היי מורן, בואי אספר לך עליי, כמובן שכל אחד
זה אחרת, אבל תביני שאני כמעט במצב כמו שלך אפילו יותר גם אני נשואה ויש לי בן אוטוטו בן שנה בעזרת השם אני גרה בבית של ארבעה חדרים, לא יחידת דיור כמו שלך בנפרד הלוואי היה לפחות את זה. החדר שלי מול החדר של ההורים שלו, אני גרה עם חמי וחמתי וגם אחותו התחתנה לא מזמן וגם הם גרים פה, חדר ליד לא יחידת דיור נפרדת ליד, הלוואי והיה את האופציה הזו. הבן שלי יישן איתי בחדר כי אין לי מקום לחדר ילדים, הסלון נראה כמו מחסן, אבל עדיין יפה, הוצאתי את כל השידה שלי המראה השידות הכל לסלון בצורה יפה כדי שיהיה מקום לילד, לצערי הייתי בשמירת הריון ותודה לאל שהייתי כאן, לא הייתי צריכה לדאוג לאוכל, לכביסות, למרות שלא היה לי נעים אבל לא הייתה לי ברירה, זה חצי נחמה. אחר כך ילדתי את הילד וברוך השם הכל בסדר, לא אגיד שקל וכיף חיים, אבל אפשרי, אני מקווה לעתיד טוב יותר, בעלי לא מדבר אף פעם על לעבור דירה שאני מעלה את הנושא הוא עוש ה פרצוף את יודעת שזה מה שאני רוצה גם, אבל אף פעם לא דיבר על זה ולא בנה תוכנית איך לעשות את זה ולא ישבנו איך באמת מתקדמים מפה. הבית חם, אנשים חמים ואוהבים אבל עדיין כל אחד רוצה את הפרטיות שלו ואת הסדר שלו והשקט שלו אני אגיד לך משהו, למה בעלך מחכה כדי שתעברו דירה? עד כדי כך גרוע ביחידת דיור כרגע? יש מקום תמיד אם רוצים, תאמיני לי אם התסדרתי אני כל אחד יכול. אני מקווה שיהיה בסדר, אל תתעצבני יותר מידי עכשיו, תהיה רגועה יותר מקווה שיהיה בסדר גם בעלי קשור מאוד להורים שלו וזה ברור ככה זה עם הורים בהצלחה