חמצון חיזור
- פותח הנושא S u B I
- פורסם בתאריך
הסבר
Mg + 2HCl = MgCl2 + H2
המגנזיום הופך למגנזיום כלורי כלומר הוא נותן את האלקטרונים שלו לכל אחד מאטומי הכלור כלומר הוא עובר חמצון בתגובה זו הוא המחזר.
הכלור בתגובה זו מקבל אלקטרונים כלומר עובר חיזור ובתגובה זו הוא המחמצן שגורם לחמצון המגנזיום.
Mg = Mg+2 + 2e
2Cl- + 2e = 2Cl
מספר האלקטרונים מתאים ולכן התגובה מעלה היא התגובה המבוקשת.
Mg + 2HCl = MgCl2 + H2
המגנזיום הופך למגנזיום כלורי כלומר הוא נותן את האלקטרונים שלו לכל אחד מאטומי הכלור כלומר הוא עובר חמצון בתגובה זו הוא המחזר.
הכלור בתגובה זו מקבל אלקטרונים כלומר עובר חיזור ובתגובה זו הוא המחמצן שגורם לחמצון המגנזיום.
Mg = Mg+2 + 2e
2Cl- + 2e = 2Cl
מספר האלקטרונים מתאים ולכן התגובה מעלה היא התגובה המבוקשת.
אווקיי
תודה!
הסיכומים והמבחנים וכו'.. ממש ממש עזרו לי!!
בקשר לתגובה,
אממ אבל לא הבנתי דבר אחד, איך אני יודעת מה מגיב עם המגנזיום, כי חשבתי שזה המימן..>< את האמת אני עדיין חושבת שזה המימן.. S:
אם יש ברזל או אבץ שמתרכב בחומצת מלח? גם כאן הכלור יהיה מחזר?
אממ איך אני יודעת (נאמר וזה ברזל או אבץ או כל דבר שיוצר תגובת חמצון חיזור עם חומצת מלח) מה אקטיבית משתתף בתהליך?
כמו שכתבת:
Mg = Mg+2 + 2e
2Cl- + 2e = 2Cl
תודה!!
תודה!
הסיכומים והמבחנים וכו'.. ממש ממש עזרו לי!!
בקשר לתגובה,
אממ אבל לא הבנתי דבר אחד, איך אני יודעת מה מגיב עם המגנזיום, כי חשבתי שזה המימן..>< את האמת אני עדיין חושבת שזה המימן.. S:
אם יש ברזל או אבץ שמתרכב בחומצת מלח? גם כאן הכלור יהיה מחזר?
אממ איך אני יודעת (נאמר וזה ברזל או אבץ או כל דבר שיוצר תגובת חמצון חיזור עם חומצת מלח) מה אקטיבית משתתף בתהליך?
כמו שכתבת:
Mg = Mg+2 + 2e
2Cl- + 2e = 2Cl
תודה!!
הסבר נוסף
שלום!
דבר ראשון ניתן לדעת שהמגנזיום מגיב עם משהו והוא מוסר לו אלקטרונים כיוון שמתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות נוטות למסור אלקטרונים בתגובות כדי להגיע לאוקטט וכו..
דבר שני אני חושב שהכלור מגיב עם המגנזיום בגלל שיש לו אלקטרושליליות יותר גבוהה ולכן "ירצה" לקבל את האלקטרונים במידה רבה יותר מאשר המימן "ירצה".
אני ממש לא בטוח בהסבר שלי, אבל נראה לי שאת צריכה להסתכל בטבלת פוטנציאלי חיזור של חומרים.
לכל חומר (או יון) יש כושר חיזור מסוים כלומר הכושר להתחזר ולקבל את האלקטרונים. לפי טבלת פוטנציאלי החיזור לכלור יש פוטנציאל חיזור גדול משל מימן כלומר כושר קבלת האלקטרונים שלו גדול משל מימן ולכן בתגובה זו הוא יקבל את האלקרונים ממגנזיום ולא המימן.
בכלל אם את רוצה לקבוע איזה מהחומרים יתחזר אז תסתכלי בטבלה זו ותוכלי לקבוע מי יתחזר.
אני אצרף קובץ של פרוטוקול מעבדה בחמצון חיזור שעשיתי, תרדי עד הסוף של הפרוטוקול ותראי את הטבלה.
שוב פעם אני לא בטוח בהסבר שלי אבל אני דיי בטוח שהוא נכון.
שלום!
דבר ראשון ניתן לדעת שהמגנזיום מגיב עם משהו והוא מוסר לו אלקטרונים כיוון שמתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות נוטות למסור אלקטרונים בתגובות כדי להגיע לאוקטט וכו..
