חקירה עצמית

מסכים איתך לגבי

זה שהאינטלקט יכול להוות מכשול לפעמים. לכן נדרש מורה טוב שיכול להעביר אותך מעבר למכשולים. לגבי תרופות, אני מאמין שכמעט כל בעיה ומחלה פיזית, רגשית או נפשית נוצרת כתוצאה מהדפוסים שלנו. כך שלמעשה אנו יכולים לרפא את עצמנו באופן ישיר וללא שימוש בתרופות ברוב המקרים (כמובן שזו לא המלצה לא להשתמש בתרופות). לגבי "שכלול האינטלקט" - זו בכלל לא המטרה, ואין כל "שכלול" בתהליך. אנו נשארים כפי שאנחנו באמת, תודעה טהורה יותר לאחר כל שחרור של דפוס. השכלול היחידי שקורה הוא ביכולת שלנו להשתחרר מהסבל מהר יותר ככל שמתרגלים את השחרור מהדפוסים. במקום הזה שבו אתה משתחרר מההתניות, אז אתה מתחיל לגלות את האהבה. במקום הזה האינטלקט כבר מפסיק לעבוד ולטחון כל הזמן, ואהבה זה כל מה שנשאר.
 

בארס

New member
בוא נעשה קצת סדר.

הטיעון שלי נגד שינוי דפוסים ושחרור מהתניות הוא די מורכב, חלק מהנקודות שמרכיבות אותו הן: 1. הדפוסים וההתניות האנושיות הן תוצאה של הרבה מאוד דברים ו"פתרון" של הדפוסים עצמם לא בהכרח יביא ל"הבראת" האדם...פתרון "קסם" כזה של שחרור האדם מהדפוסים שלו קרוב לודאי שיגרור פיתוח של דפוסים חדשים או שיעמיד את האדם "חשוף" מול מהות ה"בעיה" בלי שיש לו "כלים" או איכויות שיכולות להתמודד איתה. 2. הרעיון של שינוי דפוסים "שליליים" הוא רעיון מאוד קליט ומאוד "מכיר" אפילו. כאשר הוא מושך מאוד בעיקר אנשים צעירים שהרצון לשנות את עצמם והאמונה שיש להם את האפשרות לעשות זאת בעזרת שיטה זו או אחרת מגיעים ממקום שקשור באופן ישיר לאותן התניות שאותן לכאורה הם רוצים לשנות...ובאופן בסיסי ועמוק הם נובעים מהמקום של חוסר זהות עצמית (אמיתית). והמשמעות של מה שאני אומר היא שמאחר ולא קיימת לאדם זהות אמיתית (או שלפחות הוא אינו מכיר אותה באופן ישיר) הוא מנסה לפברק לעצמו אחת...כמובן על סמך הדעות המוקדמות שיש לו באשר למה אמורה זו להיות. (מילים כמו אהבה, תודעה, כנות, כבוד...וכו' וכו') אז אחת האינדיקציות לטבעו של שינוי, או לאן הוא יוביל מישהו, היא מאיזה מקום מגיע הרצון לשינוי?...זו שאלה קשה. כי אני רומז בדברי ש"סך כל" המערך האנושי הוא הרבה הרבה יותר גדול ומסתורי מהאספקט הפעיל של הכרתו האינטלקטואלית או האינטיליגנציה הרגשית שלו. ואני גם רומז על זה שהמניע לשינויי צריך להגיע מהאהבה/תודעה עצמה. אז כמובן שכל אחד יכול לטעון שכמובן שהוא מגיע מאהבה וכו' אבל אפס, מילים לחוד ומציאות לחוד. אז נשאלת השאלה איך יכול אדם להיות בקשר ישיר עם התודעה? ובאופן מסויים לתת לה לנהל בו את השינויים הרצויים (רצויים לה ולא לאישיות של האדם). אז זו שאלה גדולה מאוד ויש כמה גישות אמיתיות שבאות לענות עליה (הן שונות אבל מהותן דומה) אחת מהן היא גישת השושלת הרוחנית והקשר עם אדם "מפותח" שבפועל נמצא בקשר ישיר עם התודעה ובעצמו מהווה חוליה בשרשרת של אנשים שמגיעה עד אדם הראשון. (שום דבר הוא לא ערובה לשום דבר כמובן אבל אני מציג כאן גישות עקרוניות. וגישה אחרת (המדיטציה הטהורה) טוענת שניתן לבוא באופן ישיר עם התודעה אבל היא בהכרך מעמידה אותך מול הלא נודע ולא אל מול הנודע...מתוך ההבנה שהתודעה היא משהו הרבה יותר גדול ממה שאדם יכול "להעריך ברגע נתון". על השאלה הזאת...מאיפה מגיעים הרצון והפעולה לשינוי...אם מאהבה או ממשהו אחר, כל אחד צריך לענות לעצמו.
 

