חרם על הסדרה "עבודה ערבית"
לנורמן עיסא ויוסוף סוויד ולשאר חותמי עצומת החרם נגד היכל התרבות באריאל, אני צופה אדוק של הסדרה "עבודה ערבית". מעונתה הראשונית ועד היום נהניתי מכל פרק ששודר בטלוויזיה. סדרה זו העניקה לי חוויה הומוריסטית לחיי היהודים והערבים בירושלים ולסכסוף האין-סופי בין העמים. הסדרה אף העניקה תחושת תקווה לדו קיום תוך כדי העברת מסרים לשלום ואחווה בין העמים. גם בדף הסדרה נרשם כי היא טומנת בחובה "הומור, דו קיום ומסר לשלום". לצערי, לאור מסמך המחאה שפורסם לאחרונה ובו הנכם חתומים, אני נאלץ להפסיק את צפייתי בתוכנית (עם כל הצער שבדבר). אינני מוכן להעניק את תרומת הרייטינג לסדרה בה מככבים שני אנשים אשר ביצעו דה-פקטו "אפרטהייד תרבותי" לתושבי אריאל. אין לי ולא דבר עם דעותיכם הפוליטיות ואני יכול להסכים או לא לאידיאולוגיה עליה תפיסת עולמכם מושתת. אנו יודעים כי בסדרה זו מועברים מידי פעם מסרים (לדוג' מפיו של השחקן יוסוף סוויד) אשר היו יכולים להרתיח את דמה של אישיות ימנית או שמאלנית. ניתן להסכים או לא עם הדעות המוצגות בסדרה אך זהו חלק מהרצון להציג את יחסי היהודים-ערבים במדינת ישראל דרך הומור אך גם דרך מסרים חשובים לדו-קיום ולהבנת הצד האחר. מובן כי ניתן וצריך להעביר מסרים פוליטיים, אנטי ממסדיים או אולי מחתרתיים דרך הבמה, המחזה, סדרת הטלוויזיה או הסרט. הציבור הוא שישפוט אם הדבר לרוחו או לא ודרך שיפוט זה המסר גם יעבור למנהיגינו. אני בדרכי שלי יכולתי להחשיך את מסך הטלוויזיה בכל פעם שהדמות ששיחק יוסוף סווייד העלתה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממעמקי המרתף והציגה אותם לראווה על מסך הטלוויזיה. לא עשיתי כך מאחר וזוהי צורה לגיטימית של חופש הביטוי דרך ביטוי הדמות הסדרה. חשוב לשמוע דעות נוספות בנושאים כאובים לשני העמים. מעשים אלו לא גרמו לי להחרים שחקן כזה או אחר אלא להיפך, גרמו להערכה רבה על יכולתו להציג את דעותיו הפוליטיות מצד אחד ואולי לשחק אדם בעל דעות פוליטיות מנוגדות משלו מצד אחר. חתימתכם על המסמך למעשה עירבה פוליטיקה ותרבות בדיוק בקו התפר בו היא איננה צריכה להופיע. כשחקן או כצופה איננו שואלים אחד את השני מהן דעותינו הפוליטיות או מהו מוצאנו הלאומי. אנו עוברים אינטראקציה בה האחד משתף את השני בתחושה של להיות אדם כפי שאוסקר ווילד אמר פעם. החרם אותו ביקשתם להפעיל על תושבי אריאל בעצם הגדיר את תושבי אריאל כאשמים במדיניות הממשלה. האם הנכם חושבים שדרך פגיעה בתושבי אריאל, מחר ייחתם הסכם השלום והשטחים יועברו לשליטת מדינה פלסטינית? אם כן, הנכם תמימים. החרם אותו ביקשתם לעשות פוגע בתושבי אריאל בלבד ומגדיר אותם כפרימיטיביים חסרי תרבות, רומסי פלסטינים ואוכלי כספי הציבור. האצבע המאשימה שלכם צריכה להיות מופנית לממשלה הנוכחית ולממשלות הקודמות. דרך הופעה בהיכל התרבות באריאל תוכלו להעביר את המסר שלכם ביתר שאת ואף ליצור דו שיח בריא שבו גם תושבי אריאל יישתתפו ויביעו את דעתם. אני בטוח כי אתם מודעים לכך שרובם של תושבי אריאל הגיעו לעיר הזו תוך כדי עידוד ממשלתי וחיפוש אחר דירות בעלות נמוכה. האם בבחירתם הם עלו על בולדוזרים ורמסו בתי פלסטינים או אולי קנו אקדחים והלכו למסעות כריתת עצי זיתים? ממש לא !!! הם הקימו בית חם ואוהב ואפילו תרמו