חישוב ההסתברות לאבולוציה של בעלי חיים

BravoMan

Active member
השאלה פשוטה:

איזה נימוק נותנת לך ההלכה שגורם לך לציית לה?
&nbsp
הרי אם תלך ברחוב ותראה סתם כיתוב על הקיר: "שים ידיים על הראש", לא תעצור ותציית לו, וזה למרות שהמידע הגשמי שברשותך לא מראה על שום תוצאות שליליות של הפעולה.
&nbsp
במקרה של כמה הלכות, אפילו נישוק מזוזה למשל, יש מידע מהעולם הגשמי שמראה על נזק אפשרי (למשל העברת מחלות וזיהומים).
&nbsp
אז, מדוע בכל זאת אתה מציית?
מה הנימוק שקיבלת שעבורך הוא בעל משקל רב יותר מהמידע הגשמי על הסכנות?
 

itor

New member
אם אלך ברחוב

ואראה כיתוב "שים ידיים על הראש" לא אציית. אבל אם המצפון שלי יאמר: "זה רע לגרום סבל לאחר", אקבל את צו המצפון הזה גם בלי נימוק. כי אני נאמן לצו המצפון והאמונה ולא לגרפיטי שעל קיר.

לגבי מזוזה, נדיר מאוד שאני מנשק מזוזה (וגם זה בביתי שלי, שאני ידוע שלא רבים נוגעים בה כלל). ובמקרים הלא מצויים האלה, הנימוק הוא חיבת המצווה.
 

BravoMan

Active member
יופי, אז יש לנו 2 שיקולים:

1. מידע מהעולם האמתי שאומר שפעולה מסוימת מסוכנת.
2. מידע מהעולם הרוחני שאומר "ריבוי מצוות זה טוב!"
&nbsp
כפי שאתה רואה הם הפוכים - כלומר, יש התנגשות.
&nbsp
אני לא בטוח באיזה שלב הפך "וכתבתם על מזוזות בתיך ובשעריך" ל-"צריך לנשק חתיכת \ פלסטיק \ עץ \ מתכת \ זכוכית שדבוקה על המסגרת מסביב לפתח", אבל אני מניח שזה קרה לפני שגילו חיידקים, ומי שהמציא את זה לא ידע מה הוא עושה.
&nbsp
אבל זו בדיוק הדוגמה לסוג הדברים שיוצרים התנגשויות:
הדת וההלכות שלה הומצאו ע"י בני אדם בורים, שמצד אחד רצו לשלוט באחרים ולא ממש היה אכפת להם כמה נזק יגרמו, ומצד שני בכלל לא היו מודעים לחלק מהנזקים שהתכתיבים שלהם גורמים, או סתם לכך שהמידע עליו מבוססים התכתיבים סותר מידע שבעתיד יתגלה על המציאות.
 

itor

New member
הם לא הפוכים

הם היו הפוכים אילו המידע מהעולם הרוחני היה מצביע על כך שאין חשש להידבקות ממחלות, והמידע מהעולם הגשמי (שאתה קורא לו בטעות "העולם האמתי") היה אומר שאין חשש להידבקות.
אבל זה לא מה שאומר העולם הרוחני.

אם כבר, אז תשווה את זה לכך שאתה מתנשק עם בת זוגך (אם יש). למרות שאתה יודע שכל אדם הוא חממת חיידקים, בכל זאת אתה בוחר משיקולי זוגיות לקחת את הסיכון (ולפעמים אתה באמת גם נדבק במחלה קלה).
שיקולי הזוגיות והבריאות לא מוסרים מידע סותר על המציאות, אלא כל אחד תורם את חלקו במישור שלו, ובסופו של דבר, אתה לפי רצונותיך וערכיך מחליט מה לעשות.
 

BravoMan

Active member
אין כאן שום טעות!

