חסכון באנרגיה.
אחד הדברים המדהימים אותי במשנתו של דון חואן , זוהי ההגדרה הפשוטה הזו שבעצם זה כל מה שאנו צריכים :
להתנהג באופן חסכני באנרגיה - מה שנקרא אצלו גם כן "להתנהג באופן נקי מרבב" או "התנהגות ללא דופי".
מה שאומר להתנהג ללא אגו וללא בכיינות , ולתפקד תמיד באופן אופטימלי בכל מצב.
ספריו של דון חואן עמוסים בטכניקות למינהן , צמחים , "ישויות" , טריקים שונים.
אך ככל שהלימוד מתקדם מתברר שהכל מתנקז רק למטרה הזו - "התנהגות ללא רבב".
האנרגיה שלנו בעיקרון מספיקה לדברים אדירים.
אלא שבדרך כלל היא "מבוזבזת" על כל מיני דברים - ובראשם שמירת הדיעות שיש לנו על עצמינו ועל העולם , בפרט שמירת ההרגשה שאנחנו מיוחדים וחשובים.
מה שגורם לנו לתפקוד לא נכון ובזבזני באנרגיה שלנו.
לכן הלימוד הנדרש הוא בעיקר הלימוד להיות גמיש ומשתנה.
הלימוד לשחרר את הקבעונות הגורמים לבזבוז אנרגטי.
הלימוד לזרום עם זרמי החיים בהרמוניה , ולהתקדם במינימום מאבקים.
הדבר דומה לשייט מיומן :
שייט מיומן נעזר בזרמים , נע מהר ומשקיע הרבה פחות מאמץ משייט שאיננו מיומן.
אך כדי להיות שייט מיומן כזה , נדרשות שנים של תרגול.
שנים של תרגול ה"מודעות לזרמים" , ותרגול ה"תגובות הנכונות".
תרגול שמתבצע בתנאי שטח ומזג אוויר שונים.
לא משנה באיזה מצב נמצאים , ללמוד להגיב נכון - ללא אגו ומתוך הסתכלות מפוכחת וענינית.
בתנ"ך יש דמות אחת שכשהייתי ילד פחות אהבתי , אך היום אני אוהב מאוד - כי היא מדגימה עקרון זה.
(במקרה זכיתי ויש לי את אותו השם - יוסף).
כאשר שמים לב להתנהגותו של יוסף התנכ"י , רואים שמהרגע שעזב את בית אביו , לא משנה היכן הוא היה - הוא התנהג באופן מושלם.
בין כאשר הוא היה עבד בבית פוטיפר , בין כאשר הוא היה בבית האסורים , ובין כאשר הוא עלה לגדולה.
הוא התנהג בלי קשר לנסיבות סביבו , באופן הכי אופטימלי שיש.
לא משנה כמה למטה הוא היה , או כמה עלה למעלה.
בכל מקום ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר בלי לרחם על עצמו , ובלי לחשוב שאולי אם משהו היה נראה אחרת , היה יותר טוב.
בכל מקום בו היה , השתדל לשחרר את כל החשבונות , ותפקד באופן הכי מושלם שיש , ללא אגו.
לכן ההתקדמות והעליה שלו ממצב של אסיר למצב של מלך , התבצעה באופן טבעי !
כאשר לומדים להתנהג באופן אופטימלי בכל מצב , ההתקדמות פשוט טבעית.
אחד הדברים המדהימים אותי במשנתו של דון חואן , זוהי ההגדרה הפשוטה הזו שבעצם זה כל מה שאנו צריכים :
להתנהג באופן חסכני באנרגיה - מה שנקרא אצלו גם כן "להתנהג באופן נקי מרבב" או "התנהגות ללא דופי".
מה שאומר להתנהג ללא אגו וללא בכיינות , ולתפקד תמיד באופן אופטימלי בכל מצב.
ספריו של דון חואן עמוסים בטכניקות למינהן , צמחים , "ישויות" , טריקים שונים.
אך ככל שהלימוד מתקדם מתברר שהכל מתנקז רק למטרה הזו - "התנהגות ללא רבב".
האנרגיה שלנו בעיקרון מספיקה לדברים אדירים.
אלא שבדרך כלל היא "מבוזבזת" על כל מיני דברים - ובראשם שמירת הדיעות שיש לנו על עצמינו ועל העולם , בפרט שמירת ההרגשה שאנחנו מיוחדים וחשובים.
מה שגורם לנו לתפקוד לא נכון ובזבזני באנרגיה שלנו.
לכן הלימוד הנדרש הוא בעיקר הלימוד להיות גמיש ומשתנה.
הלימוד לשחרר את הקבעונות הגורמים לבזבוז אנרגטי.
הלימוד לזרום עם זרמי החיים בהרמוניה , ולהתקדם במינימום מאבקים.
הדבר דומה לשייט מיומן :
שייט מיומן נעזר בזרמים , נע מהר ומשקיע הרבה פחות מאמץ משייט שאיננו מיומן.
אך כדי להיות שייט מיומן כזה , נדרשות שנים של תרגול.
שנים של תרגול ה"מודעות לזרמים" , ותרגול ה"תגובות הנכונות".
תרגול שמתבצע בתנאי שטח ומזג אוויר שונים.
לא משנה באיזה מצב נמצאים , ללמוד להגיב נכון - ללא אגו ומתוך הסתכלות מפוכחת וענינית.
בתנ"ך יש דמות אחת שכשהייתי ילד פחות אהבתי , אך היום אני אוהב מאוד - כי היא מדגימה עקרון זה.
(במקרה זכיתי ויש לי את אותו השם - יוסף).
כאשר שמים לב להתנהגותו של יוסף התנכ"י , רואים שמהרגע שעזב את בית אביו , לא משנה היכן הוא היה - הוא התנהג באופן מושלם.
בין כאשר הוא היה עבד בבית פוטיפר , בין כאשר הוא היה בבית האסורים , ובין כאשר הוא עלה לגדולה.
הוא התנהג בלי קשר לנסיבות סביבו , באופן הכי אופטימלי שיש.
לא משנה כמה למטה הוא היה , או כמה עלה למעלה.
בכל מקום ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר בלי לרחם על עצמו , ובלי לחשוב שאולי אם משהו היה נראה אחרת , היה יותר טוב.
בכל מקום בו היה , השתדל לשחרר את כל החשבונות , ותפקד באופן הכי מושלם שיש , ללא אגו.
לכן ההתקדמות והעליה שלו ממצב של אסיר למצב של מלך , התבצעה באופן טבעי !
כאשר לומדים להתנהג באופן אופטימלי בכל מצב , ההתקדמות פשוט טבעית.
