חן, יש לי שאלה

מצב
הנושא נעול.

fireman

New member
חן, יש לי שאלה

חן, יש לי שאלה
בקשר לקו המתוכנן לירושלים, אני מניח שבקו הזה יהיו לא מעט עליות וירידות כפועל יוצא מהסביבה הטופוגרפית בה יש צורך לסלול את המסילה. עוד דבר שהבנתי הוא שהציוד הרכבתי שמסוגל להתמודד עם העליות הללו שנמצא בישראל הוא מערכי הIC3, עיקר השאלה שלי מופנה בעיקר לירידות, רכבת הוא כלי תחבורה שמושפע בצורה דרסטית משינוים במהירות הנסיעה בעיקר בעיקולים. שימוש בבלמים בירידות הוא בלתי הגיוני עד הרסני בעליל, ברכבת ישראל יצטרכו להחליף בלמים כל שבועיים במידה וההאטה תתבצע באמצעות בלמים בכדי לבקר על מהירות הרכבת בירידות. האם לרכבות קיימים אמצעים שממלאים תחליף של סייעני בלימה כשמם בעולם הרכב כמו בלמנוע, telma retarder או אמצעי אחר? שמאט את כלי התחבורה בצורה המהווה תחליף לבלמים בכדי למנוע שחיקה מוגברת והתבלות מואצת שלהם, היות ומערכי הIC3 הם בעלי תיבות אוטמטיות (כך זה נראה בפועל) האפשרות של הורדת הילוך והרמת קלאץ´ כפי שנעשה ברכב נראית לי בלתי אפשרית ולכן התחליף הוא כמו שכתבתי קודם לכן באמצעות סייעני בלימה האם קיימות מערכות כאלו ברכבות? כיצד הן מופעלות?
 
דעתי בענין

חן, יש לי שאלה
בקשר לקו המתוכנן לירושלים, אני מניח שבקו הזה יהיו לא מעט עליות וירידות כפועל יוצא מהסביבה הטופוגרפית בה יש צורך לסלול את המסילה. עוד דבר שהבנתי הוא שהציוד הרכבתי שמסוגל להתמודד עם העליות הללו שנמצא בישראל הוא מערכי הIC3, עיקר השאלה שלי מופנה בעיקר לירידות, רכבת הוא כלי תחבורה שמושפע בצורה דרסטית משינוים במהירות הנסיעה בעיקר בעיקולים. שימוש בבלמים בירידות הוא בלתי הגיוני עד הרסני בעליל, ברכבת ישראל יצטרכו להחליף בלמים כל שבועיים במידה וההאטה תתבצע באמצעות בלמים בכדי לבקר על מהירות הרכבת בירידות. האם לרכבות קיימים אמצעים שממלאים תחליף של סייעני בלימה כשמם בעולם הרכב כמו בלמנוע, telma retarder או אמצעי אחר? שמאט את כלי התחבורה בצורה המהווה תחליף לבלמים בכדי למנוע שחיקה מוגברת והתבלות מואצת שלהם, היות ומערכי הIC3 הם בעלי תיבות אוטמטיות (כך זה נראה בפועל) האפשרות של הורדת הילוך והרמת קלאץ´ כפי שנעשה ברכב נראית לי בלתי אפשרית ולכן התחליף הוא כמו שכתבתי קודם לכן באמצעות סייעני בלימה האם קיימות מערכות כאלו ברכבות? כיצד הן מופעלות?
דעתי בענין
שוב, אני לא יודע עם זו המציאות, זו דעתי! אני כמעט בטוח שישתמשו שם בבלם מנוע כמו שבירידות קשות אתה משלב להילוך ראשון באוטו, אמנם המנוע מרעיש אבל הוא משתמש בכח שלו לעצירה
 

