חשבתם שתיפטרו מהשרימפ כל כך מהר???!
- פותח הנושא מאסוגו פרימוי
- פורסם בתאריך
שערי תשובה לעולם פתוחין
קורע אני את בית החזה וזועק לך מדם ליבי: אנא שוב מדרכך, ידידי השובב. הסבת לי כאבי לב, מיחושי בטן שלא כדרך הטבע, ועוגמת נפש שיכולה לפרנס את עו"ד ששי גז למשך שארית חייו. ועם זאת אוהב אני אותך אהבת נפש, ומפציר בך בהזדמנות האחרונה בהחלט לפני שאני נעלם לכפרים של דרום מזרח אסיה, כדי להשקיע את יגוני בטיפה המרה: אנא, כבד את אביך ואת אמך ואת פרופסורך, למען יאריכון ימיך ויצ'פרו ציוניך. הפסק את מירוץ החימוש הוורבאלי הזה, שבו אתה יורה את מיטב התחמושת על מפקד המטווח במקום על המטרה. נדמה לי שמאז בריאת העולם, או לכל המאוחר מהיום בו נבראו המאורות, לא הושפל אדם במעמד מכובד כל כך כמו פרופסור זיצנפלאץ. כמובן שאפשר לתלות בכך את העובדה הפשוטה, שבעצם מעולם לא קם בתולדות האנושות אדם בשיור קומתו של פרופסור זיצנפלאץ. אבל גם אם נלך לקולא, הדבר מזעזע בכל קנה מידה. ידידי היקר, העדת טובות על עצמך ועל עיסתך ופתחת בדברי חלקלקות, אולם תוכן דבריך מזכיר יותר מכל את הבל פיו של כלב שוטה ונוטף ריר מעל ערימת צואה מהבילה, ומאחר ואני מכיר אותך היטב כאדם איכותי עם תו תקן מחמיר, יודע אני שאתה רק מדקלם כתוכי מפוחלץ ונגוע בשפעת העופות את דברי הנאצה ששמעת בכינוסים של חסילונים אנונימיים. אין לי כל צל של ספק שבתוך תוכך יודע אתה, שלא פרופסור זיצנפלאץ אלא מתנגדיו הם שראויים לפסולת חריוני היתושים שהמטת על ראשו של מורי על לא עוול בתא הכפפות. אך גם אם תנשוף מצאת החמה עד צאת הנשמה כבואש חולה דיזנטריה על דמותו של הפרופסור, תישאר זו נקייה ובוהקת כקרחתו של אהרוני. לא בחיל ולא בכוח, ואתה יכול לעבור לנוח. תנוח גם דעתך המשובשת, יען כי טוב לי מנה אחת אפים תבן בין אוזניי משדה השיבולים השדופות שבו קצרת את פירותיך הבאושים ואת האשמותיך החלולות. לא, ידידי, לא אנוח ולא אשקוט עד יידעו כל נער ונערה, כל איש ואשה, מכל בני המיעוטים ומכל קבוצות הסיכון הגנטיות ופילוח השיווק הממוקד, כי פרופסור זיצנפלאץ הוא אדם טהור וזך כמו השרימפ בכבודו ובעצמו. לאמיתו של דבר חוששני שאתה מחליף את מורי באדם אחר, ידידי. השם זיגנהיימרפלוץ הוא שעורר את חשדי, שבעודנו כותשים כאן עד דק את אפרו של מורי היקר עוד בטרם הובא למנוחות, הרי מסתובב לו זיגנהיימרפלוץ הנבל באין מפריע. אם לאותו יבחוש בצורת אדם התכוונת, הרי זו טעות שיש עליה כפרה. הו כן, כעת כמובן הכל ברור. אכן שמעתי בהחלט שזיגנהיימרפלוץ היה מעורב במלחמת סופלה במדבר, והוא שרוקן באין מפריע את מלאי הסופלה של יחידות העורף והתרוקן מאוחר יותר כשהוא משאיר אחריו לאורך כל הדרך ערימות קטנות של גידולי תרבית, דבר שסייע למחתרת המקומית להתחקות על מסלולה של שיירת האספקה ובכך להביא להכחדתם של השרימפים הכשרים ושומרי המצוות. כן, אני בהחלט מסכים