מחוג השניות מפריד בין חושך לחושך - סדיני המיטה חופזים אל האושר. מבט אחרון דועך על גופך, עוצם עיניים - הלילה הזה הוא שניים. רסיסי זיעה מתפתלים כנחשים, מציירים את גופך. דוק הדמעה מסמא את ה"מה" וה"איך". יש ריחות שהמוח אוצר ונוצר. יש רגעים שהגוף בא וקוצר.
הגיעה עת חצות העת לחצות קוויםגבולות פנטזיות משאלות חלומות משאלות השעון שעל הקיר נתן קולו לעולם לא מקדים הוא את זמנו מסמן הוא לי כי הגיעה השעה שאהפוף מסינדרלה לנסיכה.
יש רגעים בהם אני סוערת בתוכי כנחל סוער, יש שעות בהן מתפתל ליבי כנפתולי דרכים, יש ימים בהם מתערפלת דעתי כערפילי הבקר, יש דקות שדומעות עיניי כסכר ללא סוגר, ויש לילות של עלטה בהם רק אני אתה ואהבה.
