חרב עלי עולמי

[שבתאי צבי]

חרב עלי עולמי../images/Emo7.gif

היום קבלתי טלפון מאמא שלי. אמא הייתה נורא עצובה. היא שאלה אם אני מגיע היום הביתה. וכשהזכרתי לה שקבענו ביום ששי שאני יגיע ביום שלישי, היא אמרה שיש לה המון מה לדבר אתי. "יש הרבה דברים חדשים" היא אמרה בקול שבור. בשלב מסוים בשיחה היא פרצה בבכי תמרורים, תוך שהיא מספרת על אחותי שבעקבות יציאתי בשאלה מתחילה לשאול שאלות. אווווווווווי הבנתי מה קרה. מהיום, על כל צרה שלא תבוא אני יהיה אשם. אני, מהיום שיצאתי בשאלה, הפכתי לסיבת, שורש ומקור הרוע. אוווווווי, אין לי כבר כח. ביום שני אני אמור לישון בבית, ואני כבר מתאר לעצמי איזה סיוט אני יעבור. דאאאאאאאאי, איך בדיוק אני אמור להתמקד בלימודים. איך בכלל אני יצליח להישאר שפוי. מה אני יכול לעשות. מה???????? אין לי כבר כח. דאאאאאאאאאי כמה כוחות יכולות להיות לי, מה אני עשוי מברזל? אני יכול לספוג הכל? אתם יודעים מה זה לשמוע אמא בוכה בטלפון? על כלום! אין ילד שבגיל של אחותי לא שואל שאלות. כוווווווולם שואלים. ולכולם זה עובר!!! אצלי, ומי שיקרא את הסיפור עד תום ידע גם למה. היו סיבות יחודיות. זהו. אבל מה אני יכול לומר לה, איך בדיוק אני אמור להרגיע אותה, מה אני אמור לעשות. לא מספיקיעם לי בעיות המשמעות, לא מספיקים לי הפערים שאני עומל להשלים בקושי רב, לא מספיק שיש לי צבא על הראש שאני לא בדיוק יודע איך אני יעבור אותו. לא מספיק שירדתי מאיגרא רמה לבירא עמיקתיא מבחינת האגו והחוסן הנפשי. לא מספיק לי שאני גם ככה מאוד מצטער על היחסים ביני ובין משפחתי. אני גם צריך לקבל על עצמי אחריות לכל דבר שקורה בבית שלי ושלא מוצא חן בעיני הורי? אני צריך להתמודד עם התענוג שיש בבכי? עם ההתמכרות של אמא שלי לצער? מה? מה עוד אני יכול לעשות? לנתק טלפונים להעלם וכל שניה להיזכר שיש לי אמא דואגת? הרי זה יהרוג אותי, אז מה?????? מה רוצים ממני בדיוק? יהיה לה יותר טוב אם אני ישים קץ לחיי? זה מה שהיא רוצה? הרי אני פה בעולם רק בשבילה, אילולי היא הייתי עושה את זה מזמן. כמה, כמה אני כבר יכול לסבול. דאאאאאאאאי, אני באפיסת כוחות. אחרי זה עוד שואלים אותי למה אני כל הזמן עייף ולמה אני בורח מעצמי ולא משקיע בלימודים. איך? איך בדיוק שאני ישקיע בלימודים, מה אני מלאך? כל יכול? אין לי כבר כח. אין. אני לא אחד כזה שיכול לשמוע מישהו בוכה, וכמובן לא את אמא שלי, שאני בדרך כלל כל כך אוהב. פסיכולוג? זה הפיתרון? לשבת מול פלצן שעוד לפני שהוא מבין את הבעיה הוא מנסה לפתור אותה? מה? אחים שלי, דאאאאאאאאאאאי. אני עייייייף. אין לי כוח יותר לחיים האלה, הם לא מאירים לי פנים, אני פשוט לא בנוי בשבילם. דאי. אני באפיסת כוחות מוחלטת, ואני עוד צריך ללכת לשיעור בלשון, לא שזה מעניין אותי, אלא שאם לא תהיה לי נוכחות של 80% בשיעורים, אני לא יקבל מילגה, וזה ממש לא מה שחסר לי עכשיו בחיים. אוי, אני כבר לא יודע מה יהיה הסוף אתי, אני כבר לא יודע מה לומר לעצמי. אין לי כבר כח לנחם את עצמי בקלישאות כמו. "יהיה טוב" ו"מה שלא הורג מחשל" די אין לי כח. בזמן האחרון אני מעשן בכמויות שאני לא יודע איך בכלל יהיה לי כסף בעוד חודשיים לספק אותם לעצמי. נוראי. פשוט נוראי. "נכנס לך באוזן אחת ויוצא לך באוזן השניה מה שאני אומרת לך" אמרה מי שאמרה אחרי שהטיפה לי שיחת מוסר נוגעת ללב שמטרתה לגרום לי להתיחס ללימודים יותר ברצינות. נו? למישהו זה לא ברור למה??? אולי אני לא אחד כזה שבנוי לעבור כאלה משברים בחיים. לא אחד כזה. אני לא רגיל לכל כך הרבה צרות ביחד, שיעמדו בתור ויבואו אחת אחרי השניה לא הכל ביחד, קצת צדק שיהיה בעולם. לפחות יש לי אתכם לשפוך בפניכם את לבי. אתם לא יודעים כמה שאני חולה עליכם, פשוט חולה עליכם. באי, אני לא הולך לשום שיעור לשון!!! אני הולך לנוח. לבכות קצת עם עצמי, אין לי סבלנות לכל הסקרנים האלה שנועצים בי עניים. באאאאאאאאאאאאאאאאאאאי