שזיגנהיימרפלוץ ראוי לסקילה, חניקה, טביעה ואכילה של ארוחת ילדים במק'דונלדס. אותו זד כבר ניסה פעמים רבות להתחזות למורי, ואף ניצל את מחלתו כדי להעביר במקומו הרצאה בקתדרה לפילוסופיה של העידן החדש, שהנושא שלה היה "ויברציה אנאלית בראי האומנות הביזנטית". ובכן, אם אליו התכוונת היה עליך להגיד זאת מלכתחילה, ידידי היקר. או אז הייתי עוזר לך לשאת את בן הבליעל הנלוז את כל 4576 המטרים אל מרומי גבעת האמורי ולהשליכו כשהוא קשור בחבל בנג'י באורך 4577 מטרים. לו היית מציין זאת בפתח הדברים, הייתי מסייע לך לשסות בו את רפי גינת. לו רק היית מצייץ שאליו פונים גידופיך ועליו מכוונים חירופיך, הייתי מגיש לך בלב קל את האוסף של "פסוקו של יום - הלהיטים הגדולים" כדי שתלעיט בו את בן נעוות המרדות עד שעיניו תצאנה מחוריהן וקודקודו המחודד יתרוקן מתאי המוח הבודדים שאיתם נולד. אולם אתה ידידי, בחרת להסתער כסומא במכרה פחם, כעיוור במערת הנטיפים, כפיל מכוסה עיניים בתוך חנות לאביזרי אינסטלציה, ובכך טעית והטעית, חטאת והחטאת, צבוטוטי וקוטוטי ואפילו עמי ותמי. מה? בכל אופן, אני מקווה שכעת יושרו ההדורים בינינו. דואג הייתי לגורלך אם תמשיך ותבטוש באותה קרקע בוסרית של האשמות נאלחות ומחוסרות כל היגיון. חרד הייתי פן אבדה לנצח בינתך באיזה חור שחור במרחבי היקום. כוסס הייתי ציפורניי, אולם זאת מטעמים אסתטיים גרידא. מכל מקום כעת שבה שלוות נפשי לכור מחצבתה, נחה דעתי ורגעו הרוחות. ידוע ידעתי כי לא איש תעתועים אתה, וכעת משבא השלום על כנו, דודי ניסים יכול להפסיק לתלוש את שערותיו מרוב ייאוש ולהתחיל למרוט את שערות ערוותה של דודתי רוחמה, האחראית על אספקת השיער הטבעי למפעל הפיאות הנוכריות בגרוזיה שעבר אליהם בירושה מהסבא החורג מצד האמא המאמצת של ציפורה העוזרת. ידידי היקר, אני נאלץ לסיים את שיחתנו המענגת ולהודות לך על נכונותך לדלות אותי מתהום הבערות. נראה שבסופו של דבר קרה ההיפך, אולם כוונת הלב היא שחשובה, שנאמר: רובם עיוורים מהכירם ומהבין גודל מעלתם (שרימפהילים קמה). לכן גם ראיתי לנכון בהצלת שמו של פרופסור זיצנפלאץ פיקוח נפש, עניין של חיים ומוות, מניעת שפיכות דמים וזרע בר קיימא, דבר הדוחה כל דבר מערב שירה בציבור עם גבי ברלין עם ועד תשמיש המיטה עם מתנדבות מדבלין. ומה טוב שהשכלנו לשמור על כבוד הדדי, שאם לא כן דיון זה סופו מי ישורנו. כעת לא נותר לי אלא לאחל לך ולכל בני ישראל חג אורים שמח. כפי שפרופסור זיצנפלאץ מסביר, ברכה זו נכונה לא רק לחג החנוכה אלא גם לחג הפסח, כיוון שאז יצאו ההמונים מעבדות לחירות ומאפילה לאורה, וזה גם מזכיר לו באופן אישי את סוף השבוע בעיר האורות פאריז, שאליה נסע בחופשת החג האחרונה עם המזקירה של החוג ללימודי שפאגאט בנוסח הגשטאלט. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. כל טוב, או כמו שהיו אומרים אצלנו באוניברסיטת דיסלדורף: כל טוף.
