the faceless
New member
חלום אכזר...
זה היה מפחיד עד כמה הוא ידע לדבר לעניין, היו לו דעות מוצקות ויכולת מדהימה להקסים את בן שיחה... תיארתי לי אותו יושב על מיטתי, וכל החדר פתאום נראה קסום...כשראיתי את התמונה- נאלמתי דום, הסתנוורתי עד שהייתי חייבת לעצום את העיניים... היה משהו מהפנט באופן שבו החלום הזה גרם לי בהדרגה לאבד כל שיפוט הגיוני... לא יכלתי לאחל לעצמי חלום רצוי יותר, לא יכלתי לוותר על לחלום עליו... חלום שפתאום הפך את חיי להשתוקקות אחת ממושכת...השתוקקות אליו... למדתי להכיר את החלום מפעם לפעם, למדתי לאהוב אותו עוד יותר... כמו לכוס קריסטל בקרני השמש, היו לחלומי צבעי הקשת מבהיקים... וכמו כוס קריסטל ביד לא זהירה- כך חלומי נשבר לרסיסים... ראיתי אותו בדרך למטה ולא הבנתי עד כמה שביר... עד שלא היה יותר- לא ידעתי שיש לו סוף... העולם סביבי איבד פתאום את צבעיו... ורק הרגשת עיוורון, ורק תקווה לזמניותו... ואילו רק יכלתי לחזור לחלום עליו...
זה היה מפחיד עד כמה הוא ידע לדבר לעניין, היו לו דעות מוצקות ויכולת מדהימה להקסים את בן שיחה... תיארתי לי אותו יושב על מיטתי, וכל החדר פתאום נראה קסום...כשראיתי את התמונה- נאלמתי דום, הסתנוורתי עד שהייתי חייבת לעצום את העיניים... היה משהו מהפנט באופן שבו החלום הזה גרם לי בהדרגה לאבד כל שיפוט הגיוני... לא יכלתי לאחל לעצמי חלום רצוי יותר, לא יכלתי לוותר על לחלום עליו... חלום שפתאום הפך את חיי להשתוקקות אחת ממושכת...השתוקקות אליו... למדתי להכיר את החלום מפעם לפעם, למדתי לאהוב אותו עוד יותר... כמו לכוס קריסטל בקרני השמש, היו לחלומי צבעי הקשת מבהיקים... וכמו כוס קריסטל ביד לא זהירה- כך חלומי נשבר לרסיסים... ראיתי אותו בדרך למטה ולא הבנתי עד כמה שביר... עד שלא היה יותר- לא ידעתי שיש לו סוף... העולם סביבי איבד פתאום את צבעיו... ורק הרגשת עיוורון, ורק תקווה לזמניותו... ואילו רק יכלתי לחזור לחלום עליו...