האם כשאליעד מוכיח שקאביו סובל,
הוא לא מוכיח למעשה שגם הוא עצמו סובל? אגב, מה אתה חושב- קאביו סובל או לא? והאם לדעתך יש תשובה חד משמעית ואובייקטיבית לעניין? והאם ניסית להקדיש מחשבה ללמה זה בעצם חשוב לך לדעת אם קאביו סובל או לא, או לדעת מה אליעד חושב בעניין? אני זוכרת תקופות שכל אמירה נגד ביירון קייטי עשתה לי תחושה של בחילה כי הרגשתי שהעולם שלי מתערער ולאט לאט הבחנתי בכך שההליכה אחרי מורה מסויים והאידיאליזציה שלו או של הדרך שלו יכולים פשוט לנבוע מצורך להרגיש תחושה של בטחון (בטחון בדרך? בטחון במשהו?) והבחנתי שגם בחוסר הבטחון שנמצא שם מתחת לזה, אפשר להתבונן או יותר טוב מלהתבונן בו, לאפשר לעצמי לחוות אותו, בלי לנסות לברוח ממנו (או אולי להתבונן בבריחות המתמידות שלי ממנו?)