קורע אני את בית החזה וזועק לך מדם ליבי: אנא שוב מדרכך, ידידי השובב. הסבת לי כאבי לב, מיחושי בטן שלא כדרך הטבע, ועוגמת נפש שיכולה לפרנס את עו"ד ששי גז למשך שארית חייו. ועם זאת אוהב אני אותך אהבת נפש, ומפציר בך בהזדמנות האחרונה בהחלט לפני שאני נעלם לכפרים של דרום מזרח אסיה, כדי להשקיע את יגוני בטיפה המרה: אנא, כבד את אביך ואת אמך ואת פרופסורך, למען יאריכון ימיך ויצ'פרו ציוניך. הפסק את מירוץ החימוש הוורבאלי הזה, שבו אתה יורה את מיטב התחמושת על מפקד המטווח במקום על המטרה. נדמה לי שמאז בריאת העולם, או לכל המאוחר מהיום בו נבראו המאורות, לא הושפל אדם במעמד מכובד כל כך כמו פרופסור זיצנפלאץ. כמובן שאפשר לתלות בכך את העובדה הפשוטה, שבעצם מעולם לא קם בתולדות האנושות אדם בשיור קומתו של פרופסור זיצנפלאץ. אבל גם אם נלך לקולא, הדבר מזעזע בכל קנה מידה. ידידי היקר, העדת טובות על עצמך ועל עיסתך ופתחת בדברי חלקלקות, אולם תוכן דבריך מזכיר יותר מכל את הבל פיו של כלב שוטה ונוטף ריר מעל ערימת צואה מהבילה, ומאחר ואני מכיר אותך היטב כאדם איכותי עם תו תקן מחמיר, יודע אני שאתה רק מדקלם כתוכי מפוחלץ ונגוע בשפעת העופות את דברי הנאצה ששמעת בכינוסים של חסילונים אנונימיים. אין לי כל צל של ספק שבתוך תוכך יודע אתה, שלא פרופסור זיצנפלאץ אלא מתנגדיו הם שראויים לפסולת חריוני היתושים שהמטת על ראשו של מורי על לא עוול בתא הכפפות. אך גם אם תנשוף מצאת החמה עד צאת הנשמה כבואש חולה דיזנטריה על דמותו של הפרופסור, תישאר זו נקייה ובוהקת כקרחתו של אהרוני. לא בחיל ולא בכוח, ואתה יכול לעבור לנוח. תנוח גם דעתך המשובשת, יען כי טוב לי מנה אחת אפים תבן בין אוזניי משדה השיבולים השדופות שבו קצרת את פירותיך הבאושים ואת האשמותיך החלולות. לא, ידידי, לא אנוח ולא אשקוט עד יידעו כל נער ונערה, כל איש ואשה, מכל בני המיעוטים ומכל קבוצות הסיכון הגנטיות ופילוח השיווק הממוקד, כי פרופסור זיצנפלאץ הוא אדם טהור וזך כמו השרימפ בכבודו ובעצמו. לאמיתו של דבר חוששני שאתה מחליף את מורי באדם אחר, ידידי. השם זיגנהיימרפלוץ הוא שעורר את חשדי, שבעודנו כותשים כאן עד דק את אפרו של מורי היקר עוד בטרם הובא למנוחות, הרי מסתובב לו זיגנהיימרפלוץ הנבל באין מפריע. אם לאותו יבחוש בצורת אדם התכוונת, הרי זו טעות שיש עליה כפרה. הו כן, כעת כמובן הכל ברור. אכן שמעתי בהחלט שזיגנהיימרפלוץ היה מעורב במלחמת סופלה במדבר, והוא שרוקן באין מפריע את מלאי הסופלה של יחידות העורף והתרוקן מאוחר יותר כשהוא משאיר אחריו לאורך כל הדרך ערימות קטנות של גידולי תרבית, דבר שסייע למחתרת המקומית להתחקות על מסלולה של שיירת האספקה ובכך להביא להכחדתם של השרימפים הכשרים ושומרי המצוות. כן, אני בהחלט מסכים שזיגנהיימרפלוץ ראוי לסקילה, חניקה, טביעה ואכילה של ארוחת ילדים במק'דונלדס. אותו זד כבר ניסה פעמים רבות להתחזות למורי, ואף ניצל את מחלתו כדי להעביר במקומו הרצאה בקתדרה לפילוסופיה של העידן החדש, שהנושא