בארס

New member
ו...

ואחד מה"מקומות" האלו שמהם אנחנו רוצים לשנות דברים הוא המנעות מסבל. ובשביל זה קבל..: "O my Loard, if I worship Thee for fear of hell, burn me in hell; and if I worship Thee for hope of Paradise, exclude me thence; but if I worship Thee for Thine own sake, withhold not from me Thine eternal Beauty." - Rabia נמסטה.
 

בארס

New member
../images/Emo197.gif../images/Emo194.gif../images/Emo198.gif../images/Emo69.gif

לבריאות...אח שלו. :)
 

undersun

New member
במקרה..

הגעתי לכאן היום ויצא לי לקרוא הרבה.. וואו אני כבר שעתיים פה
תודה אנשים
 

undersun

New member
אין ספק

אפילו שהוא התחיל לא משהו בכלל, בשבילי.. אל דאגה יש שיפור
 
סיכום ומסקנות

למעשה תשובה אמיתית לא קיבלתי לשאלה שלי, למעט בארס שטוען שזה לא דבר נכון, מסיבותיו הוא. לאישה ממאדים אני מודה על השאלות שעזרו לי להבהיר את עצמי. אם תקראו את ההודעה האחרונה של סידהרטה, בשרשור של מוות וחמלה, תוכלו לראות דוגמא יפה ופשוטה לחקירה עצמית שהיא עשתה ובעזרתה פתרה את הבעיה. למעשה חקירה עצמית היא חלק חשוב בדרך להארה, ומוזכרת ככזאת על ידי מורים רבים. באופן כללי ניתן גם לומר שכל הרפואה המשלימה לסוגיה (דיקור, רייקי, שיאצו, יוגה וכו') פועלת על מנת להעלות מהתת מודע למודע טראומות לא פתורות מחיינו. מאחל לכולנו חיים ללא סבל
.
 

sidharta

New member
תיקון

אני לא בטוחה שפתרתי את ה"בעיה". למעשה, אני עוד רחוקה מכך. אבל עלו בי היום הרבה תובנות, שאת חלקן העלתי קודם באופן שכלי בהודעות שלי, ועכשיו הן יותר...מוחשיות. מי ייתן וערפילי האשלייה יתפוגגו, אז אור החכמה יפציע מי ייתן וכולנו נשתחרר ממחשכי הבורות בברכת אושר אמיתי מיכל
 

dharmax

New member
->

מה שקרוי "חקירה עצמית" עשוי להיות מובן בכמה דרכים. ביוגה ובבודהא-דהרמה מתיחסים לנושא הזה בכובד ראש, והוא מהווה את לב ליבה של הדרך הרוחנית. התעסקות במישורים פסיכולוגיים, כגון, ההתחקות אחר דפוסים מחשבתיים כמו שהדגמת, כבודה במקומה מונח - יש לה מקום וחשיבות לאנשים רבים, במידה מסוימת בשלב מסוים וכן הלאה, אך היא איננה ה"חקירה עצמית" על פי הדרכים הנ"ל, וגם על פי פי פרשנות מילולית פשוטה (יחסית) של הביטוי "חקירה עצמית", מכיוון שלא כמובן שלא חוקרים כאן את ה"עצמי", ולא חוקרים כאן אפילו מהו ה"עצמי", ובכלל תשומת הלב נתונה לדפוסי מחשבה, שאפשר להמשילם בקלות לתיקון דפוסי התנהגות פיסית, בהם עוסקת הפיזיותרפיה, למשל. כמו שפיסיוטרפיה אינה מתיימרת לחקור לטבע ה"עצמי", אלא פשוט לשפר, בצורה תכליתית את איכות החיים.... [המשך יבוא...אני צריך ללכת
]
 
למעלה