המציאות - מה שאתה קורא לו "העולם הגשמי" הוא מה שיש, והוא מה שקובע בלי שום קשר למה שבני אדם חושבים או יודעים עליו.
&nbsp
וזו הסיבה שאני קורה לו "העולם האמתי".
&nbsp
זה לא משנה לי כמה אתה מאמין בקיום של מה שאתה קורא לו "העולם הרוחני".
העובדה היא פשוטה: אם אתה תאמין שאתה יכול לעוף ותקפוץ ממקום גבוהה, אתה תמות, ולא משנה מה.
&nbsp
אני לאומת זאת, מאמין שכל העולם הרוחני שלה הוא המצאה אנושית מטומטמת, חי כנגד התכתיבים שלו, ועדיין ממשיך להתקיים, ויש עוד כמעט 7 מילארד כמוני!
שים לב שאני מכליל פה גם אנשים שמאמיני ב-"עולם רוחני" שונה לחלוטין משלך, שסוטר את שלך.
&nbsp
זה שאדם שקופץ מקומה 100 ופוגע בקרקע במהירות מת - זו עובדה אוניברסלית.
זה שאדם עובד עבודה זרה חייב למות - מאוד סובייקטיבי ולרוב לא מתקיים.
&nbsp
באשר לשיקולים:
כן - הם הפוכים.
ההלכה אומרת: לנשק חפצים מלוכלכים = טוב
המדע אומר: לנשק חפצים מלוכלכים = רע
&nbsp
כמובן, בעולם המציאות האמתי כמעת תמיד יש לנו שיקולים שסותרים אחד את השני, בלי לערב כלל וכלל את "העולם הרוחני" שלך.
&nbsp
אם נחזור לדוגמה של עישון, אז יש את שיקול ההנאה מול שיקול הנזק הבריאותי.
הדוגמה שלך על הזוגיות דווקא רעה: אינסטינקטיבית, בני אדם כמו חיות אחרות משתדלים לבחור בני זוג כמה שיותר בריאים.
&nbsp
כמובן שבתהליך בחירת בני זוג קיים סיכון, ולא רק למחלה קלה אלא אף למחלה קטלנית.
ואכן, הסיכון הזה מתנגש עם, ונשקל מול דחף ההתרבות (וכל המעטפת הרגשית שלו שאנו קוראים לה "אהבה", "רומנטיקה" וכו').
 

itor

New member
ידוע

שאתה מאמין שהעולם הגשמי קיים ואמתי ועולם הרוח לא.
אלא שעל כך אנחנו חלוקים וכשתכבתי "בטעות" כוונתי שעמדתך מוטעית לדעתי (אגב, גם העובדה שאדם שקופץ מקומה 100 ימות, היא עובדה רק אם אתה מאמין, כמוני וכרוב בני האדם, בקיומו של העולם הגשמי ובתוצאות התצפיות בעולם הגשמי. אילו לא האמנת בהם מלכתחילה, לא היית יכול להציג זאת כעובדה).

אף על פי שאנשים מנסים למצוא בני זוג בריאים, עדיין הסיכון בנשיקה כזו גדול בהרבה מהסיכון שבנשיקת מזוזה (כי גוף האדם הוא סביבה אופטימלית לגידול חיידקים מזיקים ואילו מזוזה לא, וכשמדובר בווירוסים על אחת כמה וכמה). ובהערת אגב, אוסיף שנשיקת מזוזה אינה חובה או מצווה, אלא מעשה של חיבת המצווה, ומי שחושש מהדיבקות במחלות יכול להימנע.

נדמה לי שיש קצת אי הבנה בדיון - כשאני אומר שהם לא מתנגשים, המשמעות שהם לא אומרים דבר והיפוכו. זה לא אומר שגורמי המוטיבציה שהם מפעילים זההים. כמו שהרומטיקה הזוגית (בדוגמת הנשיקה) לא מלמדת אותך עובדה שסותרת את הידע הביולוגי, אלא רק מספקת לך גורם מוטיבציה נוסף שאתה מכניס למערכת השיקולים.
 

BravoMan

Active member
אינדיאנים...