שלה היה "ויברציה אנאלית בראי האומנות הביזנטית". ובכן, אם אליו התכוונת היה עליך להגיד זאת מלכתחילה, ידידי היקר. או אז הייתי עוזר לך לשאת את בן הבליעל הנלוז את כל 4576 המטרים אל מרומי גבעת האמורי ולהשליכו כשהוא קשור בחבל בנג'י באורך 4577 מטרים. לו היית מציין זאת בפתח הדברים, הייתי מסייע לך לשסות בו את רפי גינת. לו רק היית מצייץ שאליו פונים גידופיך ועליו מכוונים חירופיך, הייתי מגיש לך בלב קל את האוסף של "פסוקו של יום - הלהיטים הגדולים" כדי שתלעיט בו את בן נעוות המרדות עד שעיניו תצאנה מחוריהן וקודקודו המחודד יתרוקן מתאי המוח הבודדים שאיתם נולד. אולם אתה ידידי, בחרת להסתער כסומא במכרה פחם, כעיוור במערת הנטיפים, כפיל מכוסה עיניים בתוך חנות לאביזרי אינסטלציה, ובכך טעית והטעית, חטאת והחטאת, צבוטוטי וקוטוטי ואפילו עמי ותמי. מה? בכל אופן, אני מקווה שכעת יושרו ההדורים בינינו. דואג הייתי לגורלך אם תמשיך ותבטוש באותה קרקע בוסרית של האשמות נאלחות ומחוסרות כל היגיון. חרד הייתי פן אבדה לנצח בינתך באיזה חור שחור במרחבי היקום. כוסס הייתי ציפורניי, אולם זאת מטעמים אסתטיים גרידא. מכל מקום כעת שבה שלוות נפשי לכור מחצבתה, נחה דעתי ורגעו הרוחות. ידוע ידעתי כי לא איש תעתועים אתה, וכעת משבא השלום על כנו, דודי ניסים יכול להפסיק לתלוש את שערותיו מרוב ייאוש ולהתחיל למרוט את שערות ערוותה של דודתי רוחמה, האחראית על אספקת השיער הטבעי למפעל הפיאות הנוכריות בגרוזיה שעבר אליהם בירושה מהסבא החורג מצד האמא המאמצת של ציפורה העוזרת. ידידי היקר, אני נאלץ לסיים את שיחתנו המענגת ולהודות לך על נכונותך לדלות אותי מתהום הבערות. נראה שבסופו של דבר קרה ההיפך, אולם כוונת הלב היא שחשובה, שנאמר: רובם עיוורים מהכירם ומהבין גודל מעלתם (שרימפהילים קמה). לכן גם ראיתי לנכון בהצלת שמו של פרופסור זיצנפלאץ פיקוח נפש, עניין של חיים ומוות, מניעת שפיכות דמים וזרע בר קיימא, דבר הדוחה כל דבר מערב שירה בציבור עם גבי ברלין עם ועד תשמיש המיטה עם מתנדבות מדבלין. ומה טוב שהשכלנו לשמור על כבוד הדדי, שאם לא כן דיון זה סופו מי ישורנו. כעת לא נותר לי אלא לאחל לך ולכל בני ישראל חג אורים שמח. כפי שפרופסור זיצנפלאץ מסביר, ברכה זו נכונה לא רק לחג החנוכה אלא גם לחג הפסח, כיוון שאז יצאו ההמונים מעבדות לחירות ומאפילה לאורה, וזה גם מזכיר לו באופן אישי את סוף השבוע בעיר האורות פאריז, שאליה נסע בחופשת החג האחרונה עם המזקירה של החוג ללימודי שפאגאט בנוסח הגשטאלט. אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. כל טוב, או כמו שהיו אומרים אצלנו באוניברסיטת דיסלדורף: כל טוף.
דלית - delete
New member
רק תהיה אחת
ההרצאה לא הייתה בנושא "ויברוצים סמי אנאליים למראית אמניות גותיות"? חששתי שהמרצה מוכר, אך ייתכן שטעיתי...
ההרצאה לא הייתה בנושא "ויברוצים סמי אנאליים למראית אמניות גותיות"? חששתי שהמרצה מוכר, אך ייתכן שטעיתי...
מאסוגו פרימוי
New member
ירחם השרימפ!
