חניכה עם שאלה ראשונה [=..

[Defuse]

חניכה עם שאלה ראשונה [=..

מה זה רדיקלים חופשיים? ומזה בכלל רדיקלים?.. תודה מראש [=..

 

[makereshet]

../images/Emo6.gif זה מצחיק אותי

מתוק, גנבת לי את [URL='http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=592&msgid=77486026']השאלה[/URL]

אבל זה לא מה שהתכוונתי לשאול למען האמת.

 

[Defuse]

אני יודע.. שאלתי בשבילך [= וגם כי..

גם אותי זה סיקרן [=..

 

[makereshet]

שאלות לפורום החדש../images/Emo13.gif

הרשו לי גם להשתתף בחניכת פורום כימיה ולהצטרף לאיחולי ההצלחה לפורום. ולהשחיל גם שאלות: 1. האם קיימים רדיקלים במצב נוזלי ? 2. האם קיימים רדיקלים חופשיים במצב נוזלי שנשארים חופשיים למשל מס' ימים ? 3. האם רדיקלים חופשיים יכולים להישמר למשך מס' ימים במצב נוזלי ?

 

[מייאו בדיוק!!!]

דעתי

כן, קיימים רדיקלים חופשיים במצב נוזלי. דוגמא לכך היא בתגובת ההלוגנציה של אלקאנים (תגובת התמרה), שהמנגנון שלה הוא למעשה תגובת שרשרת רדיקלית. התגובה יכולה להתבצע בפאזה הנוזלית- למשל ברומינציה עם חשיפה לאור, שהרי ברום הוא נוזל בטמפ החדר. בכל מקרה, רדיקלים חופשיים הם צורונים ריאקטיביים מאוד ולא יציבים, לכן לא יכולים להישאר במצב נוזלי ולמעשה זמן החיים שלהם להערכתי נמדד בחלקיקי שניות ולא בסדר גודל של ימים...מה גם שבמצב נוזל יש התנגשויות רבות בין החלקיקים כך שהרדיקלים יעברו רקומבינציה (יתאחו למולקולה בה כל האלקטרונים מזווגים) די במהרה.

 

[סטיב הקלידן]

בדיוק בגלל שזמן קיומם

קצר מאד והם נורא לא יציבים[לא ידוע לי על רדיקל שהצליחו לסנטז ולשמור אותו כרדיקל], אני לא בטוח אם ממש אפשר להגדיר אותם בכלל כ"חומר". אלו חלקיקים בודדים ואולי הם מטיילים בפאזה נוזלית, אבל הם ודאי לא נחשבים כמצב צבירה נוזלי. או שזה עניין של סמנטיקה ותו לא..

 

[מייאו בדיוק!!!]

הם צורון ביניים לא יציב

אך למיטב ידיעתי יש רדיקלים שזמן החיים שלהם היה מספיק גדול כדי לבצע להם דטקציה. וחלקיקים בודדים אף פעם לא "נחשבים מצב צבירה", מצב צבירה הוא תכונה של צבר החלקיקים ואם "תסתכל" רק על חלקיק אחד לא תדע "באיזה מצב צבירה הוא". זו תכונה מאקרוסקופית. זה לא סותר את העובדה שבתגובה המתרחשת בפאזה נוזלית עשויים להיווצר כצורוני ביניים רדיקלים.

 

[סטיב הקלידן]

"צורוני ביניים"-

מבחינתך הם משהו יציב שניתן לבידוד[ע"י מיצוי,זיקוק, וכו'] או "חלקיקים שאנו יודעים שקיימים במהלך המנגנון, אבל לא הצלחנו מעשית לבודדם"? אם תשובתך היא השנייה-אתה אומר מה שאני אומר בעצם

אם הראשונה- אתה מכיר באמת חומר כזה[מלבד אולי NO גזי שכמדומני רדיקלי]..?..אני אישית לא,כאמור, אבל אולי זו סתם בורות מצידי

 

[avi242]

שלום לכולם, ובהצלחה לפורום

ולעניין מישהו טיגן פעם? תפוחי אדמה או קציצות או כל דבר אחר... ובכן ..יש סיכוי רב שחלק מתוצרי הטיגון הם רדיקלים חופשיים של שברי מולקולות השמן. במיוחד אם הוא עובר את טמפ' הפירוק שלו (נקודת העישון). היציבות היחסית של הרדיקלים נובעת מגודל המולקולות. חלק מהרדיקלים מתפרקים בשברירי שניות אך חלק מספיק יציבים בכדי לעבור אפילו את מערכת העיכול ולקרום נזק לרקמות הגוף לאחר ספיגתן. אז כן...יש רדיקלים חופשיים במצב נוזלי ויציבים. אבי

 

[ch561]

בהחלט

קיימים רדיקלים במצב נוזלי, חמצן למשל. חמצן הוא בי-רדיקל במצב יסוד, מצב טריפלטי. ודווקא במצב הפחות יציב הוא שהאלקטרוני מזוגים (מצב סינגלטי). אז לכל שאלותיך התשובה היא, כן! גם בלי החמצן ישנן רדיקלים יציבים מאוד, כ"כ יציבים שרואים אותם בNMR, ז"א רואים את השפעתם.

