חמים וקמצנות
לי יש שאלה לחברי/ות הפורום. ואני חייבת להגיד שעד עכשיו אין לי דעה מגובשת בנושא. רק רגשות שפגעו בי.
והנושא הוא עזרה כלכלית. או יותר נכון "גב כלכלי" ממשפחה.
אני בוחרת לפתוח ולציין כי עבורי אין דבר מבייש יותר מלבקש כסף מאנשים. זה הדבר האחרון שאני אבחר לעשות ואעדיף לעבוד ב 3 עבודות או להגר מהמדינה בה אני חיה לפני שאבקש עזרה כלכלית ממישהו.
כשהכרתי את המשפחה של בעלי (אביו נשוי בשנית) התברר לי שעזרה או תמיכה כלכלית מצידו לא תהיה. זה הובהר לי עוד לפני החתונה על ידי בעלי שלא קיבל ממנו שום תמיכה כבן. בחתונה בחרתי שהמשפחה שלי תישא בעלויות ולא לערב את אביו, מה שנקרא זה מה יש ועם זה מנצחים.
במהלך חיינו המשותפים הוריי הם שעזרו לנו כלכלית וסייעו לנו בתקופות משבר כשמצבם שלהם לא היה קל. את אביו מעולם לא עירבנו כי זה יכול היה להיות מבזה.
אני רוצה להגיד כאן- שטויות הוא לא חייב לעזור, הוא לא חייב להיות שם, זו זכותו, הכל נכון. הלכה למעשה הרגשות שלי כלפיו הלכו והתכערו. כי מי שעמד לצידי ברגעים קשים היו הוריי שלי. ולא ביקשתי מהם. הם ידעו...
רק לסדר את האוזן אם היינו מבקשים עזרה היה נוצר פיצוץ ענק מצידו מה פתאם לא חסכנו ומה פתאם אנחנו מבקשים ועוד כל מינ ידברים מאד מכוערים.
מה שקרה עם השנים זה שבאמך קיבלנו יותר עזרה מהההורים שלי ונוצרו כל מיני בעיות משפחתיות בצד ההוא ואני התייחסתי לזה כמו לביזנס- מה אני צריכה לסבול לעומת מה אני מקבלת, ויצא שביחסים איתו אני די מפסידה. (צריכה לסבול הרבה ומקבלת כלום) וכך לאט לאט התחלנו לשים אותו מקום אחרון ברשימת סדרי העדיפויות.
והבעיה שאני מעלה כאן היא באמת שאלה מוסרית- לא כתוב בשום מקום שהורים צריכים להיות בשביל הילדים שלהם. ואני מוסיפה המשך- גם לא כתוב בשום מקום שאני ובעלי צריכים להיות בשבילו.
אני באופן אישי אומרת - אף אחד לא חייב לי , מצד שני ממש נפגעתי ואני אומרת לעצמי - אין לך זכות להפגע. תבחרי את בהתאם עם מי את רוצה להיות בקשר ואיזה קשר וזכותך גם להחליט ממי את מתרחקת ולמי לא מתאים לך לתת.
*בכוונה לא ציינתי יכולות כלכליות כי הן אינן קשורות לנושא. הבעיה היא לא יכולות כלכליות אלא נכונות להקרבה.
*לא דיברתי איתו על כך עד היום כי הוא היה צורח עלי ומעיף אותי לכל הרוחות אם הייתי נוגעת לו בשריטה. מצד שני הוא רואה עם השנים שאנחנו מתרחקים (היום זה ברמה שאנחנו לא מגיעים לשם), זה מפריע לו , והוא אינו יודע איך להגיע אלינו.
מה אתם חושבים? (ולא רק לגבי המקרה הספציפי הזה אלא בכלל בנושא?)
לי יש שאלה לחברי/ות הפורום. ואני חייבת להגיד שעד עכשיו אין לי דעה מגובשת בנושא. רק רגשות שפגעו בי.
והנושא הוא עזרה כלכלית. או יותר נכון "גב כלכלי" ממשפחה.
אני בוחרת לפתוח ולציין כי עבורי אין דבר מבייש יותר מלבקש כסף מאנשים. זה הדבר האחרון שאני אבחר לעשות ואעדיף לעבוד ב 3 עבודות או להגר מהמדינה בה אני חיה לפני שאבקש עזרה כלכלית ממישהו.
כשהכרתי את המשפחה של בעלי (אביו נשוי בשנית) התברר לי שעזרה או תמיכה כלכלית מצידו לא תהיה. זה הובהר לי עוד לפני החתונה על ידי בעלי שלא קיבל ממנו שום תמיכה כבן. בחתונה בחרתי שהמשפחה שלי תישא בעלויות ולא לערב את אביו, מה שנקרא זה מה יש ועם זה מנצחים.
במהלך חיינו המשותפים הוריי הם שעזרו לנו כלכלית וסייעו לנו בתקופות משבר כשמצבם שלהם לא היה קל. את אביו מעולם לא עירבנו כי זה יכול היה להיות מבזה.
אני רוצה להגיד כאן- שטויות הוא לא חייב לעזור, הוא לא חייב להיות שם, זו זכותו, הכל נכון. הלכה למעשה הרגשות שלי כלפיו הלכו והתכערו. כי מי שעמד לצידי ברגעים קשים היו הוריי שלי. ולא ביקשתי מהם. הם ידעו...
רק לסדר את האוזן אם היינו מבקשים עזרה היה נוצר פיצוץ ענק מצידו מה פתאם לא חסכנו ומה פתאם אנחנו מבקשים ועוד כל מינ ידברים מאד מכוערים.
מה שקרה עם השנים זה שבאמך קיבלנו יותר עזרה מהההורים שלי ונוצרו כל מיני בעיות משפחתיות בצד ההוא ואני התייחסתי לזה כמו לביזנס- מה אני צריכה לסבול לעומת מה אני מקבלת, ויצא שביחסים איתו אני די מפסידה. (צריכה לסבול הרבה ומקבלת כלום) וכך לאט לאט התחלנו לשים אותו מקום אחרון ברשימת סדרי העדיפויות.
והבעיה שאני מעלה כאן היא באמת שאלה מוסרית- לא כתוב בשום מקום שהורים צריכים להיות בשביל הילדים שלהם. ואני מוסיפה המשך- גם לא כתוב בשום מקום שאני ובעלי צריכים להיות בשבילו.
אני באופן אישי אומרת - אף אחד לא חייב לי , מצד שני ממש נפגעתי ואני אומרת לעצמי - אין לך זכות להפגע. תבחרי את בהתאם עם מי את רוצה להיות בקשר ואיזה קשר וזכותך גם להחליט ממי את מתרחקת ולמי לא מתאים לך לתת.
*בכוונה לא ציינתי יכולות כלכליות כי הן אינן קשורות לנושא. הבעיה היא לא יכולות כלכליות אלא נכונות להקרבה.
*לא דיברתי איתו על כך עד היום כי הוא היה צורח עלי ומעיף אותי לכל הרוחות אם הייתי נוגעת לו בשריטה. מצד שני הוא רואה עם השנים שאנחנו מתרחקים (היום זה ברמה שאנחנו לא מגיעים לשם), זה מפריע לו , והוא אינו יודע איך להגיע אלינו.
מה אתם חושבים? (ולא רק לגבי המקרה הספציפי הזה אלא בכלל בנושא?)