 

[rigoletto111]

תשמח בשביל אחותך!!../images/Emo6.gif

ואני בטוח שאם היא תחזור בשאלה יהיה לכם קשר מצויין! ועקיר אסור להיות עצוב, כמו אומרים החסידים!

 

[שבתאי צבי]

אני לא חושב שזה הזמן לשמוח.

וביחוד, שלדעתי אושר אמיתי מתאפשר גם לאנשים חרדים. שטויות. ברור, אם היא תעשה את זה בגיל צעיר זה יתרום לה הרבה, ולכן, אם זה ברור שהיא עומדת לעשות את זה, עדיף שתעשה את זה כמה שיותר מהר. אבל זה בכלל לא ברור.

 

[אוי ויי איז מיר]

וכי מה היית מעדיף?

שאחותך תישאר חרדית? שיחתנו אותה מהר לפני שהיא תתחיל עם השאלות? שת´יק צ´אק יהיו לה מספיק ילדים כדי שלא יהיה לה זמן לחשוב על עצמה? אה! אתה מעדיף שאמא שלך תשמח... או שלפחות לא תדבר איתך על זה... נו באמת... היא אוהבת אותך, ומעריכה אותך, ומרגישה שיש לכם קשר טוב מספיק כדי שהיא תוכל אפילו לשפוך את ליבה בפניך! אז על זה אתה מתלונן ?!!?!? ודע לך אהובי, שכאשר אחותך תשאל אותך, ואתה לא תרצה להיות מי ש"דוחף" אותה החוצה, אלא תרצה להקפיד על איזון ויושר, יהיה לך קשה לא פחות.... אבל מה? לפום צערא - אגרא וגם לפו גמלא - שיכנא

 

[שבתאי צבי]

הייתי מעדיף שאמא שלי תשמח

ביציאה בשאלה של אחותי. ובלי שום קשר, אני ממש לא מסכים שחתונה מוקדמת שלאחריה נולדים בקצב מסחרר חמשה עשר ילזים בזה אחר זה בהפרשים של שנה, היא סתירה לאושר, ממש ממש לא. אפשר בהחלט להיות מאושר גם כחרדי. והאמן לי, אני ממש לא מרחם עליהם. מה שמטריד פה באמת הוא דבר אחר, אם אכן אחותי היא מזן האנשים "שלי" ספקנית, חושבת ולא מקבלת כל דבר כמובן מאליו, אין ספק שבסופו של דבר היא תצא בשאלה, (וכמובן שללא כל ספק היא תקבל ממני את כל התמיכה. והאמן לי, שאני יודע היטב כיצד לתמוך, ושאם אני הייתי אח ליוצא בשאלה כמוני, הוא היה כותב ומתוסכל ואני הייתי משעין כתפי על כתפו ומשכשך את ידי בהנאה.) ואם חיליה ינצלו את המצב העדין ויחתנו אותה זה יהיה עצוב, אבל סמוך עלי, זה לא יקרה.