fireman

New member
אלוהים ישמור אם תנסה

דעתי בענין
שוב, אני לא יודע עם זו המציאות, זו דעתי! אני כמעט בטוח שישתמשו שם בבלם מנוע כמו שבירידות קשות אתה משלב להילוך ראשון באוטו, אמנם המנוע מרעיש אבל הוא משתמש בכח שלו לעצירה
אלוהים ישמור אם תנסה
להאט את הרכב של בירידות של ירושלים עם הילוך ראשון אתה תמצא את המנוע של הרכב עף בערך 20 מטר באויר ואת עצמך נמרח על איזה גדר בטיחות
בלם מנוע נראה לי דווקא אפשרות שלא מתאימה כל כך לרכבת בגלל שמדובר במסילה ולא בכביש, האחיזה מבחינת חיכוך של ברזל בברזל נמוכה מאשר חיכוך של גומי באספלט ולכן שימוש בבלם מנוע עלול לגרום למצב שמדמה נעילת גלגלים אינני מומחה לרכבות ואינני יודע איך דבר כזה יכול לעבוד עם חוגונים ואיך זה ישפיע על הרכבת בכללותה לגבי האפשרות של telma retarder עכשיו כשאני חושב על זה המנועים מחוברים ישירות לחוגון (אני מקווה שאני לא טועה) ורטארדר פועל בד"כ על הציריה האחורית ברכב או מותקנת בתוך התמסורת האחורית (מה שבשפת העם קרוי "תפוח") ופועל בצורה חשמלית היות ומדובר בחוגון אינני יודע אם יכולה להיות בכלל גרסא רכבתית לרטארדר אשמח מאוד אם מישהו שבאמת מבין בזה יוכל להבהיר קצת את הנושא
 
לפחות ניסיתי

אלוהים ישמור אם תנסה
להאט את הרכב של בירידות של ירושלים עם הילוך ראשון אתה תמצא את המנוע של הרכב עף בערך 20 מטר באויר ואת עצמך נמרח על איזה גדר בטיחות
בלם מנוע נראה לי דווקא אפשרות שלא מתאימה כל כך לרכבת בגלל שמדובר במסילה ולא בכביש, האחיזה מבחינת חיכוך של ברזל בברזל נמוכה מאשר חיכוך של גומי באספלט ולכן שימוש בבלם מנוע עלול לגרום למצב שמדמה נעילת גלגלים אינני מומחה לרכבות ואינני יודע איך דבר כזה יכול לעבוד עם חוגונים ואיך זה ישפיע על הרכבת בכללותה לגבי האפשרות של telma retarder עכשיו כשאני חושב על זה המנועים מחוברים ישירות לחוגון (אני מקווה שאני לא טועה) ורטארדר פועל בד"כ על הציריה האחורית ברכב או מותקנת בתוך התמסורת האחורית (מה שבשפת העם קרוי "תפוח") ופועל בצורה חשמלית היות ומדובר בחוגון אינני יודע אם יכולה להיות בכלל גרסא רכבתית לרטארדר אשמח מאוד אם מישהו שבאמת מבין בזה יוכל להבהיר קצת את הנושא
לפחות ניסיתי
 
