חסיון עו"ד-לקוח

[גשם של נובמבר]

חסיון עו"ד-לקוח

אהלן אנשים, אולי זה ישמע מטופש, אבל ביום שבת ראיתי קצת את הסדרה המצוינת "הפרקליטים", והיה שם מקרה שדי מטריד אותי - מישהי שכרה עו"ד כדי למסור כסף לאמה של ילדה שהיא חטפה לפני 16 שנה. הלקוחה (החוטפת) מעולם לא אותרה ע"י המשטרה ולא הוגש נגדה כתב אישום. השאלה שלי היא האם גם אצלנו במשפט הישראלי אם עו"ד יודע שלקוח שלו ביצע עבירה פלילית הוא אינו מחויב למסור זאת למשטרה וזה חוסה תחת החסיון שבין עו"ד ללקוח?

 

[silverhawk]

לא מזמן למדתי על זה

(ואפילו חזרתי ובדקתי במחברת - תעריכי! ): בארץ, לא חלה על עו"ד החובה לדווח על עבירה שנעברה בעבר (להבדיל מעבירה שעתידה להתרחש). אם הוא נחקר בנושא, לדוג', הוא אף רשאי לשמור על זכות השתיקה בעניין, מכוח החסיון. יחד עם זאת (וזה קצת הפתיע אותי), אם עו"דבחר לגלות על מעשה עבירה שביצע הלקוח שלו, אין בכך משום הפרה של החסיון.

 

[sacrament]

תבדילי בין 2 דברים

כאשר עו"ד מייצג מישהו שלמשל רצח והלקוח אומר לו- רצחתי, זה לא אומר שהעו"ד מחוייב ללכת ולהלשין עליו. פה יש חיסיון, נרצה שהלקוח יספר לעו"ד כדי שיגן עליו יותר טוב. זה לא מתפקידו של עורך הדין לעשות את עבודת התביעה, אלא להיפך- למשוך לצד שלו ולגרום לתביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר וכן הלאה. למעלה מכך, הוא עלול שלא לנהוג כשורה מבחינה אתית אם בשל אותו וידוי של הלקוח הוא יפרוש מייצוג ולמשל יסביר שזו הסיבה... הדוגמה שאת הבאת (להעביר כסף וכו') לא נשמע לי כמו עבודת עורך דין אלא כמו סיוע לדבר עבירה. לא כל כך הבנתי מה מטרת הכסף ולמה ובשביל מה צריך עורך דין בשביל זה- אבל במקרה כזה עורך הדין הופך ממש שותף לפשע ואין פה שום חיסיון- הוא מעורב בזה ולא עושה עבודה משפטית.

 

[גשם של נובמבר]

לא הבנתי,

אני מבינה את ההגיון הזה אם כבר הוגש נגד הלקוח כתב אישום, שאז ברור שהוא ירצה שעו"ד יגן עליו בצורה הטובה ביותר, אבל במקרה שמישהו בא לעו"ד ואומר לו "רצחתי מישהו לפני 10 שנים", אבל מדובר ברצח בלתי מפוענח ובאדם שהמשטרה בכלל לא עלתה עליו, כלומר הלקוח הזה הוא לא חשוד ולא נאשם, גם אז העו"ד לא מחויב למסור זאת למשטרה? זה נשמע לי מאד מוזר. עו"ד הוא לא כומר שמתוודים בפניו על חטאים... בקשר למקרה הספציפי, אם הבנתי נכון העברת הכסף במקרה הזה נועדה כנראה להשתקת המצפון של החוטפת, היא ביקשה מהעו"ד שימסור זאת לאם שאת הבת שלה היא חטפה כדי שלא תדע מי חטף את בתה...

 

[sacrament]

מממ...