 

[חופשייה ומאושרת]

אין אפשרות לשמור על שפיות בדרכך

אתה מנסה לאכול את העוגה ולשמור עליה שלמה. אמרת בעבר, שאהבתך להוריך איננה קשורה לדעותיהם ואורח חייהם, ורמזת כי הדבר נכון גם אצלם ("אוהבים אותך שבתאי!"). מתוך אהבתך הגדולה נראה שאתה צריך להבין כי יש שחרר אותם לעת עתה מעול נוכחותך, שמבלבלת עבורם את היוצרות וכנראה שגם עבור אחותך ובודאי שעבורך. אני לא יכולה לקבוע בנחרצות שום פתרון יעיל למצב (גם כי אני "ספקנית" וגם כי באמת אין). אבל מה שפוגע בשפיותך כרגע איננו האהבה שאתם חשים, כי זו תמשיך ותזרום גם בעתיד, אלא היכולת שלכם לערער את החיים אחד לשני. לנסות להשאר כרגע בקשר "בכל מחיר" נראית לי אסטרטגיה מוטעית. איך תוכל לשאת את העירעור התמידי? נראה לי שאתה צריך קודם להגיע ליציבות בחייך שלך לפני שתוכל להעניק להם את האהבה שאתה רוצה לתת להם. "מה שנכנס דרך אוזן אחת יוצא דרך השנייה" זו רק דרכי לומר- שבתאי! אנא ממך, נסה להתרכז מעט בעצמך, על מנת שתוכל לבנות את חייך בעתיד ולגרום להוריך ולך (ולי) להתגאות בהישגיך (אפילו אמא שלך רוצה שתהיה עו"ד). זאת האהבה בהתגלמותה, ולא הנסיון לשמר אותה בכל מחיר כפי שהיא היום.

 

[שבתאי צבי]

ועכשיו כשאני מפוכח אני אענה.

גבירתי הנאווה הסכיתי ושמעי, המצב אצלינו בבית הוא אחר מהמצב אצלך. אצלינו, ההעדרות שלי תתפרש לא נכון, תיצור עוד בילבולים ותשקיע אותי עוד בבוץ המגועל הזה. אמי שתהיה בריאה, היא אשה נורא רגשנית, וכמובן שהיא לא מתכוונת להרע או להציק לי עם הבכי שלה, וקשה נורא לא להתחשב בה. בנתיים נקווה שיהיה טוב, הפחד שלי הוא לא המפגש אתם, זה שטויות, זה בר חלוף, עובר כהרף עיין. הפחד הוא מהידעיה שיש שם בירושלים מישהי שבוכה בגללי, וזה נורא נורא קשה, ובעיקר מתסכל. יהיה טוב.

 

[שומרת נפשה]

