חמתי האובססיבית
שלום לכולן...
אני בת 25 נשואה עוד מעט שנה ויש לי בעיה קשה עם חמותי בפרט והמשפחה של בעלי באופן כללי .
משנכנסתי למשפחה הזאת אני רק סובלת! כשהכרתי את בעלי הוא היה באמצע לימודים לתואר ואמא שלו פתאום ראתה אז שהוא לא רק בלימודים שפתאום יש לו גם חיים ופחדה חס וחלילה שאפריע לו!! כל פעם היתה באה ביציאה " אתה צריך ללמוד להמשיך לחיות ברמת חיים שאתה רגיל אליה" וכל פעם היתה אומרת את זה על ידי... זאת האישה הכי טיפשה שהכרתי בחיי.... אין לה שום השכלה בחיים , אין חוכמת חיים, כל הכסף זה מבעלה שעבד כל חייו ובאמת שחוץ מקרוא וכתוב אין לה מושג בכלום.. ובגלל שאין לה מושג היא כל פעם באה אלינו ביציאות כאלה מטופשות ופרימיטיביותת שפשוט מוציאות מהדעת (אישה עוד מעט בת 60 נולדה במרוקו, פרימיטבית לגמרי) שעברנו לגור ביחד (שנה לפני החתונה) במרחק של שעה וחצי נסיעה ממנה היא פשוט אכלה תלב, כל יום חייבת להתקשר ולחפור (עד היום) "מה אתם עושים, מה עשיתם, מתי סיימתם לעבוד" ככה חפירה כל יום ביומו...כל פעם היתה מנפנפת בכסף שלה (של בעלה) וחושבת שאני עם הבן שלה בגלל כסף..כאילו שאני באה מהרחוב..(היא לא הכירה את הוריי, רק בערב חינה מצומצם כמה ימים לפני החתונה היו אצלנו וראו איפה אנחנו גרים אז היא הבינה פתאום עם מי יש לה עסק, לא משנה שגם הביאה עוד אנשים מהמשפחה שלה שביקשתי בפירוש שלא והבטיחה לי שלא תביא ובאותו יום פשוט נחתה איתם וכולי הייתי עצבים ובכי! כי זה היה מצומצם רק ההורים והאחים אבל אצלם זה תמיד אובר משפחתיות ואי אפשר לכבד מה שמבקשים) אפילו בחופה עצמה בחתונה מתי שבעלי חתם על הכתובה היא שואלת: " אתה יודע על מה אתה חותם שם" נעצתי בה מבט ועניתי לה- " כן על מיליונים" ועוד לפני החתונה אמא שלו והאבא הבוגד שלו אומרים לו " שים לב על מה אתה חותם שם אה? " וכאילו מגחחים... ובנוסף שישבנו איתם לראות את הדיסק של החתונה , האמא המשכילה שלו שואלת את בעלה: "תגיד איפה הכתובה" ? אז ישר אמרתי לה : "איפה הכתובה שלך" ?? אצל אמא שלך נכון? אז גם שלי. התעצבנתי ונפגעתי מאוד לאור זה שבפעם המאה העלו את זה שוב ועלתי לחדר. יום אחרי אמרתי לבעלי שאני לא מסוגלת איתה ופשוט שונאת אותה ושאני דורשת שידבר איתה ושתתנצל מיד... וכך היה.. היא פתאום עלתה לחדר דיברה וטענה "שהכל בצחוק" פתחתי עליה את כל מה שהיה לי בבטן עליה ובדיוק מה אני חושבת עליה.. שהיא אובססיבית ועוקצנית.. היא התנצלה וחשבתי שבזה זה נגמר... אז זהו שלא.. עץ עקום לא ניתן ליישר.. שבועיים אחרי שבאנו שוב לשישי היא בדיוק אותו דבר, כל פעם עקיצות כל פעם חפירות על מה עושים, נותנת מונולוגים מטופשים ומנסה להעביר מסרים ואפילו פעם עוד לפני החתונה היא ובעלה אמרו לבעלי : "לא כדאי לך להיכנס לחדר לידה" אני זוכרת שפוט יצאתי עליהם והתעצבנתי ממש ( יש לציין שבגלל שאבא של בעלי הוא שוביניסט בוגד מגעיל שלא היה בלידה של הילדים שלו הוא ככה מנסה שגם הבן שלו יהיה וחושב שהדרך שלו זה מה שצריך להיות) כל פעם שאנחנו הולכים לשישי ככה הוא מתנהל- האבא חופר על ילדים (חייב שיהיו זכרים) האמא בעקיצות ומנסה להראות שהיא מכירה את הילד שלה יותר טוב ממני (חיה בסרט) כואב לה שלי הוא מספר הכל ולה לא..