גראז'דאנין טאו היקר, לאחר שנכשלו כל מאמצי העל אנושיים ועלו בתוהו, ולאחר מכן אף צללו אל מחשכי נשיית אין חקר - נאלץ אני להודות ביגון קודר, אך בקומה זקופה, כי הינך מחוסר כל תקווה. וכל סבירות כי שוב תשוב אי פעם לעולם המציאות ממרחבי אותו אחו דמיוני בו אתה אבוד, מאותו כר דשא אפוף סכלות עליו תניח ראשך עת משב שטות חוזר ונשנה מרשרש בפאות זקנך - זקן אשר נפתולי דרך האמת אינם נראים בו תחת מצח בו קמטי החוכמה לא יתנו אותותיהם לעולם. רבות נאמר בנושא, אך עיניך, כמשתמע, מעולם לא שזפו בינה. רבות נכתב בנושא, אך אוזניך, כפי הנראה, מעולם לא הסכיתו לדברי דאורייתא מחיית נפש ומעוררת יצר הטוב שבכל יצירות השרימפ. רבים בעבר פקפקו בתורת אמת זו וחשבוה לכפירה, אולם סבור הייתי כי דאינו זה מכבר אל על, מעבר לפי שחת אפל זה בו שורה תחלואה רבה ובו נהרות של רפש וחריוני צלופחים יצמיחו דרדרי ריק נטולי מציאות. ונאמר על כך רבות בהרצאתו האחרונה והמשלהבת של הרמב"ם הוא רבי מקרל בן מים, גדול הדור אשר רק בהבל פיו ובזיו פניו שרוף ישרוף את אותו זיגנהיימרפלוץ. אכן כן, לא תוכל לתעתע בי. דברי החידלון שלך עלולים, למרבה הצער, להכות פחותים ממני במבוכה, אך אני, עודני עומד איתן. ובכוח האמונה בלבד אוכל לך ולפועלך שכולו אינו אלא מפעל אוון. אותו זיגנפלוץ, שכידוע, אינו אלא פוץ ברוח, יהיה לך בסופו של דבר למשענת קנה רצוץ. ככרעי תרנגולת עקרה, והרי ייטב לך אם כבר לתת מבטחך באשכי תרנגולים אוסטרו הונגרים ובכרעי צפרדעים אנורקטיות. לדבריך יצוק תוכן קוהרנטי אשר בנקל נוכל למצוא בכל גיהוק רם של תנין אנלפאבית, אשר לרוע מזלו, לקה בהתקף לב במהלך שבץ מוחין סופני, והוא מפרפר למוות וביסוריו האחרונים נאלץ להאזין לנאומו של שמעון פרס על מזרח תיכון חדש. אך הסכת נא, פחז יקר, והנח לי לחזור אל אותה הרצאה מאלפת ומעלפת של אותו גאון, אחד מיני רבים עלי לציין, אשר גדלו על ברכי מיטב החינוך השרקצי הטהור, המקובל וכבוד תורתו, הגאון, רבי מקרל בן מים, בנושא : משנתו הקדושה של השרימפ ומתן לוחות הברידג' בראי הטרנדציה השרקצית בעת המודרנית - מחשבות כפירה וקונטמפלציות שכנגד. אומר לך בכנות, פוחח יקר, מחשבות אינטריוריות אונומטופיאיות בעלות גון דיכוטומי, שטות בענני מוחי עת מעלה אני בדעתי כיצד צד ברשתו אותו נבל בן תפלוצת את נפשך האומללה. קורא אני שוב ושוב את דבריך וזועק אני, נונסקויטום! ואמר הרס"ג - הוא רבי סלמון גפילטפיש עליו השלום, שהיה גדול פוסקי ההלכה השרימפאית הקדושה וחתנו ותלמידו של המימ"ח, הוא מלפפון הים מהיר חימה מרוטנברג שחי לפני כשמונה מאות שנה להולדת השרימפ, ואומרים כי זכה להתגלות שרימפאית אמיתית אשר במהלכה קיבל זקנו את צבע הטורקיז בו התפרסם. לא טוב היות האדם עם הדב, כך אמר. וממשפט קטן זה התפתחו תילי תילים של חוכמה צרופה, ותורה שלמה נכתבה בהשראתו. אך למרבה הצער, קצה זנב זקנו של מלפפון הים הקדוש נשתרבב אל זווית פיו וההמונים שעמדו וגמאו את דבריו בשקיקה הבינוהו שלא נכונה ושיבשו את דבריו. ואם לא די לך בזאת, כופר חביב שלי, אשר בינתו שרויה בעלטה, אביא לפניך ממצאים נוספים, אך