פולניות אמהית לא קשורה לדת

ואפילו לא ללאום. יש לי חברה חילונית (טוב שהזכרת לי להתקשר אליה) שסבא שלה גורש מהבית של משפחתו היקית והמשכילה בגרמניה בגלל שהוא הלך ללמוד משחק בתאטרון במקום להיות אינג´ניר רחמנא ליצלן. ובטח גם הם האשימו אותו בכל תחלואי הבית בלי לדעת שמה שרקוב זה מה שיש אצלם ושזה שהוא הצליח לגדול מתוך זה כמו שגדל זה לא רק בזכותם אלא גם הרבה בזכותו. אמא שלך כנראה לא נוהגת להתמודד עם לחצים בעצמה אז היא מעבירה אותם הלאה. ומה קל ופשוט יותר בשבילה מאשר לשפוך את כל הג´ננה לתוך האוזן שלך במקום לטפל בה בעצמה? ואתה יודע מה, סביר שחלק מזה שיצאת זה שגם לך לא היה בבית מישהו שיתן תשובות. לא רק לאחותך. קודם כל שיחשבו "באשמת" מי (אין כאן שום אשמה אבל ככה ההגיון הדפוק הזה עובד) אתה יצאת בשאלה. ואת אותו אחד ש"אשם" בזה שאתה יצאת, שיאשימו גם ביציאת האחות. למה דווקא אותך? תשמור בשיניים על ה-80% נוכחות בשיעורים. אם עם זה קשה לך, יהיה לך עוד יותר קשה חלילה בלי המילגה. לא מרשה לך לאבד את המילגה שעבדת כל-כך קשה להשיג אותה ושהיא מגיעה לך בדין, איש מוכשר שכמוך שמוציא ציונים מדהימים בצ´יק. לא זוכרת מי אמר שהרבה יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מאשר את הגולה מהיהודים. אתה עכשיו במצב שיצאת מהשטח הגיאוגרפי של המניפולציות המשפחתיות הרגשיות ועכשיו אתה בשלב הלא פחות קשה של הוצאתן מעצמך. זה קשה, זה קריזה, אתה בהתקף וזה יעבור ועם הזמן ההתקפים יהיו יותר ויותר קטנים. בדוק! הם לא אחראים על ההתנהגות שלך ואתה לא אחראי על ההתנהגות שלהם ולא על ההתנהגות של אחותך. אלוהים בשמיים (אם יש לשיטתך) יודע שאינך מטיף בבית ליציאה בשאלה ומשדר כבוד הדדי מקסימלי. שילמדו ממך מה זה לאהוב בלי תנאי ובלי לזבל את השכל. ושילמדו להתמודד עם ילדיהם בעצמם. קודם כל ההורים שלך אחראיים על אחותך ורק אחר-כך גם אתה כאח בוגר, שלא ינסו לזרוק את ה"כשלונות" שלהם לדעתם על הראש שלך. יש לך מספיק צרות משלך, תודה רבה. קורעים אותך בין הנאמנות להורים לבין נאמנותך לאחותך שסביר שעמוק בלבך היית רוצה לראות אותה בדרכך. אתה לא רצית להיכנס לשם (ועובדה שאחותך לא פנתה אליך אלא להורים) אז דוחפים אותך לשם בכוח. בשום פנים ואופן לא! ואני ממליצה לך לא לנסוע במצב הנסער בו אתה נמצא הביתה ושם לנסות לעשות להם את העבודה. אם מגיע יום שלישי ואתה חלילה עדיין בהתקף הזה, אל תיסע. קודם כל תשמור על עצמך ורק אחר-כך על המשפחה כי אני לא רואה שחוץ ממך יש עוד מישהו מישהו שקודם כל שומר עליך ועל הרגשות שלך. אתה לא זורק עליהם את ההתמודדויות שלך ושהם לא יזרקו עליך את שלהם. בטח שכואב לאמא שלך ושזה כואב לך שכואב לה אבל אתה לא הרעל המשפחתי וגם לא התרופה. נקודה וסימן קריאה! חוצמזה יתכן שהחקרנות אצלכם במשפחה זה ענין גנטי ותצאו מזה אחים עוד יותר קרובים

 

[שבתאי צבי]

הבעיה שלי היא לא בעיה חינוכית.

לא. לא זו הבעיה. אני לא מתעסק ב"לחנך" את אמא שלי, כזו היא וכזו היא תשאר, אשה דתיה, שחושבת שטוב יהיה לי אם אחזור בתשובה, ושבגללי היא צריכה לסבול גם עם שאר האחים שלי. נו מה לעשות? לשנות אותה? לא ולא!!! זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה טכנית, זה פשוט לא ילך. נראה איך זה יסתדר, אני מאוד מקווה שיהיה בסדר, בינתיים זה קצת (קצת הרבה) קשה. שרה קבלי

חזק חזק. באייייי

 

[ישראל תשמב]

שלום ידידי!

קודם כל תהיה חזק,,, ואני רוצה להגיד לך שלפי הנוסח של ההודעה, זה נראה כאילו אתה לוקח את זה בהומור יותר באשר ברצינות... ועכשיו עצה לי אליך , א-תגיע בתקופה הקרובה פחות לבית שלך ,ולפחות זמן ובודאי לא לשינה ולשיחות ארוכות... ב-ועכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה שתצטרך לחשוב עליה הרבה זמן,,, מה אתה חושב על אחותך ,1-האם אתה רוצה שתצא בשאלה, 2-אתה לא רוצה בשום פנים ואופן,3-אתה משאיר את זה לגורל ומה שיהיה יהיה, אם אתה לא רוצה בשום פנים ואופן שאחותך תלך בעיקבותך , [כדי לא לצער את המשפחה יותר,אתה חושב שלא מתאים לה,,,} אתה יכול לעשות את זה {ע"י זה שתשקר ותספר בבית שקשה לך מאוד ,העולם החילוני גרוע,ותפרסם לקרובים בבית שאתה רוצה לחזור אבל קשה לך,,, ואז ממילא כל השאלות ירדו מאחותך,והיא תחזור ללמוד ב"בית-יעקב",ואחרי תקופה היא תשכח מהכל,,,} אבל אם בתוך ליבך אתה מערער וחושב שגם אחותך תלך בעיקבותך, אז תן לגורל לנווט את המזל,,,{ואז תעשה מה שאתה חושב} ג-פסיכולוג לא מתאים בשבילך ,הוא רק יבלבל לך את המוח עם הלוקשים של "פרויד", והפסיכותרפתיה ועוד ועוד ד-אל תשכח את העיקר ,לילמוד ולילמוד כדי להתקדם בחיים, זה יותר חשוב מסקס,ומסיגריות,ומפאבים ומושב ליצים,,, מקוה שעזרתי לך...

