חמדה/תשוקה לכוח

snift

New member
אם כבר מזכירים את התעלה הענקית

התת-קרקעית, אז לא רק כח המשיכה השתולל שם. חברי הקבוצה נאלצו גם להתמודד עם אלים מתים וחצי מטורפים, גמדים חיים ומטורפים לגמרי, גירירית ענק, מחלה, נמלי ענק, בניית צוללת, דרקון מניאטורי פסיכי ועוד... כמובן שכל זה לא שולל את העובדה שחברי הקבוצה לא ממש התנגדו (בלשון המעטה) להיגרר על ידי ניהאו לאותו איזור. לחלק מחברי הקבוצה היו סיבות מצויינות לרצות ללכת לשם בעצמם. הסיבה הרווחת היתה פשוט סקרנות.
 

רמץ

New member
כל דיון כזה מזכיר לי כמה מעט שיחקתי

באמת שלא היו לי כל כך הרבה דמויות שחקן בקמפיינים... ורטס גולתינור מ-AD&D היה כוהן ידע ואמת נאמן וגם קוסם בחסד עליון.אבל כל מה שעשה, עשה למען המסדר שלו. זן סנג'אשי מ-EXALTED היה בהחלט תאב כח אלא שהוא הציג זאת בפני עצמו ובפני אחרים כמאמצים להשיב את ימי התהילה של הסולארים, וכן הסווה את תאוותיו תחת מעטה של מרפא חסוד. כמה רחוק הוא מוכן ללכת וכמה הוא מוכן להקריב עבור הכח - זאת כבר שאלה של מתי שואלים אותו - לפני ה- conviction 5 או אחרי? לדאל אורורה מ-EXALTED, שמעולם לא שיחקתי, אמורה להקרע בין הרצון לזכות להכרה מחדש בבית לדאל, לצד אחיה, דונובר ובין הרצון הגובר להשיב את תהילתו של השמש הבלתי מנוצח שמפעפע בבני כת הזנית המסורים. מלאך הצללים שגם לא יצא לי לשחק עדיין, בקמפיין אחר שהסתיים לפני שהתחיל, דאג להשגיח על אחייניתו במעט הזמן הפנוי שהיו לו בשירות כוחות גן עדן. דבר אחר לא הניע אותו.
 

snift

New member
לדמויות שלי מעולם לא היה דבר ספציפי

שהן חמדו כדמויות. בשמנים שונים הן חמדו דברים שונים. קון התחיל את דרכו ברצון המוחלט לחזור הביתה. המאסטר שלו מת ועניין אותו רק לחזור הביתה. בהמשך הדברים השתנו, הוא נהיה חלק מקבוצה. היה שלב שהוא רצה אהבה, אחר כך הוא רצה שקט ושלווה ובשלבים מסויימים הוא חיפש נקמה. אוקיין התחיל את דרכו בחיפוש אחר משהו פחות משעמם. מהר מאוד נהיה לו מאוד מעניין ואז הוא חיפש קסם, אחר כך הוא חיפש אלים ולבסוף הוא חיפש עולמות. אדם פשוט חיפש לעצמו מקום, כשהוא מצא לעצמו מקום, הוא גילה להפתעתו שהוא צריך גם לנהל אותו. הוא משתדל לעשות זאת כמה שפחות ומאציל כמה שיותר סמכויות לאחרים.
 
למעלה