חצי בארון?
ראיתי פה בפורום נשים שכותבות אני "חצי בארון" אז גם אני "חצי" אבל האמת שזה מרגיש כאילו כל תא בגופי נמצא בארון.
אני שונאת את ה"פולסיות" שמתלווה ונושפת בעורפי.
אני מרגישה חלשה,לא מסוגלת לספר לאחים שלי, לאבא שלי, האמת ,לא בא לי לספר להם! ממש לא בא לי להכניס אותם לאזורים האינטימיים שלי אבל אני גם לא יכולה שלא כי אני כבר נחנקת מרוב כאב, אני במלכוד.
אצלי במשפחה לא מדברים על דברים "אישיים", לא רוצה את המעמד הזה לבוא ולספר, זה מרגיש כפוי, מעורר בי אימה שאני לא יכולה לתאר. אני נשטפת כיווץ בכול גופי כשאני חושבת לדבר עם המשפחה שלי. לו הייתן מכירות אותי הייתן יודעות כמה זה מורכב עבורי לדבר עם המשפחה שלי, כל כך מורכב שנדמה לי שזה לעולם לא יהיה אפשרי.
אני מרחיקה את בת הזוג שלי כי אני כבר לא יכולה לחיות בתוך המועקה האינסופית הזו, אני כבר לא יכולה עם רגשות האשם שההסתרה שלי פוגעת בה, עם הפחד לאכזב ותחושות החוסר ערך.
....
פשוט ערב מלא בכאב
ראיתי פה בפורום נשים שכותבות אני "חצי בארון" אז גם אני "חצי" אבל האמת שזה מרגיש כאילו כל תא בגופי נמצא בארון.
אני שונאת את ה"פולסיות" שמתלווה ונושפת בעורפי.
אני מרגישה חלשה,לא מסוגלת לספר לאחים שלי, לאבא שלי, האמת ,לא בא לי לספר להם! ממש לא בא לי להכניס אותם לאזורים האינטימיים שלי אבל אני גם לא יכולה שלא כי אני כבר נחנקת מרוב כאב, אני במלכוד.
אצלי במשפחה לא מדברים על דברים "אישיים", לא רוצה את המעמד הזה לבוא ולספר, זה מרגיש כפוי, מעורר בי אימה שאני לא יכולה לתאר. אני נשטפת כיווץ בכול גופי כשאני חושבת לדבר עם המשפחה שלי. לו הייתן מכירות אותי הייתן יודעות כמה זה מורכב עבורי לדבר עם המשפחה שלי, כל כך מורכב שנדמה לי שזה לעולם לא יהיה אפשרי.
אני מרחיקה את בת הזוג שלי כי אני כבר לא יכולה לחיות בתוך המועקה האינסופית הזו, אני כבר לא יכולה עם רגשות האשם שההסתרה שלי פוגעת בה, עם הפחד לאכזב ותחושות החוסר ערך.
....
פשוט ערב מלא בכאב