ילדה של טבע
New member
חלף לו חודש
הדמעות, הכאב פינו מקום לעצב עצב עמוק על מה שהיה יכול להיות , על מה שנתת לו לימוג על אהבה שניתנה לה ההזדמנות להתגשם ועל הפחד שהשתלט ופיזר אותה לרוח יודעת שגם אתה כואב , אולי אפילו יותר כי אתה נשאר תקוע לו רק יכולת לומר שאינך אוהב , שאינך רוצה בי יותר הכל היה נראה אחרת אבל לא אמרת פשוט ברחת ממני, מעצמך אני ממשיכה ,לא מוותרת ובודאי יגיע היום בו אמצא אהבה אחרת כותבת כאן , לא שולחת כיוון שאיני רוצה תגובה ממך איני רוצה יותר לצפות לקוות רוצה לסגור על מנעול ובריח בפינה של הלב גם זכרון לא רוצה שיוותר זה יותר מדי כואב אך יודעת כי לא אוכל לשכוח לא אוכל שלא לחוש את טעם ההחמצה ממשיכה הלאה בחיי בדרכי האופטימית עוזבת אותך מאחור פורמת את החוטים ששזרנו יחדיו עד האחרון
הדמעות, הכאב פינו מקום לעצב עצב עמוק על מה שהיה יכול להיות , על מה שנתת לו לימוג על אהבה שניתנה לה ההזדמנות להתגשם ועל הפחד שהשתלט ופיזר אותה לרוח יודעת שגם אתה כואב , אולי אפילו יותר כי אתה נשאר תקוע לו רק יכולת לומר שאינך אוהב , שאינך רוצה בי יותר הכל היה נראה אחרת אבל לא אמרת פשוט ברחת ממני, מעצמך אני ממשיכה ,לא מוותרת ובודאי יגיע היום בו אמצא אהבה אחרת כותבת כאן , לא שולחת כיוון שאיני רוצה תגובה ממך איני רוצה יותר לצפות לקוות רוצה לסגור על מנעול ובריח בפינה של הלב גם זכרון לא רוצה שיוותר זה יותר מדי כואב אך יודעת כי לא אוכל לשכוח לא אוכל שלא לחוש את טעם ההחמצה ממשיכה הלאה בחיי בדרכי האופטימית עוזבת אותך מאחור פורמת את החוטים ששזרנו יחדיו עד האחרון