דבר שני אני חושב שהכלור מגיב עם המגנזיום בגלל שיש לו אלקטרושליליות יותר גבוהה ולכן "ירצה" לקבל את האלקטרונים במידה רבה יותר מאשר המימן "ירצה".
אני ממש לא בטוח בהסבר שלי, אבל נראה לי שאת צריכה להסתכל בטבלת פוטנציאלי חיזור של חומרים.
לכל חומר (או יון) יש כושר חיזור מסוים כלומר הכושר להתחזר ולקבל את האלקטרונים. לפי טבלת פוטנציאלי החיזור לכלור יש פוטנציאל חיזור גדול משל מימן כלומר כושר קבלת האלקטרונים שלו גדול משל מימן ולכן בתגובה זו הוא יקבל את האלקרונים ממגנזיום ולא המימן.
בכלל אם את רוצה לקבוע איזה מהחומרים יתחזר אז תסתכלי בטבלה זו ותוכלי לקבוע מי יתחזר.
אני אצרף קובץ של פרוטוקול מעבדה בחמצון חיזור שעשיתי, תרדי עד הסוף של הפרוטוקול ותראי את הטבלה.
שוב פעם אני לא בטוח בהסבר שלי אבל אני דיי בטוח שהוא נכון.
BigBadWolf
Member
כלור מינוס לא יכול לעבור חיזור
ליון כלור מינוס יש 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית ולכן יש לו קליפה מלאה, הוא לא יכול לקבל עוד אלקטרונים. המימן שבמקרה זה טעון חיובית כן יכול לקבל אלקטרונים ולהפוך למימן ניטרלי. תסתכל בתגובה המלאה שרשמת ותראה שגם אתה טענת שהמימן הוא זה שעובר חיזור.
ליון כלור מינוס יש 8 אלקטרונים בקליפה החיצונית ולכן יש לו קליפה מלאה, הוא לא יכול לקבל עוד אלקטרונים. המימן שבמקרה זה טעון חיובית כן יכול לקבל אלקטרונים ולהפוך למימן ניטרלי. תסתכל בתגובה המלאה שרשמת ותראה שגם אתה טענת שהמימן הוא זה שעובר חיזור.
תגובה
כן נראה לי שטעיתי ואתה צדקת.
אבל לא הבנתי משהו איך זה יכול להיות שיש פה בכלל יון כלור, כי המולקולה HCl מורכבת מקשר קוולנטי של מימן וכלור ולכן לא נוצרים פה יונים.
ודבר שני איך זה יכול להיות שמימן עובר חיזור כי הכלור מתרכב עם המגנזיום והוא זה שמקבל את האלקטרון שיש למגנזיום.
אז קשר מימן -כלור, נשבר הטרוליטית (מישהו מקבל את שני האלקטרונים) או הומוליטית (כל אטום במולקולה מקבל אלקטרונים)?
כן נראה לי שטעיתי ואתה צדקת.
אבל לא הבנתי משהו איך זה יכול להיות שיש פה בכלל יון כלור, כי המולקולה HCl מורכבת מקשר קוולנטי של מימן וכלור ולכן לא נוצרים פה יונים.
ודבר שני איך זה יכול להיות שמימן עובר חיזור כי הכלור מתרכב עם המגנזיום והוא זה שמקבל את האלקטרון שיש למגנזיום.
אז קשר מימן -כלור, נשבר הטרוליטית (מישהו מקבל את שני האלקטרונים) או הומוליטית (כל אטום במולקולה מקבל אלקטרונים)?
BigBadWolf
Member
תגובה לתגובה?
לתשובה כמה חלקים.
1. נתחיל בכך שגם בחומר קוולנטי יש מצבי חימצון. האטום היותר אלקטרו-שלילי מושך את האלקטרונים (אלא אם יש אילוצים) ונוצר אטום עם מצב חימצון שלילי ואטום עם מצב חימצון חיובי. לדוגמה, במולקולה NH3, המימנים נותנים אלקטרון אחד כל אחד לחנקן וכך מצב החימצון של המימנים הוא +1 ומצב החימצון של החנקן -3. במולקולה NO2 החנקן נותן לכל חמצן שני אלקטרונים וכך כל חמצן נמצא במצב חימצון -2 והחנקן במצב חימצון +4.
זה לא אומר שהאלקטרונים נמצאים רק על האטום היותר אלקטרו-שלילי כמו בחומר יוני, אבל הם נמצאים יותר עליו (כלומר האורביטל נוטה לכיוונו).
במקרה שלנו, הכלור כבר נמצא במצב חימצון -1 ולכן לאחר שנקשר למגנזיום מצב החימצון שלו לא השתנה.