אודה כאן ועכשיו כי עליך - נאלץ אני לוותר. שכן פקעת ריקבון מוסרי, שכדוגמתו ראינו במאמרך הקודם, ניפץ כל אמת מידה בעודו מזרים ליברות של שפך נוזלי רקק סרוחים. את דברי מפנה אני אל קוראי הפורום ישרי הדרך ותמימי הלבלב אשר טרם נתרבבו בהבל דבריך. ודע לך שעל כל מילת כפירה נופל לו אי שם שרימפ תמים וצעיר, מת, על לא עוול בכפו. ולכל זאת אחראי לא אחר מאשר אותו ארכינבל זיגנפלוץ, אשר את כבוד צואתו חזינו כולנו למר ליבנו במאמריך הקודמים. ודאי אינך מודע אתה לעובדה כי בארכיוני החוכמה השרקצית עתיקת היומין מצויים מסמכים רבים ובהם מעל לשלושים אלף מקרי ריפוי, נבואה, פתרון חלומות, ראית הנסתר, צפיה אל העבר הרחוק ואל העתיד הרחוק עוד יותר, לצד שריונו של השרימפ ומגן השיניים הקסום. עשרות ספרים עבי כרס וכמה קסטות של אמנון יצחק. וכל אחד מפריטים יקרי ערך אלה הינם מכה ניצחת לעזות המצח אשר הרהבת להציג בזאת. סור נא, ראה קראתיך, סור נא מדרך פועלי האוון בה החילות. חזור נא בתשובה שלמה. הבה נחוג את דג הקצח כאחים תחת אותו בית מדרש חסילוני. ועד אז, אנו, שומרי המסורה השרקצית על פי משנת השרימפ, נמתין לך בזרועות סגורות וברפש חפצה.
גראז'דאנין טאו היקר, לאחר שנכשלו כל מאמצי העל אנושיים ועלו בתוהו, ולאחר מכן אף צללו אל מחשכי נשיית אין חקר - נאלץ אני להודות ביגון קודר, אך בקומה זקופה, כי הינך מחוסר כל תקווה. וכל סבירות כי שוב תשוב אי פעם לעולם המציאות ממרחבי אותו אחו דמיוני בו אתה אבוד, מאותו כר דשא אפוף סכלות עליו תניח ראשך עת משב שטות חוזר ונשנה מרשרש בפאות זקנך - זקן אשר נפתולי דרך האמת אינם נראים בו תחת מצח בו קמטי החוכמה לא יתנו אותותיהם לעולם. רבות נאמר בנושא, אך עיניך, כמשתמע, מעולם לא שזפו בינה. רבות נכתב בנושא, אך אוזניך, כפי הנראה, מעולם לא הסכיתו לדברי דאורייתא מחיית נפש ומעוררת יצר הטוב שבכל יצירות השרימפ. רבים בעבר פקפקו בתורת אמת זו וחשבוה לכפירה, אולם סבור הייתי כי דאינו זה מכבר אל על, מעבר לפי שחת אפל זה בו שורה תחלואה רבה ובו נהרות של רפש וחריוני צלופחים יצמיחו דרדרי ריק נטולי מציאות. ונאמר על כך רבות בהרצאתו האחרונה והמשלהבת של הרמב"ם הוא רבי מקרל בן מים, גדול הדור אשר רק בהבל פיו ובזיו פניו שרוף ישרוף את אותו זיגנהיימרפלוץ. אכן כן, לא תוכל לתעתע בי. דברי החידלון שלך עלולים, למרבה הצער, להכות פחותים ממני במבוכה, אך אני, עודני עומד איתן. ובכוח האמונה בלבד אוכל לך ולפועלך שכולו אינו אלא מפעל אוון. אותו זיגנפלוץ, שכידוע, אינו אלא פוץ ברוח, יהיה לך בסופו של דבר למשענת קנה רצוץ. ככרעי תרנגולת עקרה, והרי ייטב לך אם כבר לתת מבטחך באשכי תרנגולים אוסטרו הונגרים ובכרעי צפרדעים אנורקטיות. לדבריך יצוק תוכן קוהרנטי אשר בנקל נוכל למצוא בכל גיהוק רם של תנין אנלפאבית, אשר לרוע מזלו, לקה בהתקף לב במהלך שבץ מוחין סופני, והוא מפרפר למוות וביסוריו האחרונים נאלץ להאזין לנאומו של שמעון פרס על מזרח תיכון חדש. אך הסכת נא, פחז יקר, והנח לי לחזור אל אותה הרצאה מאלפת ומעלפת של אותו גאון, אחד מיני רבים עלי לציין, אשר גדלו על ברכי