(זה תמיד היה ככה) וכל פעם מנסה לצחוק איתו באילוץ או לתפוס אותו לבד כדי להראות שיש בינהם קשר ואותי לשים בצד (אישה פאטיתתתת) וככה ימי שישי שם הם עכורים עם הרגשה מגעילה.. אפילו עכשיו לא בא לי בכלל בעתיד להיכנס להריון רק בגלל מה שאני רואה שהולך לקרות ועם ההתערבויות בחיים שיהיו והערות המציקות במשפחה הזאת...) בקשר לבעלי- הוא מבין אותי , אבל הוא מפחד לצאת על אמא שלו ולהסביר לה חד וחלק את העניינים אז כל פעם הוא מדבר בעדינות ורכרוכיות מה שמרתיח אותי עוד יותר! ובנוסף שהיא שואלת אותנו אם אנחנו רוצים משהו ואני אומרת לה שלא אז היא בכל זאת עושה.. כל מיני קטעים מעצבנים שפשוט נתתי לה כבר להבין שאני אומרת לא אז זה לא.. היא נפגעת מזה ומעקמת את הפרצוף שלה...
באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות זה לאא מצב שאפשר לפתור.. כי גם אחרי שדיברתי ואמרתי את שעל ליבי זה נכנס ויצא מהאוזן השנייה..
אני לא יודעת עד מתי אני יוכל לספוג את הדברים האלה... כבר מחשבות על גירושים עולות לי לראש בגלל המשפחה המפגרת הזאת!
שלום לכולן...
אני בת 25 נשואה עוד מעט שנה ויש לי בעיה קשה עם חמותי בפרט והמשפחה של בעלי באופן כללי .
משנכנסתי למשפחה הזאת אני רק סובלת! כשהכרתי את בעלי הוא היה באמצע לימודים לתואר ואמא שלו פתאום ראתה אז שהוא לא רק בלימודים שפתאום יש לו גם חיים ופחדה חס וחלילה שאפריע לו!! כל פעם היתה באה ביציאה " אתה צריך ללמוד להמשיך לחיות ברמת חיים שאתה רגיל אליה" וכל פעם היתה אומרת את זה על ידי... זאת האישה הכי טיפשה שהכרתי בחיי.... אין לה שום השכלה בחיים , אין חוכמת חיים, כל הכסף זה מבעלה שעבד כל חייו ובאמת שחוץ מקרוא וכתוב אין לה מושג בכלום.. ובגלל שאין לה מושג היא כל פעם באה אלינו ביציאות כאלה מטופשות ופרימיטיביותת שפשוט מוציאות מהדעת (אישה עוד מעט בת 60 נולדה במרוקו, פרימיטבית לגמרי) שעברנו לגור ביחד (שנה לפני החתונה) במרחק של שעה וחצי נסיעה ממנה היא פשוט אכלה תלב, כל יום חייבת להתקשר ולחפור (עד היום) "מה אתם עושים, מה עשיתם, מתי סיימתם לעבוד" ככה חפירה כל יום ביומו...כל פעם היתה מנפנפת בכסף שלה (של בעלה) וחושבת שאני עם הבן שלה בגלל כסף..כאילו שאני באה מהרחוב..