2. קשר לא חייב להיות או יוני או קוולנטי, למעשה קשרים נמצאים על הסקאלה שבין יוני לקוולנטי. הסיבה לכך היא שקשר קוולנטי נובע משיקולים גאומטריים-קוונטיים (חפיפה של אורביטלות) בעוד שקשר יוני הוא משיכה אלקטרוסטטית, אין סתירה בין השניים.
הקשר ב-HCl הוא קוולנטי עם נטייה חזקה לכיוון היוני. תחשוב לדוגמה מה קורה ל-HCl במים - הוא נפרד ליונים (זו חומצה חזקה).
3. התגובה שרשמת היא לא תגובה אלמנטרית, כלומר היא לא מתרחשת בשלב אחד. ניתן לדעת זאת לפי העובדה שהמגנזיום צריך לתת אלקטרונים לשני אטומי מימן נפרדים, לא סביר ש-3 צורונים יפגשו בו-זמנית - זה קורה אבל הרבה פחות מש-2 צורונים נפגשים ולכן כמעט כל התגובות האלמנטריות כוללות שני צורונים בלבד (אני אומר כמעט כי זה מה שלימדו בקורס, אבל למעשה עוד לא נתקלתי בתגובה כזו).
מכיוון שזו לא תגובה אלמנטרית לא ניתן לדבר על שבירה הומוליטית או הטרוליטית עד שלא נגדיר את המנגנון. אם בכל זאת תתעקש להשתמש במונחים אלו אני מניח שניתן לומר שהכלור קיבל את אלקטרון הקשר, אבל שוב - האלקטרון מראש נמצא בעיקר אצלו.
לתשובה כמה חלקים.
1. נתחיל בכך שגם בחומר קוולנטי יש מצבי חימצון. האטום היותר אלקטרו-שלילי מושך את האלקטרונים (אלא אם יש אילוצים) ונוצר אטום עם מצב חימצון שלילי ואטום עם מצב חימצון חיובי. לדוגמה, במולקולה NH3, המימנים נותנים אלקטרון אחד כל אחד לחנקן וכך מצב החימצון של המימנים הוא +1 ומצב החימצון של החנקן -3. במולקולה NO2 החנקן נותן לכל חמצן שני אלקטרונים וכך כל חמצן נמצא במצב חימצון -2 והחנקן במצב חימצון +4.
זה לא אומר שהאלקטרונים נמצאים רק על האטום היותר אלקטרו-שלילי כמו בחומר יוני, אבל הם נמצאים יותר עליו (כלומר האורביטל נוטה לכיוונו).
במקרה שלנו, הכלור כבר נמצא במצב חימצון -1 ולכן לאחר שנקשר למגנזיום מצב החימצון שלו לא השתנה.
2. קשר לא חייב להיות או יוני או קוולנטי, למעשה קשרים נמצאים על הסקאלה שבין יוני לקוולנטי. הסיבה לכך היא שקשר קוולנטי נובע משיקולים גאומטריים-קוונטיים (חפיפה של אורביטלות) בעוד שקשר יוני הוא משיכה אלקטרוסטטית, אין סתירה בין השניים.
הקשר ב-HCl הוא קוולנטי עם נטייה חזקה לכיוון היוני. תחשוב לדוגמה מה קורה ל-HCl במים - הוא נפרד ליונים (זו חומצה חזקה).
3. התגובה שרשמת היא לא תגובה אלמנטרית, כלומר היא לא מתרחשת בשלב אחד. ניתן לדעת זאת לפי העובדה שהמגנזיום צריך לתת אלקטרונים לשני אטומי מימן נפרדים, לא סביר ש-3 צורונים יפגשו בו-זמנית - זה קורה אבל הרבה פחות מש-2 צורונים נפגשים ולכן כמעט כל התגובות האלמנטריות כוללות שני צורונים בלבד (אני אומר כמעט כי זה מה שלימדו בקורס, אבל למעשה עוד לא נתקלתי בתגובה כזו).
מכיוון שזו לא תגובה אלמנטרית לא ניתן לדבר על שבירה הומוליטית או הטרוליטית עד שלא נגדיר את המנגנון. אם בכל זאת תתעקש להשתמש במונחים אלו אני מניח שניתן לומר שהכלור קיבל את אלקטרון הקשר, אבל שוב - האלקטרון מראש נמצא בעיקר אצלו.
BigBadWolf
Member
תיקון - המימן עובר חיזור, לא הכלור
יון כלור (שלילי) לא יכול לעבור חיזור אלא רק חימצון
יון כלור (שלילי) לא יכול לעבור חיזור אלא רק חימצון
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.