מיטב החינוך השרקצי הטהור, המקובל וכבוד תורתו, הגאון, רבי מקרל בן מים, בנושא : משנתו הקדושה של השרימפ ומתן לוחות הברידג' בראי הטרנדציה השרקצית בעת המודרנית - מחשבות כפירה וקונטמפלציות שכנגד. אומר לך בכנות, פוחח יקר, מחשבות אינטריוריות אונומטופיאיות בעלות גון דיכוטומי, שטות בענני מוחי עת מעלה אני בדעתי כיצד צד ברשתו אותו נבל בן תפלוצת את נפשך האומללה. קורא אני שוב ושוב את דבריך וזועק אני, נונסקויטום! ואמר הרס"ג - הוא רבי סלמון גפילטפיש עליו השלום, שהיה גדול פוסקי ההלכה השרימפאית הקדושה וחתנו ותלמידו של המימ"ח, הוא מלפפון הים מהיר חימה מרוטנברג שחי לפני כשמונה מאות שנה להולדת השרימפ, ואומרים כי זכה להתגלות שרימפאית אמיתית אשר במהלכה קיבל זקנו את צבע הטורקיז בו התפרסם. לא טוב היות האדם עם הדב, כך אמר. וממשפט קטן זה התפתחו תילי תילים של חוכמה צרופה, ותורה שלמה נכתבה בהשראתו. אך למרבה הצער, קצה זנב זקנו של מלפפון הים הקדוש נשתרבב אל זווית פיו וההמונים שעמדו וגמאו את דבריו בשקיקה הבינוהו שלא נכונה ושיבשו את דבריו. ואם לא די לך בזאת, כופר חביב שלי, אשר בינתו שרויה בעלטה, אביא לפניך ממצאים נוספים, אך אודה כאן ועכשיו כי עליך - נאלץ אני לוותר. שכן פקעת ריקבון מוסרי, שכדוגמתו ראינו במאמרך הקודם, ניפץ כל אמת מידה בעודו מזרים ליברות של שפך נוזלי רקק סרוחים. את דברי מפנה אני אל קוראי הפורום ישרי הדרך ותמימי הלבלב אשר טרם נתרבבו בהבל דבריך. ודע לך שעל כל מילת כפירה נופל לו אי שם שרימפ תמים וצעיר, מת, על לא עוול בכפו. ולכל זאת אחראי לא אחר מאשר אותו ארכינבל זיגנפלוץ, אשר את כבוד צואתו חזינו כולנו למר ליבנו במאמריך הקודמים. ודאי אינך מודע אתה לעובדה כי בארכיוני החוכמה השרקצית עתיקת היומין מצויים מסמכים רבים ובהם מעל לשלושים אלף מקרי ריפוי, נבואה, פתרון חלומות, ראית הנסתר, צפיה אל העבר הרחוק ואל העתיד הרחוק עוד יותר, לצד שריונו של השרימפ ומגן השיניים הקסום. עשרות ספרים עבי כרס וכמה קסטות של אמנון יצחק. וכל אחד מפריטים יקרי ערך אלה הינם מכה ניצחת לעזות המצח אשר הרהבת להציג בזאת. סור נא, ראה קראתיך, סור נא מדרך פועלי האוון בה החילות. חזור נא בתשובה שלמה. הבה נחוג את דג הקצח כאחים תחת אותו בית מדרש חסילוני. ועד אז, אנו, שומרי המסורה השרקצית על פי משנת השרימפ, נמתין לך בזרועות סגורות וברפש חפצה.
דלית - delete
New member
סתם תהיה
אתה בטוח שהיו אלו לוחות ברדיג' ולא דיוידי בריטני? כי אם לא, להרצאות של מי אני הולך כל הזמן?
אתה בטוח שהיו אלו לוחות ברדיג' ולא דיוידי בריטני? כי אם לא, להרצאות של מי אני הולך כל הזמן?
מאסוגו,
איך זה שלג'רי השרימפ אין בלוג כמו של טאו? (ויש גם קשר לאמנויות לחימה, בפוסט על לאוס) http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=anicha
איך זה שלג'רי השרימפ אין בלוג כמו של טאו? (ויש גם קשר לאמנויות לחימה, בפוסט על לאוס) http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=anicha
מאסוגו פרימוי
New member
בשום אופן!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.