 

[מייאו בדיוק!!!]

תגיד

כשאתה אומר שהרדיקלים יציבים עד כדי כך שרואים את השפעתם בNMR, מה סדר הגודל של זמן החיים שלהם?

 

[ch561]

אני לא זוכר בדיוק

כי זה לא היה נושא המחקר שלי אלא של מישהי מהמעבדה שלי. אבל ראו השפעה לכן זה לפחות עיניין של שעות. אאל"ט ישנם חומרים שהם רדיקלים יציבים לחלוטין. למשל 2 טבעות של אדמנטן מחוברות אחת לשניה שבחיבור לשהן יש טבעת מרובעת עם 2 אטומי חמצן (זה מובן? כי לא בא לי לצייר את המבנה). בגלל הפרעה סטרית של מימן (באדמנטן) הטבעת המרובעת לא יכולה להיות סגורה ואז אורך הקשר של החמצן חמצן מתארך ונפתך לבסוף. שוב, אאל"ט החומר הזה הוא בי רדיקל (רדיקל על כל אטום חמצן) יציב ביותר בעל חיי מדף ארוכים. זה לא היה ממש NMR אלא ESR, אבל בעיקרון זה דומה.

 

[nofar 17]

מנסה לענות

רדיקל חופשי (free radical) הוא אטום או קבוצת אטומים שיש להם אלקטרון בלתי-מזווג, עקב התפרקותו של קשר קוֹולנטי. בדרך כלל, רדיקל זה יהיה פעיל מאוד, מתוך שאיפתו לחזור לאיזון של שני אלקטרונים במסלול; חיפוש בגוגל יכול לעזור לפעמים

 

[Defuse]

לא הבנתי.. אין לי ידע קודם בזה..

מזאת אומרת אלקטרון בלתי מזווג?.. ומזאת אומרת "קשר קוולנטי".. ולמה הוא צריך לחזור לאיזון של שני אלקטרונים במסלול?.. בגלל זה אני רוצה שמישהו עם ידע קודם יסביר לי שאני אוכל להבין את זה יותר כי הוא גם בטח יוכל להסביר יותר טוב.. מקווה למצוא מישהו כזה [=.. תודה מראש [=..

 

[סטיב הקלידן]

דווקא מה שהובא לך כתוצאת חיפוש

מגוגל,לעיל, זה פחות או יותר מה שאני,או כל תיכוניסט במגמת כימיה/סטודנט/בוגר תואר בכימיה[או אפילו "סתם" קורס אקדמי בכימיה!] היה עונה לך.

בכ"א, קשר קוולנטי זה מושג שמתאר את פיזור האלקטרונים בקשר מסויים. "קו" מלשון "שיתוף" כלומר זה שיתוף אלקטרונים: נגיד במולק' של כלור יש שני אטומים של כלור,כל אחד עם 7 אלקטרונים ערכיים[ברמה חיצונית], וכך סה"כ יש להם "ביחד" 14 אלקטרונים, מתוכם מעשית 2 אלקטרונים בקשר קוולנטי בודד, כך שעקב הפרש אלקטרושליליות[מדד ליכולת משיכת/פליטת אלקטונים מאטום מסויים] שהוא 0[אטומים זהים] נוצר מצב שבו ריכוז האלקטרונים במולק' אחיד לחלוטין,הומוגני, ואין "עדיפות" לאטום מסויים בהקשר זה. עם זאת,אם תקפיא ברגע מסויים את המולק' תגלה[עם שגיאה מסויימת,עקב "עקרון אי הוודאות". לא חושב שזה המקום להיכנס לזה, ויתרה מזאת, אני לא בקיא לעומק בעניין זה אז חבל שאמרח אותך

