החלום
הייתי בכיתה שלי ועשינו ריקודים במעגל, היו אורות ומוזיקה ומאוד נחמד, עשיתי בדיקת מציאות מהרגל (אחד מהעוגנים שלי זה ילדים מהכיתה שלי, ביחד עם מוות וזה שאני רץ לאט למרות שבמציאות אני מהיר) והיו לי 6 אצבעות, ישר באתי ל2 ילדים אחרים מהכיתה ואמרתי להם שזה חלום, הם לא האמינו אבל אז אמרתי להם לספור אצבעות והם גילו שהם חולמים. עשינו צחוקים כמו יום רגיל חוץ מפעם אחת שתפסתי מישהו, זרקתי אותו למעלה והוא פשוט המשיך לעלות.
ואז התעוררתי.
כשחזרתי לישון היה לי חלום לא צלול אבל הזכיר לי למה אני אוהב את החלומות הרגילים, כול הרגשות כול כך אמיתיים! אני זוכר שבסוף, כשעמדתי בתוך סופה ושמתי עלי את שרשרת המפתח, דאגתי כול כך שאני הולך לספר את הכול. כשהתעוררתי זה באמת הרגיש כאילו סיימתי לראות סרט שלם. הקטע בחלומות שלי זה שכמאט תמיד יש להם עלילה אדירה שלא מביישת סרט עם לאונרדו דקפריו.
אני אוהב להיכנס לחלום צלול עם עלילה, הרבה יותר כיף מחלום צלול בלי עלילה כמו שהיה לי היום.