תשובות, הרבה תשובות
גם לי חמות נהדרת. אשה חכמה, פקחית מאוד, אבל בעלת לשון חדה נוחה להיעלב, צינית, קנאית מאוד. בקיצור אדם מלא ומורכב. לא קל לי אתה בכלל, מה גם שלפני כמה שנים היא עברה קורס אסרטיביות לגיל הזהב [היא מבוגרת ממני בשלושים שנים] ומאז אם יש משהו שמטריד אותה היא אומרת את זה בפנים, וכיוון שיש לה לשון חדה לפעמים זה לא נעים לשמוע, אם כי בכך היא פותחת גם פתח לפנות אליה ולהתלונן, וכיוון שגם לי לשון חדה, אז גם לה לפעמים לא נעים. אתה חייב לדבר אתה. אתה לא יכול לדעת את ההקשר המלא של דבריה, מי שסיפר לך - מדוע סיפר לך? מה היתה המטרה שלו בדיוק? הרי זה נאמר כדי שלא יגיע לאוזניך, נכון? אולי חמותך לא מרגישה בטוחה אתך, מספיק? אם כך עליך ליצור את הביטחון הזה, אותו איזור נקי מ"אחרים" שמתים להבעיר את המדורה והמריבה. אל תחכה למפגש המשפחתי - יזום אתה איתה את השיחה. מה הבעיה - תתקשר עכשיו אליה, תגיד לה: זה מה שסיפרו לי שאמרת עליי - מה את אומרת על זה? בינינו - אני מאוד ממליץ שתאמר לה גם מי אמר לך את זה [מי סיפר לך את זה, באמת?! מישהו ממש חפץ שתריב אתה, אין לי ספק. אני מקווה שזו לא אשתך, כי אז אתה מסובך במניפולציה ממש רצינית, ואז אתה חייב לקיים שיחה עם אשתך לפני השיחה עם חמותך] אתה גם חייב לדעת, שכמו שלא מענישים את בן/בת הזוג במניעת סקס כך גם לא מענישים אותו/ה באמצעות "ברוגזים". ומה ענין להעיר על אשתך? מה אשתך אשמה בכלל? לחמותי היתה בדיחה-אמירה שנים: תראה איזה אוצר נתתי לך, ומה קיבלתי[היא] בתמורה? תמיד זה הצחיק אותי, אם כי פה ושם חשתי ביקורת מצדה [לדעתה אני לא שאפתן, אין בי ענין להצליח חומרית, מעמדית וחברתית וזה לא בסדר, ובגלל זה הבת שלה "סובלת" עאלק]. כשחשתי שהביקורת מעצבנת אותי הבהרתי לה שהיא קצת מגזימה, לדעתי, ופירטתי את רשימת "התמורות" שהיא קיבלה. היא מייד אמרה שזה בצחוק, ולא צריך להיעלב, והיא נורא אוהבת אותי ו.. בלה בלה בלה.. אני מאמין גדול שהורים תומכים בנישואין של צאצאם מבטיחים חלק גדול מהצלחת הנישואים. אבל זוגיות ומערכות יחסים הם דברים דינמיים ומשתנים, ולכן יש להוציא דברים לאור, בצורה שקולה, רגועה ואסרטיבית.