] שהאלקטרונים באותו רגע כן קרובים יותר לאחד האטומים מאשר לשני,כי הם לא סטטיים אלא מסתובבים סביב שני האטומים כל הזמן. אבל *בממוצע* האלקטרונים יוצרים כזה "דיפול[דו קוטב-צד אחד פלוס חלקי, צד שני מינוס חלקי] רגעי", כך לכל אטום כלור במרווח זמן מסויים יש את אותו מספר רגעים של דו קוטב לטובתו,כמו שיש לשני. ובקיצור, אין למולק' מומנט דיפול, "דו קוטב קבוע" מה שנקרא. עד כה,הכל היה תיאור נאיבי למדיי של הדברים. מה שנכתב לעיל אמנם נכון,אבל יש רמת מורכבות טיפה יותר גבוהה מלכך: בתיכון מלמדים שקשר קוולנטי זה מה שיהיה בין אטום אל מתכתי לאל מתכתי אחר ובין יון מתכת ליון אל מתכת יהיה קשר יוני. מה בעצם ההבדל, מה היחס ביניהם? קשר יוני הוא כמו קשר קוולנטי, רק שעקב הפרשי אלקטרושליליות ניכרים בין המולק',לא מדובר פה על אטומים בודדים אלא על יונים, כי האטום האלקטרושלילי "גנב" אלקטרון לאטום השני, וכמובן שזה יוצר דיפול ניכר במולק', ולכן בטמפ' החדר חומרים אלו הם מוצקים-סריגים ענקיים של יון + שעטוף ביוני - וכן להיפך. זיקה אלקטרוסטטית זו, שמבוססת על מטענים שלמים על האטומים[לכן הם יונים], חזקה מאד ולכן נוצר סריג זה. בקשר קוולנטי יכול להיות מצב כמו של מולק' הכלור,או באופן כללי מצב בו אין מומנט דיפול למולק', מצב אחר בו יש מומנט דיפול מסויים למולק'[למשל אצטון..."פרופאנון"], ומצב אחר בו מומנט דיפול רציני ביותר,אבל המולק' עדיין קשורות קוולנטית ולא יונית. ככל שמתקרבים ל"קשר יוני", כך אחוז האופי היוני של המולקולה גדל. אחוז האופי היוני,הוא עוד מדד, כמו מדד מומנט הדיפול, לחוזק הקשרים במולקולה.

לשאלתך האחרת: אלקטרונים "רוצים" להיות מזווגים,כלומר להסתובב בזוגות כי... את האמת? אין פה ממש הסבר שמאה אחוז יספק אותך. אבל יש מספר הצדקות "כימיות" לדבר: בכימיה[ובכלל במדע], לא יודע עד כמה אתה יודע, אבל תמיד יש שאיפה למינימום אנרגיה, כלומר למצב בו נפלוט אנרגיה כדי להגיע לרמה אנרגטית נמוכה ביותר האפשרית לתנאים הנתונים. למה? כי כך החומרים יהיו יציבים יותר, לא תהיה להם "יתר אנרגיה" שהם רוצים "לתת" לאחרים כי הם "נדיבים"[זה לא עניין של "רצונות".פשוט חוקרים גילו עם הזמן שזו התנהגות החומרים, שנובעת מכמה עקרונות תרמודינמיים בסיסיים]. עכשיו, כשאלקטרון מזווג הוא יותר יציב כי באטומים יש מה שנקרא "אורביטלים", מעין"תאים" בהם מאוכסנים האלקטרונים[וזה תיאור מופשט ביותר. מעשית, אורביטל הוא פונק' מתמטית המתארת את החלל בו סביר ביותר למצוא את האלקטרון. ], ובאותם אורביטלים יש מקום לשניים. נמצא, שמינימום אנרגיה יהיה לאורביטל עצמו כאשר הוא יהיה מזווג בשני האלקטרונים. כמו כן, כל האטומים רוצים[מה זה "רוצים"? שוב, העדפה אנרגטית שמוצדקת על ידיד מדידות נסיוניות שנמצאו במהלך הזמן] להיות מצב של רמות אנרגיה מלאות או לכל הפחות מלאות בדיוק למחצה. זה מסביר מספר תופעות/התנהגויות/מבנים כמו קומפלכסים של מתכות מעבר, יוני -1 יציבים של הלוגנים, יון +3 יציב של אלומיניום וכיו"ב.

 

[Defuse]

תודה.. הבנתי את הרעיון הכללי [=..

 

[the last anigma]

חחח לפני שלוש שעות למדתי על מומנט

דיפול ואחוז האופי היוני.... מצחיק להכנס ולראות אותך מסביר בדיוק על זה, וגם מאוד עוזר אגב

 

[סטיב הקלידן]

בכיף../images/Emo13.gif ../images/Emo45.gif

 

[guru dev]

ברכותי

ההסבר הפופולרי הטוב ביותר שפגשתי . נפלא.

 

[LuLiLoPiLaTo1]

אם תלמדי או תקראי על הנושא של

פולימרים המושג הזה נמצא שם..זה נקרא יזם רדיקאלי ,דבר שעוזר לפילמור בסיפוח..