נתחיל מהמקרה הספציפי- למסור כסף למישהי זה לא תפקיד של עורך דין. זה תפקיד אולי של מישהו שאת סומכת עליו. בהנחה שהוא יודע את הסיפור זה נשמע לי כמו משהו מאוד רע לעורך דין לעשות. באשר לזה שמישהו בא לעו"ד ואומר לו- רצחתי לפני 10 שנים...אז לדעתי אין שום חובה על עורך הדין. הוא לא צריך לעשות את עבודת המשטרה. וזה אגב מזכיר לי קטע ענק מסדרת עורכי דין כלשהי (נדמה לי בוסטון ליגל) שאישה מבוגרת כזה באה לעורך דין ואומרת לו- אני רוצה לרצוח מישהו ולהתחמק מעונש, איך אני עושה את זה? ואז הוא עונה לה כולו בשוק- את רוצה שאני אסייע לך לעשות עבירה? ואז היא כזה- סליחה, תן לי לנסח מחדש...אני כותבת ספר, הדמות הראשית רוצה לרצוח מישהו ולהתחמק מזה, ואני צריכה ממך עצה כמשפטן איך אפשר לעשות את זה, בספר כמובן.

 

[גשם של נובמבר]

בואי נשאל את זה אחרת,

אם מישהו בא לסתם אדם ברחוב ואומר לו "רצחתי", והאדם הזה לא הולך עם המידע שיש לו למשטרה - האם הוא ייחשב למסייע לדבר עבירה, או משבש הליכי חקירה או משהו בסגנון הזה? קשה לי לראות איך עו"ד שיודע על עבירה שלקוח שלו ביצע ולא הואשם בגינה לא יהיה חייב למסור את המידע הזה, בעיקר בגלל שאם הוא לא הואשם הוא לא צריך עו"ד שיגן עליו עדיין.

 

[sacrament]

אני בטוחה שיש גישות שיסכימו איתך

אני מדברת על מה שידוע לי האם זה דפוק? יכול להיות. אני אישית רואה היגיון בזה שיהיה חיסיון עו"ד-לקוח, כדי שהלקוח יקבל את הייצוג הכי טוב. כאשר זה לא נוגע לייצוג זה כבר נהיה איזור אפור. ואם את רוצה עוד איזור אפור- נניח שאני הולכת לעורך הדין שמטפל בתיק אזרחי שלי (למשל הפרת חוזה במקרקעין) ובין לבין אני גם מספרת לו שלפני 15 שנה רצחתי מישהו. האם יש חיסיון? לדעתי לא. מה ההבדל בין המקרים? אולי קשר סיבתי, אין לי מושג. אבל זו האינטואיציה המוזרה שלי. לא בטוחה שזה יתקבל בבית משפט, אבל זו דעתי (-:

 

[RסN]

הליווי של העו"ד מתחיל הרבה לפני כתב אישום

לדוגמה, אדם שבא לעו"ד ומתייעץ איתו האם כדאי לו להסגיר עצמו למשטרה או לא, ואיך להתנהג בחקירה. אני לא חושב שיש איזושהי חובה לדווח על פשע שנעשה בעבר למשטרה (בניגוד לפשע שייעשה בעתיד, אז זה סיוע או אי-מניעה, ובניגוד לפשע שנעשה בהווה, אז זה עמידה על דם הרע). הלקוח שאומר לעורך דינו "רצחתי" הוא בעייתי מבחינה אחרת - הוא מאלץ למעשה את עו"ד לשקר ביודעין לביהמ"ש, ולהעלות לעדות עד שהוא יודע שישקר (הנאשם עצמו).

 

[גשם של נובמבר]

זה לא הנושא בכלל

לא מדובר פה באדם שבא לקבל יעוץ לקראת הסגרה, שאז ברור שעל הנושא חל חסיון בין עו"ד שמייצג את הלקוח לעניין הזה ובין הלקוח שעומד להיות ניצב בפני הליכים פליליים בגלל העבירה שביצע. האישה הזאת לא באה לעו"ד כדי שייעץ לה אם להסגיר את עצמה או לא, היא בכלל לא התכוונה לעשות זאת מלכתחילה. וכמו שסקרמנט אמרה - אם באתי לעו"ד שמטפל לי בעסקת נדל"ן ואמרתי לו שקברתי מישהו בחולות ראשון והוא שומר את זה לעצמו, זה נשמע לי יותר כמו משהו שנוגד את האינטרס הציבורי ואפילו סיוע להסתרת ראיות או שותפות מסוימת לעבירה, בייחוד כאשר העו"ד הוא לא עו"ד לעניינים פליליים או לא מייצג בכלל את האדם הזה. בנוגע לשקר לבית המשפט, לא נראה לי שכל עו"ד שמייצג נאשם בבית משפט בטוח ב 100% שהלקוח שלו חף מפשע והייתי מרחיקה ואומרת שאפילו יש כאלה שיודעים בוודאות שהלקוח שלהם אשם, אז אני לא חושבת שמה שמטריד את העו"ד זה אם הוא ישקר או יעלה מישהו לשקר ביודעין.

