חמותי משגעת אותי!!!
כל דבר שאני עושה לא מספיק טוב, תמיד יש לה הערות, היא חופרת וחופרת. נסיעה של חמש דקות איתה באוטו זה כמו שעתיים. מקללת ילדים בני שמונה שמפריעים לה בחנייה: סתומה, מפגר, אידיוט. כל מה שזז מחוץ לאוטו הוא מפגר, החל מאנשים שמעיזים ברוב חוצפתם לחצות את הכביש או סתם חתול משוטט. וכל זה כשהילדים שלי ברכב, שאני לא מרשה להם לדבר ככה. עד היום תמיד עניתי בנימוס כדי להסתדר איתה אבל אני מרגישה שהפיצוץ קרב ובא.
כדי שתבינו אני אתן כמה דוגמאות:
-"למה הלבשת את הילדה בתכלת, היא נראית כמו בן" (חולצה עם כיתוב נוצץ MY GIRL)
-למה את מורידה לילד את הגופייה?
- כי חם לו
-בגלל זה הילדים שלך חולים
-נכון, אני אמא רעה
-את לא אמא רעה, את רק לא מקשיבה למה שאני אומרת לך.
-"ראיתי בטלוויזיה (תמיד היא "רואה בטלוויזיה" כדי שזה יישמע אמין) שאם אישה בהריון אוכלת הרבה שוקולד ושותה קפה (אני שותה ספל אחד ביום) הילדים שלה לא רגועים ולא ישנים טוב, בגלל זה הילדים שלך ככה."
-בעלי מאוד אוהב את המרק של אבא שלי והוא שם בפנים כפית רסק עגבניות לסמיכות ולצבע. אז יום אחד הוא שאל אותי כמה רסק אבא שלי שם, אז חמותי אומרת כשהיא עומדת לידי: "איכס, מי שם רסק במרק"? והיא מאוד רגישה להערות על האוכל שלה, אז ברור שהיא עושה את זה רק אבל ממש רק כדי להעליב אותי.
-אנחנו נוסעים לפסח להורים שלי אז היא מתחילה לומר לנו ש"אתם הולכים ועוזבים אותי לבד" (יש לה עוד בת שגרה קרוב אליה והיא לא לבד, היא נשואה)
באופן כללי הילדים שלי חולים כי לא הלבשתי אתם טוב, כי הם יצאו בקור החוצה, כי הם נשמו אבק בבית (אני גם מלוכלכת בנוסף לכל) ולא בגלל שחצי מדינה מאושפזת עם שפעת. לסיכום העניין אני אמא מזניחה ואדישה שלא שמה קצוץ על הילדים. היא אמרה לבן שלי שיבוא לישון אצלה כי יהיה לו יותר טוב אצלה. בעלי מתעצבן עליה על בסיס יומיומי ואומר לה שתפסיק להעיר על כל דבר, אבל היא פשוט לא יודעת להפסיק. אני חוששת שאני הולכת לחזור לתקופות קדומות שרבנו כל הזמן כי נראה לי שמדיניות ההתעלמות שלי גרמה לה לדרוך עליי.
אז.... איך אני עונה ביצירתיות ובצורה שתשתיק אותה???
כל דבר שאני עושה לא מספיק טוב, תמיד יש לה הערות, היא חופרת וחופרת. נסיעה של חמש דקות איתה באוטו זה כמו שעתיים. מקללת ילדים בני שמונה שמפריעים לה בחנייה: סתומה, מפגר, אידיוט. כל מה שזז מחוץ לאוטו הוא מפגר, החל מאנשים שמעיזים ברוב חוצפתם לחצות את הכביש או סתם חתול משוטט. וכל זה כשהילדים שלי ברכב, שאני לא מרשה להם לדבר ככה. עד היום תמיד עניתי בנימוס כדי להסתדר איתה אבל אני מרגישה שהפיצוץ קרב ובא.
כדי שתבינו אני אתן כמה דוגמאות:
-"למה הלבשת את הילדה בתכלת, היא נראית כמו בן" (חולצה עם כיתוב נוצץ MY GIRL)
-למה את מורידה לילד את הגופייה?
- כי חם לו
-בגלל זה הילדים שלך חולים
-נכון, אני אמא רעה
-את לא אמא רעה, את רק לא מקשיבה למה שאני אומרת לך.
-"ראיתי בטלוויזיה (תמיד היא "רואה בטלוויזיה" כדי שזה יישמע אמין) שאם אישה בהריון אוכלת הרבה שוקולד ושותה קפה (אני שותה ספל אחד ביום) הילדים שלה לא רגועים ולא ישנים טוב, בגלל זה הילדים שלך ככה."
-בעלי מאוד אוהב את המרק של אבא שלי והוא שם בפנים כפית רסק עגבניות לסמיכות ולצבע. אז יום אחד הוא שאל אותי כמה רסק אבא שלי שם, אז חמותי אומרת כשהיא עומדת לידי: "איכס, מי שם רסק במרק"? והיא מאוד רגישה להערות על האוכל שלה, אז ברור שהיא עושה את זה רק אבל ממש רק כדי להעליב אותי.
-אנחנו נוסעים לפסח להורים שלי אז היא מתחילה לומר לנו ש"אתם הולכים ועוזבים אותי לבד" (יש לה עוד בת שגרה קרוב אליה והיא לא לבד, היא נשואה)
באופן כללי הילדים שלי חולים כי לא הלבשתי אתם טוב, כי הם יצאו בקור החוצה, כי הם נשמו אבק בבית (אני גם מלוכלכת בנוסף לכל) ולא בגלל שחצי מדינה מאושפזת עם שפעת. לסיכום העניין אני אמא מזניחה ואדישה שלא שמה קצוץ על הילדים. היא אמרה לבן שלי שיבוא לישון אצלה כי יהיה לו יותר טוב אצלה. בעלי מתעצבן עליה על בסיס יומיומי ואומר לה שתפסיק להעיר על כל דבר, אבל היא פשוט לא יודעת להפסיק. אני חוששת שאני הולכת לחזור לתקופות קדומות שרבנו כל הזמן כי נראה לי שמדיניות ההתעלמות שלי גרמה לה לדרוך עליי.
אז.... איך אני עונה ביצירתיות ובצורה שתשתיק אותה???