בלמים דינאמיים

חן, יש לי שאלה
בקשר לקו המתוכנן לירושלים, אני מניח שבקו הזה יהיו לא מעט עליות וירידות כפועל יוצא מהסביבה הטופוגרפית בה יש צורך לסלול את המסילה. עוד דבר שהבנתי הוא שהציוד הרכבתי שמסוגל להתמודד עם העליות הללו שנמצא בישראל הוא מערכי הIC3, עיקר השאלה שלי מופנה בעיקר לירידות, רכבת הוא כלי תחבורה שמושפע בצורה דרסטית משינוים במהירות הנסיעה בעיקר בעיקולים. שימוש בבלמים בירידות הוא בלתי הגיוני עד הרסני בעליל, ברכבת ישראל יצטרכו להחליף בלמים כל שבועיים במידה וההאטה תתבצע באמצעות בלמים בכדי לבקר על מהירות הרכבת בירידות. האם לרכבות קיימים אמצעים שממלאים תחליף של סייעני בלימה כשמם בעולם הרכב כמו בלמנוע, telma retarder או אמצעי אחר? שמאט את כלי התחבורה בצורה המהווה תחליף לבלמים בכדי למנוע שחיקה מוגברת והתבלות מואצת שלהם, היות ומערכי הIC3 הם בעלי תיבות אוטמטיות (כך זה נראה בפועל) האפשרות של הורדת הילוך והרמת קלאץ´ כפי שנעשה ברכב נראית לי בלתי אפשרית ולכן התחליף הוא כמו שכתבתי קודם לכן באמצעות סייעני בלימה האם קיימות מערכות כאלו ברכבות? כיצד הן מופעלות?
בלמים דינאמיים
בדיוק בכדי להתמודד עם ירידות ארוכות ותלולות במסילות ברזל הומצאו מקבילות רכבתיות ל-´בלמי מנוע´. גם בחלק מקטרי קיטור הותקנו מערכות לשימוש הפוך בלחץ הקיטור לצורך בלימה, אבל היות ואני מבין קטן יחסית בנושא זה, לא ארחיב אודותיו (גם מפני שהוא פחות רלוונטי לדיון הנוכחי). מרבית קטרי הדיזל הגדולים בעולם הם דיזל-חשמליים, כלומר כוללים מנוע דיזל שמפעיל גנרטור/אלטרנטור שמספק חשמל למנועי הסעה חשמליים. מנועי ההסעה מחוברים בד"כ אחד לכל ציר, ולא אחד לכל חוגון, אם כי יש חריגים. כך, קטר דיזל-חשמלי זהה מבחינות רבות לקטר חשמלי שפשוט נושא על עצמו את תחנת הכח. כל מי שמבין קצת בחשמל יודע שכאשר מסובבים בכח מנוע חשמלי הוא הופך לדינמו ומייצר חשמל. ניתן לנצל עובדה זאת ליצירת ´בלימת מנוע´ של רכבות חשמליות ודיזל-חשמליות. אבל יש מגבלה אחת - כל החשמל שנוצר חייב ללכת לאנשהו. רכבות חשמליות יכולות, לפעמים, להחזיר את החשמל לרשת, אבל רק במידה ויש ברשת באותו זמן ביקוש לאותו חשמל - כלומר רכבות אחרות שדורשות יותר ממה שהרשת מספקת. בכל מצב אחר (אין רכבות שצורכות חשמל או ברכבות דיזל חשמליות) צריך ´לנצל´ את אנרגיית החשמל ע"י יצירת חום ופיזורו באמצעות שבכות חשמליות (Grids) שמאווררות באופן קבוע. הכינוי של מערכת שהופכת אנרגיית תנועה של רכבת חשמלית/דיזל-חשמלית לחום נקראת בלם דינאמי. כל קטרי הדיזל של קו-ראשי שנרכשו ע"י רכבת ישראל כחדשים (בניגוד לקטרי עיתוק ולקטרים שנתפסו שלל ממצרים) נרכשו כאשר מותקנת בהם מערכת בלם דינאמי. הצורך המקורי נבע מהשיפועים בקו לירושלים ואח"כ גם נוספו השיפועים בקווי הנגב. מכיוון שבמצרים אין כמעט שיפועים ארוכים וחדים, הקטרים ש-´השאלנו´ משם לא היו מצוידים במערכת כזו, גם אלו מאותול הדגם שקיים אצלנו (G12) ומעולם היא לא הותקנה בהם. ניתן לזהות את אלו ללא בלם דינמי מכיוון שאין מניפת אוורור על הגג ופתחי אוורור בצדי הגוף מתחת למניפה. חשוב להדגיש שבלם דינמי (או בלם של החזרת חשמל לרשת) אינם משמשים בד"כ לבלימת הרכבת עד הסוף אלא רק להאטה שלה לאורך זמן (בעיקר בירידות).נהג הרכבת חייב להיות זהיר ומנוסה ולדעת איך לשלב את הבילום הדינאמי בזה המכני על מנת למנוע את יציאת הרכבת משליטה (קרו וקורים עדיין מקרים כאלו כל הזמן, בעיקר עם רכבות משא כבדות באמריקה). עד כאן לגבי רכבות דיזל-חשמליות. לצערי, הבנתי בנושא של רכבות בעלות תמסורת הדראולית פחותה, ואינני יכול לומר בוודאות שקיימת מערכת מקבילה בקרונועי ה-IC3, שהם בעלי תמסורת כזו. אני אנסה לבדוק את הנושא בשבועות הקרובים, ובמידה ואגלה נתונים חדשים, אשתף אתכם כמובן.
 

fireman

New member
אחלה!