 

[RסN]

3 נושאים נפרדים

לגבי חיסיון עו"ד-לקוח, אני חושב שסקרמנט צדקה בתיאור שלה של שני המקרים השונים. לגבי שקר לבית משפט, כלל 34 לכללי האתיקה אוסר על העלאת עד שקר ביודעין. בנוגע לדיווח למשטרה (ונתעלם כרגע מנושא החיסיון), אין חובה לדווח למשטרה על פשע שנעשה כבר. איסור על העלמת ראיות לא כולל בתוכו את החובה לפנות למשטרה מיוזמתך ולהביא בפניהם ראיות המצביעות על פשע שאדם אחר ביצע.

 

[גשם של נובמבר]

אני רואה פה רק 2 נושאים

א) לא שאלתי לגבי כללי האתיקה וזה גם לא רלוונטי לנושא, וגם לא צריך להרחיק לכת עד לשם, יש הוראות דומות גם בחוק העונשין. ב) אולי העלמת ראיות לא כוללת חובה למסור למשטרה מידע שידוע לך, אבל אפשר לסבך עוד יותר את המצב ולשאול מה קורה למשל במקרה שאדם אחר נאשם בעבירה שאותו ביצע ה"לקוח" לכאורה של אותו עו"ד שהודה בפניו שהוא זה שביצע את העבירה. האם גם במקרה זה יוכל העו"ד להסתתר מאחורי החסיון, להתנער ולומר שאין עליו שום חובה למסור מידע שידוע לו אפילו אם ההסתרה הזו תוביל להרשעתו של אדם שהוא יודע שהוא חף מפשע (שזה אגב קרה גם בסדרה)? בהנחה ויתברר מאוחר יותר שהוא ידע על זה ולא אמר כלום, זה נשמע לי כמו שיבוש חמור של מהלכי משפט אפילו אם אין בזה "העלמת ראיות" אקטיבית.

 

[RסN]

יש 3

תפרידי בין החיסיון לחובת הדיווח: נניח שלא מדובר בעורך דין, אלא סתם אדם. חבר מספר לך שהוא ביצע רצח חד-פעמי בעבר. האם יש עלייך חובה חוקית-משפטית (להבדיל ממוסרית) לדווח על כך למשטרה? (בהנחה שאין חשש שהוא יבצע את זה שוב בעתיד, זו לא עבירה שנעברה "זה מקרוב" או "בפניו" וכו') אני לא מכיר חובה כזו, גם לא במסגרת העבירה של שיבוש הליכי משפט.

 

[גשם של נובמבר]

טוב.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אם אפשר, עוד הבחנה למה שעשו פה מעליי

יש הבדל בין לדווח על משהו שנעשה בעבר ונגמר (רצחתי מישהו. הוא מת. נקודה, סוף סיפור) ובין משהו שנעשה בעבר וממשיך עד היום (חטפתי ילד, זה היה מזמן אבל הוא עדיין אצלי, ועדיין אם היו מגלים אותי עכשיו לא רק היו מענישים אותי, אלא היו משנים משהו במציאות - היו מחזירים את הילד להורים שלו). נראה לי שאלו מקרים שונים, ולכן גם ההייחסות המשפטית אליהם צריכה להיות שונה.

 

[דנדוש בת]

גשם של נובמבר

פשוט מאוד!! עו"ד מחוייב לחסיון בגין מעשה עבר "הרגתי את משה לפני שבועיים ..." - (סנגור) לגבי מעשה בעתיד " אני הולך להרוג את משה מחר..." מחויב העו"ד לדווח בהצלחה