../images/Emo45.gif
כבר חפרתי על זה כאן, אני מסכימה איתך. מה גם שכשהיא הגיעה לכאן התחילה תחושת זמן, עד ההופעה פשוט אהבתי זמרת נצחית ולא משתנה מהעטיפות של האלבומים משנות התשעים. כשהיא הגיעה לכאן עם פאות וזיוני שכל, אחרי שהאופוריה מהעובדה שהייתי בהופעה שלה התפזרה, גיליתי שאני לא באמת מעריצה את טורי איימוס. אני אוהבת אהבת נפש את הזמרת הנצחית משנות התשעים, כאימג'. הדמות מהעטיפה. טורי איימוס כאדם כבר פחות חשובה מבחנתי (וכנראה שגם אף פעם לא הייתה).