חסרת מוטיבציה
הפעם אני רוצה לדבר לא על העבודה.
אני הייתי רוצה מאוד להוסיף גוון לחיי, כל מה שאני עושה זה רק עבודה לא פלא שזה מעסיק אותי
כל היום.
חיי משעממים, שגרה-בית עבודה . עבודה- בית.
אין לי חברות אמיתיות וגם חסר לי כושר במיומנות חברתית.
כבר השלמתי עם זה שזה קשה עד בלתי אפשר ליצור קשרים בעבודה .
אין לי גם חבר , ובאיזה שהוא אופן זה נורא מפריע לי , ומצד שני כל השנים אני לבד וקשה לי להאמין
שאכיר מישהו ותתפתח אהבה גדולה.
אני קצת חשדנית כלפי גברים ומאוד מקבועת . אני מקווה שמתישהו אמצא את אהוביי(רק שהוא לא נתקל בחיי)
יש לי גם הפרעות אכילה נראה לי.
אני אוכלת בכמויות , ומתקשה לעמוד במשטר דיאטתי.
כל חיי אני משווה את עצמי לדוגמניות , מאז ותמיד חלמתי לדגמן -סוג של פנטזיה.
כרגע השמנתי, אין לי מוטיבציה לחזור לדיאטה.
מכייון שאייני יוצאת לשום מקום פרט למקום עבודה זה די הורס לדעת שגם אם ארזה
אני לא טסה לשום מקום, אין לי עם ללכת לים אפילו .
אם הייתי מספיק חזקה והייתי מתגברת על החולשה מול האוכל הייתי הופכת לכוסית.
כמה כואב לי שיש בחורה נאה בעבודה שאם היא הולכת על אזרחי מסובבים אחריה את הראש.
אני בטוחה שגם לי יש את פונציאל להיראות ככה.
מה גם שאני מודעת לכך שגם אם אראה חטובה במיוחד זה לא בהכרח יביא לי זוגיות , שכן
אוכל להפוך לאובייקט מיני רק כי אין לי מיומנות חברתית . אינני יודעת ליצור מחוייבות רגשית אצל גבר.
זה סוג של סכנה ככה שלהיות שמנמנה "שומר" עלי שככה מתחילם איתי מעט גברים .
מאיפה אני שואפת את המוטיבציה?
לדמיין את עצמי כל חיי נאבקת במשקל, שגם אם אתחתן ואלד ילדים בעייתי יהייה לשמור על המשקל ובו זמנית לבשל
הכל מטוגנים=משמין.
לצערי אצלי בבית מטגנים הכל בשמן וזה נורא.
הייתי רוצה אולי להירשם למכון כושר כולל בריכה והכל.
אני מפחדת שלא אתמיד .
הייתי רוצה אולי להירשם לחוג חברתי כלשהו שבו אמצא קצת חיי חברה.
מבאס כל סוף שבוע לקוות שאעבוד שאם לא אתחרפן בבית
הייתי רוצה להוסיף קצת ורוד לחיי , כי אני קצת מרגישה אומללה למרות שאני עובדת כל יום .
הפעם אני רוצה לדבר לא על העבודה.
אני הייתי רוצה מאוד להוסיף גוון לחיי, כל מה שאני עושה זה רק עבודה לא פלא שזה מעסיק אותי
כל היום.
חיי משעממים, שגרה-בית עבודה . עבודה- בית.
אין לי חברות אמיתיות וגם חסר לי כושר במיומנות חברתית.
כבר השלמתי עם זה שזה קשה עד בלתי אפשר ליצור קשרים בעבודה .
אין לי גם חבר , ובאיזה שהוא אופן זה נורא מפריע לי , ומצד שני כל השנים אני לבד וקשה לי להאמין
שאכיר מישהו ותתפתח אהבה גדולה.
אני קצת חשדנית כלפי גברים ומאוד מקבועת . אני מקווה שמתישהו אמצא את אהוביי(רק שהוא לא נתקל בחיי)
יש לי גם הפרעות אכילה נראה לי.
אני אוכלת בכמויות , ומתקשה לעמוד במשטר דיאטתי.
כל חיי אני משווה את עצמי לדוגמניות , מאז ותמיד חלמתי לדגמן -סוג של פנטזיה.
כרגע השמנתי, אין לי מוטיבציה לחזור לדיאטה.
מכייון שאייני יוצאת לשום מקום פרט למקום עבודה זה די הורס לדעת שגם אם ארזה
אני לא טסה לשום מקום, אין לי עם ללכת לים אפילו .
אם הייתי מספיק חזקה והייתי מתגברת על החולשה מול האוכל הייתי הופכת לכוסית.
כמה כואב לי שיש בחורה נאה בעבודה שאם היא הולכת על אזרחי מסובבים אחריה את הראש.
אני בטוחה שגם לי יש את פונציאל להיראות ככה.
מה גם שאני מודעת לכך שגם אם אראה חטובה במיוחד זה לא בהכרח יביא לי זוגיות , שכן
אוכל להפוך לאובייקט מיני רק כי אין לי מיומנות חברתית . אינני יודעת ליצור מחוייבות רגשית אצל גבר.
זה סוג של סכנה ככה שלהיות שמנמנה "שומר" עלי שככה מתחילם איתי מעט גברים .
מאיפה אני שואפת את המוטיבציה?
לדמיין את עצמי כל חיי נאבקת במשקל, שגם אם אתחתן ואלד ילדים בעייתי יהייה לשמור על המשקל ובו זמנית לבשל
הכל מטוגנים=משמין.
לצערי אצלי בבית מטגנים הכל בשמן וזה נורא.
הייתי רוצה אולי להירשם למכון כושר כולל בריכה והכל.
אני מפחדת שלא אתמיד .
הייתי רוצה אולי להירשם לחוג חברתי כלשהו שבו אמצא קצת חיי חברה.
מבאס כל סוף שבוע לקוות שאעבוד שאם לא אתחרפן בבית
הייתי רוצה להוסיף קצת ורוד לחיי , כי אני קצת מרגישה אומללה למרות שאני עובדת כל יום .