חלאה

[חרסינה משורינת]

חלאה

העיינים רושמות
רשף שפתיים
העיינים נוגעות
ציות עפעפיים
העיינים סוגרות
והיד השקופה אוחזת בליבי המפרפר
מוחצת את פעימותיו המונות
את עצמן במסירות
אתה עוטף כל חלל לח בי
מבוקר עד ערב אשכים לתפילת
אשכבה על נפשי
לך הגשתי בשירה קפואה של צינת ליל
את גופתי המתה
חתוך והפשל את העור
משוך את קולי דרך חור טבורי
נקז את דמי במקלחת
שבור את עול צווארי
ואת עיני כמו ג'ולות גלגל לעפר
ועטוף בענבר משרף העצים .

רק זכור מה הבטחת
שירת רוממות העולם
את כותונת עורי
הרופפת - הבטחת ,
הבטחת לתלות על עץ אביונים
שגופי הנרקב בין שורשיו
יוצק חיספוס גזע כתליו

כמפרש כותונת העור תתנפח
תתנפנף כנס על חוטר
עיינים חדשות ימצמצו
אל הזריחה הסגולה
ידיים מלאות רוחות השמים
ינועו מכוח עצמן
ואז אפתח פי
ולשון רכה
תגנח אנחת אימה
עמוקה

 

[ציקימינגו 22]

חרסינה קראתי את שירך .הצפת אותי בעצבות.

שיר כואב בקוראי את שירך לעומק (אני עושה זאת לעיתים)
עושה לי לא טוב. אני מנסה להבין מה עובר על הכותב/ת
ואני חש מפח נפש.הייתי מעדיף ששירך יסתיים בשורה
"תגנח אנחת רווחה עמוקה"
צ'י

 

[חרסינה משורינת]

 

[חרסינה משורינת]

ההמשך יותר "אופטימי" -

השיער שלי נושר
השמש מדברת
הספרים שורקים
הקירות מעמיקים בקיעיהם
מצניחים על לחיי החצופה רצועות טיח
יצאתי החוצה
להביט בירח ופערתי את פי
שיכורה
נעתי קדימה ואחורה כלולב בסוכה
תחת עטרת הילת חופתו
מחלתי על כבוד בתולי​

 

[ציקימינגו 22]

חרסינה נפלתי בריצפה עדין מתגלגל מצחוק.

"מחלתי על כבוד בתוליי" את לא מבינה
מה משפט כזה עושה לגבר רגיש כמוני

צ'י

 

[חרסינה משורינת]

נכון,

ואני לא חושבת שאני מעוניינת לדעת.

 

[חרסינה משורינת]

סליחה, הרגע הבנתי שהתגובה מעל נשמעת לא נחמדה וזו לא הכוונה

 

[ציקימינגו 22]

חרסינה לרגע קט חשתי אי נוחות .ואז התאוששתי וחשבתי..

חרסינה ידידה טובה שלי . אין מצב לכיוון הרע.
.
חרסינה אני שייך לדור שהבתולין היו דבר קדוש.
ולכן כשכבודם נמחל
הזעזוע לא קל
נשמרו בדרך כלל
היום זה אחרת..חבל.
צ'י

.

צ'י

 

[קרנף לבן 1]

שיר כתוב טוב וקשה

מצטרף לצ' הייתי מעדיף סוף אופטימי. באופטימיות יש מרפא- תקווה.

 

[נתנאל6589881]

שיר חזק מלא זעם וכאב

אין לי הרבה מילים לומר מכווץ את הבטן .