העולם הגשמי לא דרש, ולא דורש שום אמונה מאף אחד.
הוא גם לא מושפע מאמונות של אנשים, לא משנה כמה חזקות אמונות אלה.
&nbsp
כשקולומבוס יצא לחפש דרך חלופית להודו, הוא לא ציפה להיתקל ביבשת שונה לחלוטין בדרכו, אבל זה קרה על אפו ועל חמתו, וזה שהוא קרא לילידי אמריקה "הודים" בטעות, לא באמת הפך אותם לכאלה.
&nbsp
בעוד שפילוסופים שונים יכולים לדון עד קץ חייהם האם מה שאנו קולטים בחושינו הוא אכן תמונה של מציאות סובייקטיבית, או דבר אחר כלשהו, בפועל, במשך כל זמן קיום האנושות בכלל, ובמשך חייו של כל אדם בפרט, המציאות הזו תופחת בפנינו בין אם נאמין ובין אם לא.
&nbsp
זה לא שאני לא מאמין בעולם הרוחני שלך - זה שהוא פשוט לא קיים.
ואתה לא יכול להראות לי שהוא קיים. אם היית יכולת להציג ולו שמץ של ראיה לקיומו לך או למישהו אחר, כבר לא היו אנשים כמוני בעולם.
&nbsp
אבל זה שאתה מנסה לתת לסיפורי אגדות שלמדת אותו כוח שיש לפיסת אספאלט ורכב שדוהר עליו, לא באמת הופך אותם לשווים.
&nbsp
היו אנשים שלא האמינו שהעולם הגשמי הוא אמתי ואם יקפצו מקומה 100 הם ימותו.
האם אתה מסוגל למצוא ולתקשר עם אחד כזה?
אני בספק רב, היות וכאמור האמונה שלהם לא שנת דבר במציאות האובייקטיבית, ובגלל שלך אין שום דרך להראות קיום של עולמך הרוחני, סיאנס אתה לא תקיים

&nbsp
בקיצור - קיר לבנים הוא קיר לבנים, וסיפורי מעשיות הם סיפורי מעשיות.
אם נדייק - העולם הרוחני שלך קיים. הוא קיים בתוך הראש שלך וכאן על דפי הפורום בו אתה מדבר עליו.
&nbsp
בדיוק כפי שעולמו של הארי פותר קיים בראשה של ג'יי קיי רולינג, על דפי הספרים ובדמיון הקוראים.
&nbsp
אי אפשר להשוות את קיומו לקיום אבן.
&nbsp
באשר לניסיון שלך לשחק עם המינוחים - זה ממש לא משנה.
תקרא לזה "גורמי מוטיבציה", תקרה לזה איך שאתה רוצה - חיבת המצווה והידע המעשי דוחפים את האדם לכיוונים הפוכים בהחלטה שלו.
אתה למשל, לקחת את הכיוון של הידע המעשי וציינת שאתה נמנע מנישוק מזוזות במקומות פומביים.
אני מכיר מספר אנשים שדווקא הולכים בכיוון השני, והחלק העצוב הוא שחלקם אפילו לא דתיים...
&nbsp
כך או כך, הדוגמה הספציפית הזו היא רק דוגמה.
זה לא משנה אלו תירוצים תנסה למצוא את כולם אפשר לסתור:
למשל, רוב האנשים לא מנשקים אנשים אחרים בתדירות שמאמינים מנשקים מזוזות.
והמעטים שכן, בד"כ אכן סובלים מהתוצאות.
&nbsp
אני בטוח שאם נחפור בכל מיני "ספרי קודש" נמצא דוגמאות טובות יותר ל-"גורמי מוטיבציה" סותרים בין הידע המודרני, לתכתיבים הדתיים העתיקים...
 

itor

New member
ודאי שהעולם הגשמי דורש אמונה

אם אתה לא מאמין לקלט החושים ולקלט מכשירי המדידה, לא תהיה לך שום סיבה לחשוב שיש חומר בעולם, או שיש מרחב וזמן.

אין לי בעיה עם כך שלפעמים המוטיבציה הרוחנית דוחפת לכיוונים אחרים מאשר המוטיבציה הגשמית (וטוב שכך). לא טענתי אחרת.
כל מה שטענתי שהם פועלים במישור אחר ולכן לא סותרים במישור העובדתי.

(ולדעתי אנשים מנשקים אנשים אחרים אחרים בתדירות גבוהה משהם מנשקים מזוזות, הרי חלק גדול מהיהודים הדתיים לא מנשקים מזוזה אף פעם).
 

BravoMan

Active member
מה זה משנה מה אתה (או אני, או כל אדם) חושב?