 

[שבתאי צבי]

שלום גם לך.

ובכן על ראשון ראשון. אני? אני לוקח את העניין בהומור? הלוואי שזה היה ככה. (אגב מאיפה בדיוק למדת את זה? מענין) הענין השאלה של ה"הרבה זמן", חצי שניה זה הרבה זמן? אם כן אז אכן לקח לי המון זמן לחשוב על תשובה, מצד אחד אני נורא רוצה שהיא תצא בשאלה, אני חושב שדת זה דבר רע ומתועב ושצריך להרחיק ממנה כמה שיותר בני אדם. ומצד שני אני נורא אוהב את ההורים שלי, ונורא חשוב לי שלא יגרם להם צער. תעכלס, אם אתה שואל אותי, אני מעדיף שהיא תישאר שם, אם אני ישקר עליה? לא ולא! היא תהיה חייבת להחליט לעצמה, ןאני לא מתכוון להתערב לה בשיקולים. (ומכדי למנוע את השאלה המתבקשת, למה על הוריך לא ריחמתי אז כזכור, משום שאצלך היציאה בשאלה היתה רק עניין של זמן, בסוף הרי היית יוצא בשאלה, רק כמה חודשים יותר מאוחר, וגם זה, אולי) בעניין השקר, כבר עשיתי את זה בעבר, לא על אח, אבל על חבר שהתבוסס בחרדיות ופחד לצאת בשאלה שנים. בעניין הפסיכולוג, אכן, כפי שכבר הקדימו אותי, תלוי מאוד איזה פסיכולוג. ולסוף. הצהרצ ה"אל תשכח.... הכי חשוב בחיים קצת צרמה לאוזני העדינה, הכי חשוב בחים, יש דבר כזה בכלל? אם הייתי אחד כזה, שמציב לעצמו יעדים ולא מתעניין בעכשיו, כבר מזמן הייתי אחד כזה שאין לו לא את העכשיו ולא את היעדים, אין הכי חשוב, יש רגעים טובים שאותם צריך לטפח, במקביל, איזי איזי, צריך לנוע במסלול שמקדם אותך לאן שהוא, ותאמין לי זה עוד יבוא. אחי, חולה עליך, אהבתי את התגובה שלך, ויאלה, תפסיק לישון תתחיל לכתוב יותר.

 

[פייקו]

קשה -קשה וקשה יותר לשמוע אימא בוכה

כן חביבי תן לאימא שלך לפרוק את הפחדים שלה והחששות שמלווים אותה בכך שנכשלה מנקודת ראותה לחנך אתכם לדרך שהיא ראתה שהיא הנכונה בשבילכם תן לה כתף למשעןואל תנסה לברוח משם.. תנסה להסביר לאימא שלך שההחלטה של אחותך לא באה כתוצאה ממך אלא שהיא גדלה והחילה לשאול שאלות כי היא מתחילה להבין ומתבגרת בשכלה ובהבנת תן לה לראות זאת מנקודת אור חיובית ותדבר על ליבה - כידברים שיוצאים מהלב חודרים ללב.. ואתה אל תקח אשמה שכזו עליך אתה צריך ללמוד להפריד בין האני שלך ולחיי המשפחה שלא אובן לא נכון קשור תמיד תהיה אך פעמים שאדם צריך לעשות לצורך עצמו - אין לי ספק שכל מה שאתה עושה אתה עושה בשביל אימא שלך אך איפה זה משאיר אותך.. ותנסה לקחת הכול באיזי במחשבה של צעד או שתיים קדימה אל תשאר כלוא בתוך עצמך עם כל רגשי האשמה של העזיבה את הדרך ההיא אם זו החלטתך ..כי זה גורם לך להתבוסס בבוץ רגשי ולא לצאת ממנו אלא עם משקעים שילוו אותך לאורך הדרך.. בנתיים לילה טוב לך ..

