חשבתי שזה ידעך....

FooK MI

New member
../images/Emo6.gif

דמבלדור הומו
 
../images/Emo45.gif

כבר חפרתי על זה כאן, אני מסכימה איתך. מה גם שכשהיא הגיעה לכאן התחילה תחושת זמן, עד ההופעה פשוט אהבתי זמרת נצחית ולא משתנה מהעטיפות של האלבומים משנות התשעים. כשהיא הגיעה לכאן עם פאות וזיוני שכל, אחרי שהאופוריה מהעובדה שהייתי בהופעה שלה התפזרה, גיליתי שאני לא באמת מעריצה את טורי איימוס. אני אוהבת אהבת נפש את הזמרת הנצחית משנות התשעים, כאימג'. הדמות מהעטיפה. טורי איימוס כאדם כבר פחות חשובה מבחנתי (וכנראה שגם אף פעם לא הייתה).
 

tomtom1989

New member
יו. ../images/Emo10.gif

בסוף עוד אגרום לפתיחת פורום נאצה לטורי.
 

FooK MI

New member
אני חושב שזה בדיוק מה שאני אוהב באמנים

הרגע הזה שבו הם כבר לא שלך, שהמוזיקה שלהם היא כבר לא דיאלוג שלהם איתך אלא מונולוג שלהם בפני כולם. הידיעה שכל אחד מוצא במוזיקה משהו אחר היא דווקא אחד הדברים שאני הכי אוהב, והאפשרות ש-4000 איש ירגישו בדיוק כמוני לא פחות קוסמת מהאפשרות שכל אחד מהם ימצא תמונה אחרת באותו השיר. זה הרגע שבו שתי הפנים של היצירה מתגלות, גם זו שהיא מצאה בך, וגם זו שהיא מצאה בכל השאר, ואי שם חבויה גם זו שמצא בה האמן. ואמנם השעה גורמת לי להתנסח באופן קלוקל (מצד אחד פלצני מהרגיל אבל מצד שני בלי הגהה
) אבל, הרגשתי בעקבות ההופעה בדיוק את מה שאתה הרגשת, רק שלקחתי את זה לכיוון ההפוך, ובדיוק בזה טמון כל היופי של העניין.
 

noosh

New member
כמו שבטח אמרתי כאן איפשהו בערך מיליון פעמים

זה מה שהכי מרתק והכי נוגע בי באמנות - כשהיא כלכך פרטית אבל מצליחה לגרום לכל אחד למצוא את המקום שלו בתוכה. זו השאיפה שלי בתור יוצרת, זו אחת הסיבות שאני כלכך אוהבת את טורי, וניסחת את זה מעולה.
 
אחת הסיבות שאת כל כך אוהבת את יוני ../images/Emo16.gif

וגם אני וגם כולנו נר נר.
 
איך היינו קופצות עליו אם הוא לא היה...

קטין?
[יהוני, באמת אבל
תשאר, קטין, לנצח
] סתם, נו. שקט, רומן, זו שיחת בנות
 
למעלה