אתה יכול לעצום את העיניים ולחשוב שאין חומר סביבך.
&nbsp
זה לא יאפשר לך לעבור דרך קיר. וזה לא ימנע ממערכת העצבים שלך לייצר אותות של כאב כאשר תתקל באותו קיר.
אתה יכול להמשיך להאמין שהאותות האלה זיוף, אבל זה לא יעזור לך לגרום להם להיפסק.
&nbsp
זה שאין לך בעיה עם הסתירות בין "עולם המציאות" (נמאס לי קצת מהמושג "גשמי"), ובין עולם ה-"רוחני" שהמצאת לעצמך בעזרתם האדיבה של אנשים שסביבך היה ברור מההתכתבות הראשונה שלנו בפורום.
&nbsp
אם היית לך בעיה עם זה, לא היית דתי.
&nbsp
אבל תרם הראיתה שום הפרדת מישורים, ומה הפלא?
הרי אנו קיימים ומתדיינים בעולם המציאות ונושא הדיון הוא סביב דברים שמתרחשים בעקבות אמונה באותו "עולם רוחני".
&nbsp
אני לא יודע כמה דתיים מנשקים מזוזות, אבל אני יודע ש-99% מהם מלים את בניהם.
כאן כבר לא תוכל לנסות להתחמק עם טענות של "חיבת מצווה ולא מצווה", וגם הסכנה גבוהה הרבה יותר מהדבקות באיזה חיידק ממזוזה.
&nbsp
אני לא מכיר דיווחים על אנשים שמתו כי נשקו מזוזה, אבל בהחלט מכיר דיווחים על תינוקות שמתו או הפכו נכים לכל החיים בעקבות ברית מילה.
 

itor

New member
אם

אם תעצום את העיניים (ואת כל החושים), ולא תאמין במציאות החומר, הרי שלא יעלה על דעתך שהקיר יוכל לעצור אותך, ולעולם לא אוכל להוכיח לי זאת לך (ואפילו לא אוכל להוכיח שיש דבר כזה "קיר").
הסיבה היחידה שאתה חושב שהקיר יכול לעצור אותך היא האמונה שלך (שאני שותף לה, כאמור).

שוב, אלה לא סתירות, אלא גורמי מוטיבציה שונים. סתירה זה אם א' אומר שהקיר לבן, וב' אומר שהקיר לא לבן אלא שחור (וזה לא המצב כאן).
כמו שהראתי גם אצלך יש גורמי מוטבציה שונים (שמירת הבריאות לעומת הרומנטיקה לדוגמה).
 

BravoMan

Active member
זה היופי שבקיר

אתה לא צריך להוכיח את קיומו או יכולתו לעצור אותי. לא משנה כמה חושים אני מנתק.
הקיר יעשה את שלו גם אם אני, ואפילו אתה, לא מודעים לקיומו.
&nbsp
אני יודע שאתה רוצה לחשוב שכל אחד הוא דתי בעמקי ליבו ולמעשה מאמין בדברים, אבל זה פשוט לא נכון.
&nbsp
קח ילד קטן - הוא לא יודע או מאמין שמחט חדה, שאש שורפת, שליפול ממדרגות כואב, שגלידה טעימה, ושמשחקי מחשב זה כיף.
ולמרות שהוא אינו יודע, ואינו מאמין שכך הדבר, הוא ילמד, לפעמים על בשרו, מצער ככל שיהיה, את כל העובדות האלה.
 

itor

New member
אלא

שהסיבה היחידה שאתה חושב שהקיר יעשה את שלו ולא משנה כמה חושים תנתק, היא האמונה שלך.
בלי האמונה, לא היית סבור שהקיר יעשה את שלו, לא היית טוען זאת, ולא היית חושב שזהו "עולם המציאות".
אילו הייתי מתווכח עם אמונתך זאת (שהקיר יעשה את שלו), לא היית יכול לנמק אותה, שלא לאמר להוכיח אותה.
 

BravoMan

Active member
לא אמונה - ניסיון!