 

[בני ילד רע]

פסיכולוג יכול לעזור למי שרוצה

אם כבר הזכרת פסיכולוג אני רוצה להבהיר שפסיכולוג טוב לא שולף פתרונות , אלא מביא את המטופל להבין את בעייתו וולבחון אפשרקויות שונות. פסיכולוגים אינם בהכרח מזבלי שכל בעינייני פרויד. רוב המטפלים היום לוקחים רק חלק קטן מגישתו של פרויד (אם בכלל). אם לא מתאימה לך גישה של התעמקות בילדות אתה יכול לחפש מישהו שגישתו בהביוריסטית, דהיינו עוסק בשינוי התנהגות ע"י בחירת משימות יומיומיות. אבל לפני הכל, מי שרוצה להצליח בטיפול חייב לבא בגישה חיובית, לזנוח כל גישה וכחנית ולפתוח את ערוצי הרגש . רק אם תרגיש שאתה מסוגל לזה תוכל להצליח בטיפול. את כל זה אני מספר לך על סמך ניסיון אישי. וחוצמזה, יקירי, לא חשוב מה תעשה, תמיד יהיה נוח להאשים אותך בכל הצרות. אתה יכול להמנע מלעודד את אחותך על מנת לא לקלקל הקשר עם הוריך, כפי שעושים רבים מהיוצאים. עם זאת, אם אחותך עקשנית כמוך היא תצא גם בלי עזרתך. עובדתית, יותר קל לצאת כשיש כבר אח או אחות שיצאו ולכן ישנם לא מעט יוצאים שחלק מאחיהם הלכו בדרכם גם מבלי שעודדו אותם.

 

[ישראל תשמב]

פרויד!

תראה אני לא מבין בכלל בפסיכולוגיה, לא למדתי ולא קראתי ולא התעמקתי, ולכן אני מתנצל בפני"פרויד"ומבקש מחילתו,,, {ויכול להיות שתאוריית המין והשלבים בתודעתו של אדם זה נכון, מה שבטוח שאצל"פרויד"עצמו כל בעיותיו התחילו ונגמרו באיבר מינו, כדברי אחד ממבקריו,,,} <וחוץ מזה החוקרים טוענים ש"שבתי צבי"{ משיח שקר ההיסטורי-בן המאה ה17} היה חולה נפש,ולכן פסיכולוג לא יעזור>

 

[שבתאי צבי]

נו באמת.

 

[חופשייה ומאושרת]

מהפה של פייקו לאזניך, שבתאי!

(רק שלא יצא מהצד השני...) נראה לי שהוא קולע יותר לדרכך.

 

[שבתאי צבי]

היי פיקו.

שלום. אתה בראש שלי. אבל אני לא חושב שאיפה שהוא במכתב שלי רמזתי על כך שקיימים בי רגשי אשמה, חלילה, איזו אשמה? וכי יכולתי לנהוג אחרת משנהגתי? וכי בידי היה להרוג את עצמי? הרי כשעשיתי את שעשיתי עשיתי את זה מחוסר אונים, לא היתה ברירה.

 

[פייקו]

ה-צבי ישראל (יעקב)

אולי לא כתבת על רגשי אשמה במפורש ואולי אני ואתה לא עברנו את אותם תחושות ורגשות אך כשאני קורא את הכתב ששלחת פה אני קורא אותו לפי קודי הקריאה והוא אומנם נושא התרסה שלך למצב אך מצידה השני של החומה אני קורא את הכאב והרגש שנחבא בין הכלים כלפי האם .. אם טעיתי אתך הסליחה אך לא יכולתי להתעלם מאותה נקודת מוצא שהייתי אף אני שם .. ואני שמח שאתה חזק ונאמן לבחירת הדרך שלך..

 

[שבתאי צבי]

לעולם אל תתיחס לקודים כשאתה קורא

דבר שאני כתבתי. אני לא מסתיר דבר, וכותב הכי ברור שאני רק יכול, ישר מהלב דרך היד למקלדת, בלי לסנן את זה בשכל.

 

[פייקו]

התנצלות../images/Emo72.gif