חרדות
אני לא בטוחה אם חרדה זו המילה הנכונה, אבל אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במצבים יום-יומיים שאנשים לוקחים בקלות שמשפיעים עליי בצורות מגוחכות. אני בת 21 וכרגע אני מתרוצצת בין ראיונות כדי להתחיל לעבוד (כבר מס' חודשים), זה מכניס אותי ללחצים, אני בקושי ישנה בלילה, זה משפיע על היחסים עם המשפחה (ההורים מלחיצים אותי ,לדעתם אני מבזבזת זמן "תעבדי או תלמדי", אבא שלי ואני לא מדברים כבר חודש בערך..).זה אפילו מגיע למצבים שאני רואה שיחה נכנסת ממקום עבודה מסוים והלב שלי נופל ואני מתחילה לרעוד.
זה קורה לי כשאני פוגשת אנשים שאני לא מכירה, כשאני נכנסת למסגרת חדשה (שירות לאומי, עבודה) ואפילו כשאני נמצאת בחברה של אנשים שאני מכירה ואוהבת (אם לדוגמא מישהו זורק לי הערה שמערערת אותי).
בקיצור, הרבה מצבים שבדיעבד נראים לי קטנים- בפועל משפיעים עליי קשה מנטלית ופיזית, מה זה יכול להיות ומה אני יכולה לעשות עם זה כדי להקל את ההיסטריה? אולי אני יותר מידי רגישה?
אני לא בטוחה אם חרדה זו המילה הנכונה, אבל אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במצבים יום-יומיים שאנשים לוקחים בקלות שמשפיעים עליי בצורות מגוחכות. אני בת 21 וכרגע אני מתרוצצת בין ראיונות כדי להתחיל לעבוד (כבר מס' חודשים), זה מכניס אותי ללחצים, אני בקושי ישנה בלילה, זה משפיע על היחסים עם המשפחה (ההורים מלחיצים אותי ,לדעתם אני מבזבזת זמן "תעבדי או תלמדי", אבא שלי ואני לא מדברים כבר חודש בערך..).זה אפילו מגיע למצבים שאני רואה שיחה נכנסת ממקום עבודה מסוים והלב שלי נופל ואני מתחילה לרעוד.
זה קורה לי כשאני פוגשת אנשים שאני לא מכירה, כשאני נכנסת למסגרת חדשה (שירות לאומי, עבודה) ואפילו כשאני נמצאת בחברה של אנשים שאני מכירה ואוהבת (אם לדוגמא מישהו זורק לי הערה שמערערת אותי).
בקיצור, הרבה מצבים שבדיעבד נראים לי קטנים- בפועל משפיעים עליי קשה מנטלית ופיזית, מה זה יכול להיות ומה אני יכולה לעשות עם זה כדי להקל את ההיסטריה? אולי אני יותר מידי רגישה?