לכלכלתם של העם הפלסטיני בדרכי מסחר (עדות ניצחת לכך ניתן לראות במכולת אבו עלי בכניסה לאריאל). אני מאמין כי רובם יסכימו לעזוב את ביתם (בלב כבד ובצער רב) אם ממשלתם תודיע להם כי הינה מפנה את אריאל. במידה ויהיה כך, אני אפילו מצהיר בזאת שאעמיס בידיי שלי את תכולת דירתם של הוריי שעדיין גרים באריאל ואעזור להם להקים את משכנם החדש בכל במקום אחר שבו ממשלת ישראל תודיע להם לעשות כך. כל זאת אינו משנה את העובדה כי הם נמצאים שם תחת מדיניות הממשלה. לצערי, שחקנים/במאים/מחזאים יקרים ויקרות, שכחתם את תפקידכם החשוב בחברה. אתם אלו שמאחדים את כל קצוות הציבור בארץ (ללא הבדל של דת, גזע, מין ודעות פוליטיות) תחת קורת גג אחת. בחרם זה למעשה הכרזתם כי "הכניסה למתנחלים אסורה" ודינה של הכרזה שכזו מסתיים בכך שביום מן הימים תוכלו לבחור בכל ציבור אחר במדינה ולעשות חרם זהה. אולי בעתיד אלו יהיו החרדים בבני ברק, לאחר מכם הבדואים בבאר שבע ולבסוף כל תושבי חוץ-תל אביב. הרי אין שום בעיה שכולם יגיעו לתיאטרון הקאמרי או הבימה בתל אביב. לשם מה לנסוע רחוק... מאחר וכשחקנים החלטתם לערב בין תרבות ופוליטיקה מחוץ לגבולות הבמה ותקפתם באופן ישיר את הצופים בכם אני מצהיר כי גם עליי לצאת מגבולות כסאות האולם או הספה שבבית ולהכריז כי לא אצפה בסדרה, סרט או הצגה בה הנכם מככבים. עד היום לא ביקשתי לדעת מהן דעותיכם הפוליטיות ולא ביקשתי להשפיע עליכם בדעותיי. לצערי, כמו שאומרים, אתם התחלתם... אני מקווה כי תשנו את דעתכם ותחליטו כי דרך ההצגה באריאל אולי תוכלו להעביר את המסר שכל כך חשוב לכם. בברכה, צופה אדוק בסדרה "עבודה ערבית" עד לפני כיומיים.
לנורמן עיסא ויוסוף סוויד ולשאר חותמי עצומת החרם נגד היכל התרבות באריאל, אני צופה אדוק של הסדרה "עבודה ערבית". מעונתה הראשונית ועד היום נהניתי מכל פרק ששודר בטלוויזיה. סדרה זו העניקה לי חוויה הומוריסטית לחיי היהודים והערבים בירושלים ולסכסוף האין-סופי בין העמים. הסדרה אף העניקה תחושת תקווה לדו קיום תוך כדי העברת מסרים לשלום ואחווה בין העמים. גם בדף הסדרה נרשם כי היא טומנת בחובה "הומור, דו קיום ומסר לשלום". לצערי, לאור מסמך המחאה שפורסם לאחרונה ובו הנכם חתומים, אני נאלץ להפסיק את צפייתי בתוכנית (עם כל הצער שבדבר). אינני מוכן להעניק את תרומת הרייטינג לסדרה בה מככבים שני אנשים אשר ביצעו דה-פקטו "אפרטהייד תרבותי" לתושבי אריאל. אין לי ולא דבר עם דעותיכם הפוליטיות ואני יכול להסכים או לא לאידיאולוגיה עליה תפיסת עולמכם מושתת. אנו יודעים כי בסדרה זו מועברים מידי פעם מסרים (לדוג' מפיו של השחקן יוסוף סוויד) אשר היו יכולים להרתיח את דמה של אישיות ימנית או שמאלנית. ניתן להסכים או לא עם הדעות המוצגות בסדרה אך זהו חלק מהרצון להציג את יחסי היהודים-ערבים במדינת ישראל דרך הומור אך גם דרך מסרים חשובים לדו-קיום ולהבנת הצד האחר. מובן כי ניתן וצריך להעביר מסרים פוליטיים, אנטי ממסדיים או אולי מחתרתיים דרך הבמה, המחזה, סדרת הטלוויזיה או הסרט. הציבור הוא שישפוט אם הדבר לרוחו או לא ודרך שיפוט זה המסר גם יעבור למנהיגינו. אני בדרכי שלי יכולתי להחשיך את מסך הטלוויזיה בכל פעם שהדמות ששיחק יוסוף סווייד העלתה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממעמקי המרתף והציגה