לוודוויג ויטגנשטיין
עסק בפילוסופיה של הלשון . בספרו הטרקטטוס יש שם משפט מפורסם: "על מה שעליו לא ניתן לדבר, אודותיו יש לשתוק". כלומר - עפ"י ויטגנשטיין ניתן לפרש שאין מחשבה מחוץ ללוגיקה - שגבולות השפה (הגבול בין מה שהוא בעל מובן לבין מה שהוא חסר מובן) שורטטו מתוך השפה, ולא מחוצה לה. דרך אחרת לפרש משפט זה היא שפילוסופיה הוא דבר שלא ניתן לדבר עליו כלל (כלומר הוא תחום ריק מתוכן, ולמעשה אינו תחום כלל, אלא רק אשליה של תחום). הטרקטטוס היכה גלים וזיעזע טאבויים בדברו על המדע , שפה , לוגיקה ועולם המחשבה בהקשר לשפה. יש לו ספר מרתק נוסף שנקרא - "חקירות פילוסופיות" ששם ויטגנשטיין מצביע על השפה הטבעית כמדיום הטבעי למחשבה - שבו טבעי לחשוב, שבו אנחנו איננו מאבדים את דרכנו בדרך כלל - אך גם כמקור לשאלות פילוסופיות. שם הוא בהחלט דן בשאלה מה קדם למה . ממולץ לקרוא אותו , הוא מביא דוגמאות מאוד ברורות מהשפה האנושית עד כדי לוגיקה צרופה שלעיתים (כמה שזה ישמע אבסורדי) קשה להבינו ולרדת לסוף דעתו. מרתק.