חנה -שיר אחרון

cosmo15

New member
חנה -שיר אחרון

חנה
את עולם שעמד מלכת
שושנה שחורה ואימתנית
דעתנית כמו ברזל
יציבה כמו גרניט

על המדף את שוכנת בי לעולמים
האדם היחיד שביכתי מותו לאחר שנים
את פניך שאני עוטה , השיער החום
ועיני ערמונים
לא אסכים לשכוח במחיר
כל המטמונים.

החיבוק שנתת עם עוגית שוקולד
וחלב מקציף וחם
הפשטות שבהן העולם למולך נכלם
הדיבור החולמני מטרטר בקסטה
והשתיקה שלך שאינה לזרא

חנה ,
את זוכרת איך נפלת על הרצפה
מכוסה בדם ובצואה
את זוכרת אותך שלד סגפני
עם הפיג'מה ירוקה
והשיער העדין
שבקושי על הקרקפת
ממתין

את זוכרת אותך מדמדמת
את זוכרת שנישקתי
את פניך
שבשבילי אין בהם קמט
לבתי אקרא בשמך
ואהבתי אליך לעולם לא
אשכך.

* מוקדש לסבתא חנה
ושושנת הברזל שעודה שבויה בחדרי
האהובה שמתה ביום הולדתי העברי.
יהי זכרך ברוך בליבי...
(לעולמים)
 

moonlihgt

New member
מיוחד מאד ומרגש

שיר יפה ועוצמתי
רק לפעמים יש תחושה של ניסיון מאולץ לחרוז שלדעתי אם פשוט לכתוב לא דווקא בחריזה השיר יהיה נשמע יותר ישיר פשוט ומהלב
יהי זכרה ברוך
 

cosmo15

New member
אני שונאת חריזה

סוג של כפיה פנימית ,
את מבחינה- והרוב פה מבחינים
בחלק ששנוא עלי אצלי.

פעם הייתה לי תקופה שנפטרתי את זה
ולדעתי זה משעבד את הכתיבה
בעיקר אם היא מהלב.
 

בודלר

New member
בעיני עדיף לכתוב ללא חריזה

בימיוחד שאת מעידה בעצמך שאת לא טובה בזה , אני אף פעם לא חורז אלא אם זה גולש לא חושב שכל אחד יכול לחרוז זה ענייין של המון למידה וכשרון טבעי זה דעתח השיר עצמו חזק מאןד אפילו מדהים את צשוררת מאוד מוכשרת ואני לא יחמא סתם .
 

cosmo15

New member
תודה נתי

אני בטוחה שלא כל אחד יכול ,
התכוונתי שזה נכפה עלי והייתי מעדיפה שלא
פעם כבר הצלחתי בלעדיה והיה נפלא.

כרגע בכל שורה שמנסה לכתוב מבלי שהחרוז
הארור יתדפק בדרישה מופקעת למצוא לו מצלול
תאום
זה מסתיים בכישלון.

אני גם לא בטוחה כמה חריזה היא
תוצר של למידה,
עד גבול מסוים

בדיוק כמו שהרצון שלי להשתחרר
ממנה
מתאפשר עד גבול מסוים.

בדיוק כמו שאתה מי שאתה.
 

בודלר

New member
זה בעיקר עניין של כשרון

אבל יש שירה גדולה נטולת חריזה כמו ויטמן הגדול או אבידן וכו .. את צריכה לכתוב איך שנראה לך נכון ואת מי שאת .
 
למעלה