בלמים דינאמיים
בדיוק בכדי להתמודד עם ירידות ארוכות ותלולות במסילות ברזל הומצאו מקבילות רכבתיות ל-´בלמי מנוע´. גם בחלק מקטרי קיטור הותקנו מערכות לשימוש הפוך בלחץ הקיטור לצורך בלימה, אבל היות ואני מבין קטן יחסית בנושא זה, לא ארחיב אודותיו (גם מפני שהוא פחות רלוונטי לדיון הנוכחי). מרבית קטרי הדיזל הגדולים בעולם הם דיזל-חשמליים, כלומר כוללים מנוע דיזל שמפעיל גנרטור/אלטרנטור שמספק חשמל למנועי הסעה חשמליים. מנועי ההסעה מחוברים בד"כ אחד לכל ציר, ולא אחד לכל חוגון, אם כי יש חריגים. כך, קטר דיזל-חשמלי זהה מבחינות רבות לקטר חשמלי שפשוט נושא על עצמו את תחנת הכח. כל מי שמבין קצת בחשמל יודע שכאשר מסובבים בכח מנוע חשמלי הוא הופך לדינמו ומייצר חשמל. ניתן לנצל עובדה זאת ליצירת ´בלימת מנוע´ של רכבות חשמליות ודיזל-חשמליות. אבל יש מגבלה אחת - כל החשמל שנוצר חייב ללכת לאנשהו. רכבות חשמליות יכולות, לפעמים, להחזיר את החשמל לרשת, אבל רק במידה ויש ברשת באותו זמן ביקוש לאותו חשמל - כלומר רכבות אחרות שדורשות יותר ממה שהרשת מספקת. בכל מצב אחר (אין רכבות שצורכות חשמל או ברכבות דיזל חשמליות) צריך ´לנצל´ את אנרגיית החשמל ע"י יצירת חום ופיזורו באמצעות שבכות חשמליות (Grids) שמאווררות באופן קבוע. הכינוי של מערכת שהופכת אנרגיית תנועה של רכבת חשמלית/דיזל-חשמלית לחום נקראת בלם דינאמי. כל קטרי הדיזל של קו-ראשי שנרכשו ע"י רכבת ישראל כחדשים (בניגוד לקטרי עיתוק ולקטרים שנתפסו שלל ממצרים) נרכשו כאשר מותקנת בהם מערכת בלם דינאמי. הצורך המקורי נבע מהשיפועים בקו לירושלים ואח"כ גם נוספו השיפועים בקווי הנגב. מכיוון שבמצרים אין כמעט שיפועים ארוכים וחדים, הקטרים ש-´השאלנו´ משם לא היו מצוידים במערכת כזו, גם אלו מאותול הדגם שקיים אצלנו (G12) ומעולם היא לא הותקנה בהם. ניתן לזהות את אלו ללא בלם דינמי מכיוון שאין מניפת אוורור על הגג ופתחי אוורור בצדי הגוף מתחת למניפה. חשוב להדגיש שבלם דינמי (או בלם של החזרת חשמל לרשת) אינם משמשים בד"כ לבלימת הרכבת עד הסוף אלא רק להאטה שלה לאורך זמן (בעיקר בירידות).נהג הרכבת חייב להיות זהיר ומנוסה ולדעת איך לשלב את הבילום הדינאמי בזה המכני על מנת למנוע את יציאת הרכבת משליטה (קרו וקורים עדיין מקרים כאלו כל הזמן, בעיקר עם רכבות משא כבדות באמריקה). עד כאן לגבי רכבות דיזל-חשמליות. לצערי, הבנתי בנושא של רכבות בעלות תמסורת הדראולית פחותה, ואינני יכול לומר בוודאות שקיימת מערכת מקבילה בקרונועי ה-IC3, שהם בעלי תמסורת כזו. אני אנסה לבדוק את הנושא בשבועות הקרובים, ובמידה ואגלה נתונים חדשים, אשתף אתכם כמובן.
אחלה!
תודה רבה על ההסבר לגבי הקטרים אשמח אם תוכל להשיג מידע על הציוד ה"יותר מתקדם" של הרכבת כמו ה IC3 כמוכן יש לי עוד כמה שאלות לגבי מה שהסברת כאן אך מפאת חוסר זמן זה יחכה לימים הקרובים שוב...תודה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה