חמים וקמצנות

mykal

New member
צודקת...אז....

את יודעת שמערכות היחסים מורכבות.
דברי לא באו להצדיק את התנהגות האב הזה, אלא באו להסביר
תופעה שקיימת.
הרגל יש הרבה כח--ואם האב לא היה רגיל לתת--מהסיבה שהזכרתי,
יכול להיות שכאשר השתנה מעמד הבן, והיה ניגש לבקש, היה ם מקבל השתתפות
ולו חלקית או מועטה. אבל כמו שעל הבן והכלה--חוסר הנתינה משפיע, על היחסים ביניהם,
אולי אם הם היו עושים צעד לשינוי, ומדברים, מבקשים, (אגב האמירה אני לא מבקשת נשמעת קצת מגאוה,)
אולי גם הוא היה מושפע ומתקרב ומרגיש מחויבות.

לא בטוח, אבל כאן האופציה הזו--בכלל לא הגיעה.
ואני מבקשת להאיר (הא' בכונה) שני דברים.
1)ילדים של הורים גרושים --הם הרבה פעמים הפינג פונג הסובל מה'רקטה' המעיפה לשני הצדדים.
האמירה של הבן--אבא לא נותן כי הוא קמצן, יכול להיות שזה מה שהוא שמע מאמו,וכך גדל.
וזה בכלל לא נכון--אבל שם זה התקבע ולשם הוא גרר את המערכת עם אשתו.
2)משבגרתי--למדתי מנסיוני--אם אני צריכה/רוצה/ חושבת שמגיע לי--אני פשוט פונה ומבקשת,
לא מחכה שאותו מישהו יהיה ממש עם יוזמה ורצון ויבוא להציע-- זה לא באמת קורה ברוב המקרים.
משאבקש יש סיכוי לקבל, וסיכון שלא אקבל--או אז אוכל להחליט איך אני מתנהגת הלאה.

לגבי שהאשה השניה תטפל--מה לעשות, אולי תמות לפניו?
הבן נשאר בן, והוא יחליט אם לטפל באב, או לא--הכלה לא צריכה לטפל במידה ולא תרצה.
היא אבל גם לא אמורה--להתנגד לרצון הבן--אם הוא ירצה בכך.
 

ayaht

New member
את הסברת וגם אני הסברתי.

את הסברת למה האב לא רגיל לתת.

אני הסברתי איך הם הגיעו למצב הזה שאין בינהם קשר משמעותי..

אף בנאדם שפוי לא ילך להשפיל את עצמו ביודעין ויבקש כשהוא יודע כשהוא יחטוף על הראש..
ממילא אין לכלה שום סיבה לבקש משהו מהאב.
הוא לא קשור אליה בכלל. הוא אדם זר.

הבן שלו כבר ידע מנסיון שאין טעם לבקש.

ו.. החיים הם לא כאלה שלכל אחד בתורו נותנים את ההזדמנות.
את יודעת, זה לא שהאבא ישב בצד, יחכה שיבקשו ממנו ורק אז זה יהיה מוצדק להתעלם ממנו.
זה פשוט לא עובד ככה.
כך שאין טעם לפתח תיאוריות על מה היה אם.

וקצת אופטופיק...
נורא אופנתי היום להאשים את כל העולם בגורלנו האכזר.
הכל פרט ללקיחת אחריות.
אז בואו נעשה סדר.
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.
אדם מבוגר אחראי לבחירות האישיות שלו.
אף אחד לא כיוון לאבא אקדח לראש והכריח אותו לנהוג כפי שהוא בחר לנהוג.
כנראה שהוא מתחיל להרגיש את תוצאות הבחירות הללו.

אני מתרגזת כשאני שומעת "הם גרמו לי לעשות ככה וככה"..
"היא עיצבנה אותי וגרמה לי לפגוע בה"..
כאילו, איפה השליטה שלך על המעשים שלך?
איפה האחריות שלך?
אם כל אחד יכול לשלוט על ההתנהגות שלך ולגרום לך לעשות דברים, ורק אתה לא מסוגל לשלוט על עצמך,
אולי עדיף שניקח ממך את החופש וניתן לאנשים אחראיים שליטה על ניהול החיים שלך?

שורה תחתונה, אני שונאת את גישה האכלולישתולי וחוסר האונים.
 

mykal

New member
דוקא האכלולי שתולי

הגיע מצד הכלה, ש'נזכרה' עכשיו, (כמובן שאיננו יודעים מה הטריגר)
שכיון שלא נתן--היא לא תתמוך כשיזדקק.

ואם דיברת על לקיחת אחריות, שאני בהחלט מסכימה איתך בענין,
אז גם הדיבור עם האב, (לא שלה אבל של הבן, שהיא תציע לו גישה חדשה)
זו בהחלט לקיחת אחריות.
ההחלטה להתרחק--זו בהחלט לקיחת אחריות.
ההחלטה לא לעזור לו בבוא העת. (אולי קרה משהו--היא לא ספרה) זו לקיחת אחריות.
כל מעשה שהאדם עושה--זו אחריותו--והוא משלם את המחיר.
נכון--גם האב, החליט--השאלה אם גם הבן מרגיש מה שהכלה מרגישה בהקשר 'הלא לעזור'
פה יש בעיה אם הם לא בראש אחד.
 

ayaht

New member
ממש לא.

הם איתו בסוג של קשר.
רופף, מעיק, לא משמעותי, ונשמע שהם די הולכים על ביצים לידו..
"אם היינו מבקשים עזרה היה נוצר פיצוץ ענק מצידו מה פתאם לא חסכנו ומה פתאם אנחנו מבקשים ועוד כל מינ ידברים מאד מכוערים. "..
"לא דיברתי איתו על כך עד היום כי הוא היה צורח עלי ומעיף אותי לכל הרוחות אם הייתי נוגעת לו בשריטה."

לאט לאט הקשר הלך והתרופף, והוא הפך להיות בסוף סדר העדיפויות
"מה שקרה עם השנים"..."נוצרו כל מיני בעיות משפחתיות בצד ההוא ואני התייחסתי לזה כמו לביזנס- מה אני צריכה לסבול לעומת מה אני מקבלת,
ויצא שביחסים איתו אני די מפסידה. (צריכה לסבול הרבה ומקבלת כלום) וכך לאט לאט התחלנו לשים אותו מקום אחרון ברשימת סדרי העדיפויות. "...

ולמה היא "נזכרה" עכשיו כדברייך?
כנראה שהוא מתחיל להעיק עם דרישות, או רוצה לבלות איתם יותר זמן או לוחץ עליהם שיבואו לאיזה אירוע שלו שהם לא מעוניינים ללכת.
"מצד שני הוא רואה עם השנים שאנחנו מתרחקים (היום זה ברמה שאנחנו לא מגיעים לשם), זה מפריע לו , והוא אינו יודע איך להגיע אלינו. "

לא הבנתי איך הפכת את היוצרות.
איך בחורה שחיה את חייה ומסתדרת לבד,
מקבלת עזרה ממשפחתה אבל לא באה בדרישות לאף אחד ולא חושבת שחייבים לה מואשמת על ידך ב"אכלולישתולי".
היא בטח לא חייבת לו שום דבר.

זה בסה"כ איש לא נחמד במיוחד שצץ לפתע מאמצע שומקום ומבקש דברים.
זה רק טבעי שהוא בתחתית סדרי העדיפויות, והעצה היחידה שיש לי לפותחת השרשור זה לא להתייחס לבקשות שלו בכלל.
אם וכש.. הבן שלו יחליט בכלל להתייחס לבקשות של אביו, יש מקום לפתוח את זה לדיון בין בני הזוג. עד כמה להיעתר לבקשות אם בכלל.
 

mykal

New member
בעיניך לא--בעיני כן,

ואענה על כל פסקה שלך בנפרד.
1)המשפט האחרון הוא--"לא דיברתי איתו על כך עד היום כי הוא היה צורח עלי ומעיף אותי לכל הרוחות אם הייתי נוגעת לו בשריטה." נכון שהוא בסתירה בין שני חלקיו? איך אם לא דברו--היה מעיף אותה? ניסתה? היה תקדים?
או זו ההרגשה שלה, ובמקום לחשוב מנסים בנימוס אולי היה מצליח?

2)מי שמתיחס לבעיות המשפחתיות כמו לביזנס, זו בסופו של דבר התוצאה.
אז הוא לא במיוחד נוחלהם--היא התרחקה. כל אחד מהמקום שלו--עשה את הבחירות שלו,
וישלם על החלק שלו. מערכת יחסים כשבצד אחד יש בעיות והצד השני--לא תומך--אם כנקמה, או כי זה ביזנס,
אז בסדר--מהלו לבוא ולטעון עכשיו?

3)נכון הם בחרו בצד אחד להתנהלותם--בלי להסביר, למה הוא צריך לנחש?
איפה הבגרות והאחריות לומר לו--אבא מוישלה--תראה אנחנו מתמודדים עם קושי כלכלי מסוים,
מבקשים בלי ההערות שלך--זה המצב--אם תעזור יופי--אם לא-אנחנו נחליט על המשך דרכינו.
למה אנשים מבוגרים--לא מדברים גלויות--שיבוא הפיצוץ מצידו--אז יבין גם איך 'מגיעים אליהם'.

4)אגיד לך--מי שלא אכלולו ושתולו--לא כועס על מה שלא קיבל. לא מאשים ולא מתחשבן.
זהלא שאינני מבינה את הכעס, רק שבינו לבין אציג עצמי ש'אבירה' בלי תביעות ומסתדרת סדרתית.
(אגב אני בטוחה שזה גם נכון) לבין אם הוא לא נתן ואני התרחקתי --זה כי בביזנס הזה ישתשלום מדויק.
אני לא צריכה לתחזק את בגרותו, ולכן--בכלל איך צצה הבעיה. אין קשר וזהו, משום מקום פתאום יפול אצלה בבית? אז כנראה,, הדברים קצת יותר מורכבים.

5) עם הפסקה הזו שלך אני מסכימהלחלוטין. גם כתבתי את הדברים ברוח הזו קודם.
זו החלטה ביניהם. והסכמה משותפת לכל הליך היא הנכונה.
 

ayaht

New member
עונה לסעיפים שלך

1. מעולם לא הכנסתי את היד לאש, כי אני יודעת שזה מסוכן ואחטוף כוויה.
איך אני יודעת אם לא ניסיתי?
אמרו לי. אנשים שאני סומכת על נסיונם אמרו לי.
שיקול הדעת שלי גרם לי לבחור לא לבצע את הניסוי הזה על עצמי..

2. מי שמתיחס לבעיות המשפחתיות כמו לביזנס, זו בסופו של דבר התוצאה.
בדיוק כך, וזה מה שהאבא כנראה חווה עכשיו.

3. נכון הם בחרו בצד אחד להתנהלותם--בלי להסביר, למה הוא צריך לנחש?
ולמה זה התפקיד שלהם להסביר לו?
לא טוב לו? שיקח אחריות על עצמו וילך לאיש מקצוע שיעזור לו להבין למה החיים שלו נרארים כפי שהם נראים.

4. אגיד לך--מי שלא אכלולו ושתולו--לא כועס על מה שלא קיבל. לא מאשים ולא מתחשבן.
לא נכון.
כשמישהו בא אליך בדרישות ותביעות שונות ומשונות, אתה עושה חשבון ומנסה להבין למה הוא חושב שמגיע לו משהו.

5. תודה, שמחה על השיחה הזאת ושאנחנו מסכימות על משהו
 

newgirl78

New member
בעית קמצנות היא לא באמת מחוסר פיננסי כמו מחוסר אמון

רציתי להגיד שבאופן אישי את ההחלטות שלי לגבי היחסים עם "חמי" כבר קיבלתי והנושא פתור ושלם מבחינתי.
הנושא שהעליתי למי שהבין לעומק את דבריי לא באמת היה כסף אלא נושא יותר מוסרי של סדרי עדיפויות.
עד כמה תיתן עדיפות בחייך לאדם שלא נתן לך?
יש כאן שאלה כבדת משקל של מהם יחסים.
עולם הערכים ממנו אני באה ובו אני ובעלי מאמינים הוא עולם על פיו מערכת יחסים מתקיימת כל עוד 2 הצדדים יכולים לתרום בה. ככל שמערכת יחסים נתרמת יותר על ידי שני הצדדים יש בה יותר אמון והיא נחשבת ליותר קרובה.
במערכת היחסים שהצגתי חסר כנראה מרכיב בסיסי של אמון, מדובר כנראה בנושא עמוק יותר בין חמי לבנו (בן זוגי) , ואני רק הורשיתי לטעום מכך כאשר נכנסתי לנישואים, אך בעית האמון היתה קיימת כבר קודם לכן. כי אדם שלא אוהב או מפחד לתת הוא אדם חושש. ומדובר לא בחשש קטן אלא בהלך רוח ומחשבה של אדם שלפיה הוא בוחר לחיות את חייו ולנהל את יחסיו עם אנשים.
אני מקבלת את חמי כמו שהוא , לא דורכת לו על השריטות שלו ולא מתנגשת עם עולם הערכים שלו, מצד שני סדרי העדיפות בחיי מותאמים בצורה ישירה.
היחסים ביני לבין חמי הם רחוקים מבחירה שלי. נכון להיום לא רק שאני לא נפגעת מכך, אלא שמאז שקיבלתי את ההחלטה, אני שלמה יותר, מגישה טוב יותר ומשקיעה באנשים שמשקיעים גם בי .
לגבי בן זוגי בחרתי לא להתערב לרעה או לטובה בקשר ורק לבקש שישאיר אותי בחוץ.
&nbsp
אני עדיין הוגה לא מעט בנושא של איך מחלקים את האנרגיות שלנו הכי טוב ועם מי. בעולם אוטופי- כולם יתנו לי הכל ואני אתן הכל לכולם. במציאות יש לנו כמות מוגבלת של משאבים ואנרגיות וכל אדם בוחר איך, עם מי ובאיזה כמות לחלק אותם.
זה נושא כלכך פילוסופי וכלכך כבד שצריך חיים שלמים של יעוץ עם אנשים בשביל לגבש תובנה משמעותית.
&nbsp
 

mykal

New member
מדבריך כאן עולה תובנה

ברורה ומסודרת.
אין לך כל תביעות אל חמיך, כי ברור לך מאוד מקור ההתנהגות.
ואת לא חלק מזה. ואם לבןזוגך זה מתאים--אז עזבי את הנושא הפילוסופי,
תחיי את חייך לפי הערכים שגיבשת לעצמך.
איש גם לא יבוא אליך בטענה על כך. כי באותה מידה צד שני מבין את עצמו.
לא מאמינה שחמיך יצפה שתשקיעי בו בבוא היום. ואם יאמר מילה בענין,
ויהפוך אותך להיות צד--הרי תשובות יש לך. והוא יקבל אותן --גם אם לא ימצא חן בעיניו.
 

Amyrlin Seat

New member
אני דווקא מבינה אותה

כמו שאמרת אין לה דרישות, וברמה הלוגית היא מבינה שזה לא קשור אליה, אבל איפה שהוא ברמה הערבית כל הסיפור הזה מטריד אותה. מפריע לה שלמה מתנהג ככה, מפריע לה שהיא נדרשת לתגובה כזו, אני חושבת שהיא היתה רוצה שהמצב יהיה אחר. אולי זה לא פרקטי אבל אני בהחלט יכולה להבין את הרצון שלה.
 

mykal

New member
זה לעולם הקושי

בהפרש שבין הרצוי למצוי.
נראה לי שהרבה מהפוסטים כאן בפורום--הכלות ו/או החמיות היו רוצות אחרת.
אבל בפועל בשטח--זה לא קורה.
מעבר לצער על ההפסד--מתלוה תחושת החמצה של אכזבה.
 

kuki im buzuki

New member
התובנה שעולה מדבריך ברורה

את מאמינה שצריכים לשלם על תמורת זה שתתני לחמך יחס.............
אם אין תשלום כספי מבחנתך הקשר צריך להיות מרוחק
 

אשבל1

New member
אני חושבת שאנחנו חיים בחברה שהורים עוזרים

נכון, יש משפחות שיותר ויש שפחות, אבל לקבל עזרה כלכלית זו מחווה נעימה, אני יכולה לתאר לעצמי שהם לא ביקשו, אבל בסתר ליבם קיוו לקבל את היחס הזה, גם זה סוג של דאגה...

(אם כבר סיפרתי על חמי, גם הוא גרוש, יש לו חברה, הם לא חיים ביחד.)
 

מתגנב

New member
אם הוא לא נותן לך כסף - אל תתני לו כסף

ואם הוא מתנכר או קריר, היי גם את קרירה ומנוכרת.
&nbsp
אבל את הקשר בין תמיכה כלכלית לבין קשר רגשי - לא הבנתי. הוא חמך והסבא שלך הנכדים שלך, לא המלווה הפיננסי שלכם. מה הקשר בין היחסים הכלכליים שלכם לבין היחסים הרגשיים? האם גם עם החברים שלך את מכוונת את מידת הקירבה לפי מידת התמיכה?
 
לא הבנתי איך זה, שאת מעדיפה לעבוד ב3 עבודות ולהגר למדינה

אחרת לפני שתעיזי לבקש כסף, כך כתבת, ובאותה נשימה אומרת שקיבלתם כסף מהוריך וממנו לא כי אתם יודעים שהוא לא יתן.
הסבירי את עצמך, בבקשה.
&nbsp
זאת ועוד, את לא מחליטה לבד כמה לראות אותו. וזה לא הגון מצידך, שאת משפיעה על בעלך בנושא הזה אך ורק בגלל ענייני כספים (לא ציינת שום סיבה אחרת).
זה גם לא הגון לקחת כסף מהוריך אם הם במצב רע, רק כי החלטת שהם הורים, זה תפקידם וכיוון שהם מוכנים להקרבה כספית אתם מוכנים "לגמול" להם בקשר חם.
&nbsp
לדעתי,
אתם חיים **לא נכון**,
יתרה מכך - אתם תקצרו מה שזרעתם.
 

kuki im buzuki

New member
בתור אחת שמעדיפה לעבוד בשלוש עבודות או להגר

העיקר לא לבקש כסף.......את מאוד רוצה לקבל כסף

מוזרה מאוד ההודעה שלך
 

mykal

New member
מצד אחד,

זו יכולה להיות ברכה, כי היא חושבת שהיא עושה נכון
מצד שני--בד"כ זו אמירה ששוללת ומאחלת לא טוב--ואני אשאל למה?
ובעיקרון היא הגיעה לשאול ולברר --אז אולי יש משהו שאפשר לומר נעים,
מלבד האמירה 'הפולנית' שיהיו לכם ילדים כמוכם?
 

davka1

New member
מה יש לשאול ולברר?

אם זה לגיטימי למחוק הורים כי הם לא עוזרים כלכלית לבן ואשתו?
לא, אין לי שום דבר נעים להגיד על זה.
 
למעלה