(היא לא הכירה את הוריי, רק בערב חינה מצומצם כמה ימים לפני החתונה היו אצלנו וראו איפה אנחנו גרים אז היא הבינה פתאום עם מי יש לה עסק, לא משנה שגם הביאה עוד אנשים מהמשפחה שלה שביקשתי בפירוש שלא והבטיחה לי שלא תביא ובאותו יום פשוט נחתה איתם וכולי הייתי עצבים ובכי! כי זה היה מצומצם רק ההורים והאחים אבל אצלם זה תמיד אובר משפחתיות ואי אפשר לכבד מה שמבקשים) אפילו בחופה עצמה בחתונה מתי שבעלי חתם על הכתובה היא שואלת: " אתה יודע על מה אתה חותם שם" נעצתי בה מבט ועניתי לה- " כן על מיליונים" ועוד לפני החתונה אמא שלו והאבא הבוגד שלו אומרים לו " שים לב על מה אתה חותם שם אה? " וכאילו מגחחים... ובנוסף שישבנו איתם לראות את הדיסק של החתונה , האמא המשכילה שלו שואלת את בעלה: "תגיד איפה הכתובה" ? אז ישר אמרתי לה : "איפה הכתובה שלך" ?? אצל אמא שלך נכון? אז גם שלי. התעצבנתי ונפגעתי מאוד לאור זה שבפעם המאה העלו את זה שוב ועלתי לחדר. יום אחרי אמרתי לבעלי שאני לא מסוגלת איתה ופשוט שונאת אותה ושאני דורשת שידבר איתה ושתתנצל מיד... וכך היה.. היא פתאום עלתה לחדר דיברה וטענה "שהכל בצחוק" פתחתי עליה את כל מה שהיה לי בבטן עליה ובדיוק מה אני חושבת עליה.. שהיא אובססיבית ועוקצנית.. היא התנצלה וחשבתי שבזה זה נגמר... אז זהו שלא.. עץ עקום לא ניתן ליישר.. שבועיים אחרי שבאנו שוב לשישי היא בדיוק אותו דבר, כל פעם עקיצות כל פעם חפירות על מה עושים, נותנת מונולוגים מטופשים ומנסה להעביר מסרים ואפילו פעם עוד לפני החתונה היא ובעלה אמרו לבעלי : "לא כדאי לך להיכנס לחדר לידה" אני זוכרת שפוט יצאתי עליהם והתעצבנתי ממש ( יש לציין שבגלל שאבא של בעלי הוא שוביניסט בוגד מגעיל שלא היה בלידה של הילדים שלו הוא ככה מנסה שגם הבן שלו יהיה וחושב שהדרך שלו זה מה שצריך להיות) כל פעם שאנחנו הולכים לשישי ככה הוא מתנהל- האבא חופר על ילדים (חייב שיהיו זכרים) האמא בעקיצות ומנסה להראות שהיא מכירה את הילד שלה יותר טוב ממני (חיה בסרט) כואב לה שלי הוא מספר הכל ולה לא..(זה תמיד היה ככה) וכל פעם מנסה לצחוק איתו באילוץ או לתפוס אותו לבד כדי להראות שיש בינהם קשר ואותי לשים בצד (אישה פאטיתתתת) וככה ימי שישי שם הם עכורים עם הרגשה מגעילה.. אפילו עכשיו לא בא לי בכלל בעתיד להיכנס להריון רק בגלל מה שאני רואה שהולך לקרות ועם ההתערבויות בחיים שיהיו והערות המציקות במשפחה הזאת...) בקשר לבעלי- הוא מבין אותי , אבל הוא מפחד לצאת על אמא שלו ולהסביר לה חד וחלק את העניינים אז כל פעם הוא מדבר בעדינות ורכרוכיות מה שמרתיח אותי עוד יותר! ובנוסף שהיא שואלת אותנו אם אנחנו רוצים משהו ואני אומרת לה שלא אז היא בכל זאת עושה.. כל מיני קטעים מעצבנים שפשוט נתתי לה כבר להבין שאני אומרת לא אז זה לא.. היא נפגעת מזה ומעקמת את הפרצוף שלה...
באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות זה לאא מצב שאפשר לפתור.. כי גם אחרי שדיברתי ואמרתי את שעל ליבי זה נכנס ויצא מהאוזן השנייה..
אני לא יודעת עד מתי אני יוכל לספוג את הדברים האלה... כבר מחשבות על גירושים עולות לי לראש בגלל המשפחה המפגרת הזאת!