אותם לראווה על מסך הטלוויזיה. לא עשיתי כך מאחר וזוהי צורה לגיטימית של חופש הביטוי דרך ביטוי הדמות הסדרה. חשוב לשמוע דעות נוספות בנושאים כאובים לשני העמים. מעשים אלו לא גרמו לי להחרים שחקן כזה או אחר אלא להיפך, גרמו להערכה רבה על יכולתו להציג את דעותיו הפוליטיות מצד אחד ואולי לשחק אדם בעל דעות פוליטיות מנוגדות משלו מצד אחר. חתימתכם על המסמך למעשה עירבה פוליטיקה ותרבות בדיוק בקו התפר בו היא איננה צריכה להופיע. כשחקן או כצופה איננו שואלים אחד את השני מהן דעותינו הפוליטיות או מהו מוצאנו הלאומי. אנו עוברים אינטראקציה בה האחד משתף את השני בתחושה של להיות אדם כפי שאוסקר ווילד אמר פעם. החרם אותו ביקשתם להפעיל על תושבי אריאל בעצם הגדיר את תושבי אריאל כאשמים במדיניות הממשלה. האם הנכם חושבים שדרך פגיעה בתושבי אריאל, מחר ייחתם הסכם השלום והשטחים יועברו לשליטת מדינה פלסטינית? אם כן, הנכם תמימים. החרם אותו ביקשתם לעשות פוגע בתושבי אריאל בלבד ומגדיר אותם כפרימיטיביים חסרי תרבות, רומסי פלסטינים ואוכלי כספי הציבור. האצבע המאשימה שלכם צריכה להיות מופנית לממשלה הנוכחית ולממשלות הקודמות. דרך הופעה בהיכל התרבות באריאל תוכלו להעביר את המסר שלכם ביתר שאת ואף ליצור דו שיח בריא שבו גם תושבי אריאל יישתתפו ויביעו את דעתם. אני בטוח כי אתם מודעים לכך שרובם של תושבי אריאל הגיעו לעיר הזו תוך כדי עידוד ממשלתי וחיפוש אחר דירות בעלות נמוכה. האם בבחירתם הם עלו על בולדוזרים ורמסו בתי פלסטינים או אולי קנו אקדחים והלכו למסעות כריתת עצי זיתים? ממש לא !!! הם הקימו בית חם ואוהב ואפילו תרמו לכלכלתם של העם הפלסטיני בדרכי מסחר (עדות ניצחת לכך ניתן לראות במכולת אבו עלי בכניסה לאריאל). אני מאמין כי רובם יסכימו לעזוב את ביתם (בלב כבד ובצער רב) אם ממשלתם תודיע להם כי הינה מפנה את אריאל. במידה ויהיה כך, אני אפילו מצהיר בזאת שאעמיס בידיי שלי את תכולת דירתם של הוריי שעדיין גרים באריאל ואעזור להם להקים את משכנם החדש בכל במקום אחר שבו ממשלת ישראל תודיע להם לעשות כך. כל זאת אינו משנה את העובדה כי הם נמצאים שם תחת מדיניות הממשלה. לצערי, שחקנים/במאים/מחזאים יקרים ויקרות, שכחתם את תפקידכם החשוב בחברה. אתם אלו שמאחדים את כל קצוות הציבור בארץ (ללא הבדל של דת, גזע, מין ודעות פוליטיות) תחת קורת גג אחת. בחרם זה למעשה הכרזתם כי "הכניסה למתנחלים אסורה" ודינה של הכרזה שכזו מסתיים בכך שביום מן הימים תוכלו לבחור בכל ציבור אחר במדינה ולעשות חרם זהה. אולי בעתיד אלו יהיו החרדים בבני ברק, לאחר מכם הבדואים בבאר שבע ולבסוף כל תושבי חוץ-תל אביב. הרי אין שום בעיה שכולם יגיעו לתיאטרון הקאמרי או הבימה בתל אביב. לשם מה לנסוע רחוק... מאחר וכשחקנים החלטתם לערב בין תרבות ופוליטיקה מחוץ לגבולות הבמה ותקפתם באופן ישיר את הצופים בכם אני מצהיר כי גם עליי לצאת מגבולות כסאות האולם או הספה שבבית ולהכריז כי לא אצפה בסדרה, סרט או הצגה בה הנכם מככבים. עד היום לא ביקשתי לדעת מהן דעותיכם הפוליטיות ולא ביקשתי להשפיע עליכם בדעותיי. לצערי, כמו שאומרים, אתם התחלתם... אני מקווה כי תשנו את דעתכם ותחליטו כי דרך ההצגה באריאל אולי תוכלו להעביר את המסר שכל כך חשוב לכם. בברכה, צופה אדוק בסדרה "עבודה ערבית" עד לפני כיומיים.