חלמתי אותך

[jwin]

חלמתי אותך

רָאִיתִי אוֹתְךָ חוֹשֵׁב שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְשִׁיב לַגַּלִּים
שֶׁדָּם בְּלִי קְרִישִׁים
צוֹמֵחַ עַל גֶּפֶן סִירַח.
אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ הַיּוֹם
מִתְנַדְנֵד עַל חִיּוּךְ -
כְּאִילוּ עַכְשָׁו כְּבָר מָחָר עֲבוּרִי.
שׂוֹחֶה, לֹא מַבִּיט לְאָחוֹר
לֹא מֵבִין
שֶׁאֲנִי כְּבַר אוֹרֵר וְהוֹלֵךְ.
חָלַמְתִּי אוֹתְךָ מְבַיֵּת אֵשׁ זָרָה
וַעֲדַיִן חוֹשֵׁב מְאֵרָה
שֶׁבְּנֵי הָאוֹיֵב הוֹרְגִים אֲהָבוֹת
וּבָנֶיךָ רַק כּוֹרִים לָהֶן קֶבֶר

יהודה.

 

[ציקימינגו 22]

יהודה מה פרוש.גֶּפֶן סִירַח. לא מצאתי במילון צ'י

 

[jwin]

יין סירה או סירח או שירז...

במרבית המדינות בעולם המערבי נקרא הזן בשם "סירה" (או סירח syrah) אך במקומות כמו אוסטרליה, קנדה ודרום אפריקה הוא קרוי "שיראז". על פי האגדה, שלא נמצא לה ביסוס היסטורי, הזן נקרא על שם העיר שיראז באיראן, הסמוכה למקורות ייצור היין במדינה זו, והוא נטבע לפני כ-7000 שנים. לפי אחת הגרסאות של האגדה, הובא הזן משיראז לדרום צרפת על ידי פיניקים(צידונים) שהגיעו למרסיי בערך בשנת 600 לפני הספירה. על פי גרסה אחרת, הוא הובא על ידי אביר ששב ממסעות הצלב, בשם גספר דה סטרימבר (Gaspard de Stérimberg), שהפך לנזיר וגידל את כרמו על גבעה תלולה במקום מגוריו, בעמק נהר הרון; משם שמו הנוסף של הזן: הרמיטאג' (Hermitage, Hermit), שמשמעו נזיר.

 

[ציקימינגו 22]

יהודה תודה. גילוי נאות .אני לא מבין את השיר.. צ'י

 

[דייהטסו]

יהודה

לשיר יש קסם שירי רב, ונהנתי ממנו, למרות שלא הצלחתי למצוא קצת חוט של הבנה על מה הוא מדבר.

 

[אותנטי לחלוטין]

דייהטסו,איך אפשר ליהנות בלי להבין כלום? למד אותי.

 

[דייהטסו]

ובכן

לשירה טובה יש עוצמה שאינה תלויה כלל ב"משמעות". אם נתמצת את המשמעות של שירים נקבל נקבל משמעויות כמו "אני אוהב את ההיא" "אני מאוכזב מהחיים" וכו', שכשלעצמן אין בקריאתן שום הנאה אמנותית. אפשר להינות משיר בלי להבין את המשמעות, או שאין לו בכלל משמעות, כמו שנהנים ממוסיקה חסרת מילים או מציור אבסטרקטי.

 

[jwin]

אכן

רָאִיתִי אוֹתְךָ חוֹשֵׁב שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְשִׁיב לַגַּלִּים
שֶׁדָּם בְּלִי קְרִישִׁים
צוֹמֵחַ עַל גֶּפֶן סִירַח.
אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ הַיּוֹם
מִתְנַדְנֵד עַל חִיּוּךְ -
כְּאִילוּ עַכְשָׁו כְּבָר מָחָר עֲבוּרִי.
עד כאן שיח בין שני אנשים. לראות מישהו ״חושב״ והקשבה לגלים (שקולם אומר הכל או לא כלום...), חושב שדם הוא יין - אומר שלא יגיע היום ומתנדנד על חיוך - שיח שהוא למעשה חסר שיווי משקל. האחד ממתין (העכשיו כל כך ארוך, ההמתנה ארוכה, שכאילו העכשיו הוא מחר - לעכשיו וכרגע כבר עבר זמן ארוך כמו עד מחר), האחד ממתין והשני מתנדנד ומחייך.
שׂוֹחֶה, לֹא מַבִּיט לְאָחוֹר
אין אפילו הליכה. יש שחיה. זמן טוב לעצמו של השני. ספורט. טיפוח הגוף והנפש, שעה שהאחד ממתין...אבל
לֹא מֵבִין
שֶׁאֲנִי כְּבַר אוֹרֵר וְהוֹלֵךְ. כלומר מופיע הכח לראות את היחס. האני הדובר אורר והולך.
ובחזרה אל החלום -
חָלַמְתִּי אוֹתְךָ מְבַיֵּת אֵשׁ זָרָה - לבית אש זרה! כמה אהבה צריך לאש כזאת, זרה, שורפת, שאין לה גבולות והיא משולחת לכל עבר. אבל אם אתה אוהב אותה-אותי ואני אש בלתי מבוייתת...בית אותה. במשמעות של אם תרצה, נוע תנוע. זה היה החלום. אבל היכולות, הרצון, הם כנראה מוגבלים
וַעֲדַיִן חוֹשֵׁב מְאֵרָה
מחשבות מסוג של...
שֶׁבְּנֵי הָאוֹיֵב הוֹרְגִים אֲהָבוֹת
וּבָנֶיךָ רַק כּוֹרִים לָהֶן קֶבֶר - בניך אינם אחראים לאותו הרג?
שתי השורות הסוגרות מוצגות כדוגמא למחשבה ״מארה״ שלו, והמסר הוא למעשה פוליטי. מסר חי ובועט המתאים גם לימינו (השיר נכתב לפני עשור).
..........................................................
יהודה.
אכן אפשר להנות גם ממשהו שאינו מובן אחרי מספר קריאות. שירה לפעמים שונה מגנן גידל דגן בגן. יכול גם להיות שמישהו לא יבין את ההסבר שלא רציתי לתת אבל רגשת אותי עם ההסבר שלך וההגנה על מה שיכול להיות יפה גם אם לא לגמרי ומיד ״מובן״. לכן אני כותב, לכבודך.
תודה.

 

[moonlihgt]

אכן ככה

גם לי קשה להבין את השיר אבל בהחלט אפשר ליהנות ממנו ואולי אפילו יותר חוסר ההבנה גורם ליותר הנאה

 

[nati6589884]

בהחלט כי אתה מאותגר.

 

[nati6589884]

אני מסכים לגמרי.

דווקא שהשיר מורכב ואתה לא מבין אותה אתה יכול להנות יותר. אתה פשוט מאותגר. ואפשר להנות פשוט מהשימוש בשפה. למשל השימוש של יהודה בשפה לטעמי נפלאה.
ולכן אני אוהב את כתיבתו. גם אם אני לא מבין את הרובד העמוק...