לא מזמן קרה דבר - נכנסתי לקניון בעוד שמישהו שכך להרים עד הסוף את תריס המתכת (כזה שנגלל כלפי מעלה) בכניסה כשפתח אותה, וקיבלתי מכה בראש.
&nbsp
אמרתי לעצמי - צריך לזכרו שהדבר הזה קצת נמוך בזמן יציאה ולהתכופף.
ונחש מה?
&nbsp
עד שסיימתי את ענייני שכחתי לחלוטין מהעניין, וחטפתי מכה גם בדרך החוצה.
&nbsp
אז אני לא חושב על סמך אמונה שהקיר יעשה את שלו, אלא על סמך העובדה שראיתי מספיק קירות עושים את שלהם, והם עושים זאת טוב במיוחד כשמי שנכנס בהם כלל לא מודע לקיומם.
&nbsp
הנה, נימקתי - ניסיון מעשי.
עכשיו אתה מוזמן להתווכח.
&nbsp
אבל בוא נודה באמת: מי שאינו יכול לנמק את אמונתו, זה אתה.
או יותר נכון, אינך רוצה לנמק אותה, כי אם תרד לשורת העניין תראה שבסה"כ אתה עושה את מה שלימדו אותך - להאמין במה שאמרו לך בלי לפקפק ובלי לשאול שאלות לא נוחות.
&nbsp
האם תוכל לנמק את אמונתך בקיום או לפחות חשיבות העולם הרוחני?
בלי להתדרדר למילה הסתומה "ראשוני"?
 

itor

New member
על איזה ניסיון אתה מדבר?

אם אתה לא מאמין בקלט החושים, ולא מאמין במציאות החומר, לא תוכל להסיק שום מסקנה מהניסיון הזה. לא תוכל לדעת שהתנסת במשהו - הרי לא תדע בכלל שהתנגשת בתריס מתכת (כי לא תאמין למראה עיניך, ולא לתחושת המגע, ואולי גם לא לתחושת הכאב).
אתה חושב שהתנסת במשהו רק בגלל שקודמת לכך האמונה הלא מנומקת שלך בקלט החושים ובמציאות החומר.

ודאי שלא אוכל לנמק את האמונה שלי, כפי שלא תוכל אתה לנמק את אמונתך בקלט החושים ובמציאות החומר. אלה הכרות יסוד (ואילו דברים מנומקים הן הכרות שניוניות).
 

BravoMan

Active member
אין דבר כזה "הכרת יסוד".

זה משהו שהמצאת כדי לא להודות במקור האמתי של האמונה הדתית שלך, משום שהודאה באמת תסיר כל פיסת לגיטימיות מהאמונה הזו.
&nbsp
אני לא צריך להאמין שקלט החושים שלי אמתי ושבאמת הראש שלי פגע בתריס מתכת.
זה אפילו לא משנה לצורך העניין אם יש לי ראש או קיים דבר כזה "תריס מתכת".
&nbsp
הנקודה הפשוטה היא שה-"קלט החושי" קיים, ומגיע אלי בין אם אני רוצה בו ובין אם לא.
גם אם אאמין שהוא לא באמת קלט חושי של מציאות חומרית חיצונית לי, עדיין אצטרך להתמודד עם עצם קיומו של אותו "קלט", ועם העובדה הנלמדת שוב ושוב שהיכולת שלי להשפיע עליו היא מוגבלת עד אפסית.
&nbsp
הנה בבקשה, רציתי להימנע משידור "אות כאב" ולא הצלחתי.
מה זה משנה מה אני מאמין לגבי האות הזה? עובדה היא שהחלק המודע הזה שהוא "אני" (מכיר "אני חושב משמע אני קיים"?) מקבל את האות הזה ולא מצליח להימנע מהקבלה הזו.
&nbsp
רואה? שום אמונה, שום דבר ראשוני, רק התמודדות עם מה שקיים.
והאמונה שלך היא לא יותר מקבלה עיקשת של סיפורים מהסביבה שלך.
&nbsp
אין, ומעולם לא היה בה שום דבר "ראשוני".
אם היה קיים דבר כזה "אמונה ראשונית" או "הכרת יסוד", אנשים לא היו חוזרים בשאלה או בתשובה.
&nbsp
למעשה, אפילו החרדים יודעים זאת - זו הסיבה שהם יצרו חברה כה בדלנית עד שמקובל לחטוף בה ילדים תמימים ולהקים מדינה שלמה על הרגליים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4765186,00.html
&nbsp
אפילו (ובמיוחד) רבנים "גדולים" מודעים לעובדה שכל ההמצאה הזו שנקראת "דת" אין לה שום כוח לעמוד מול עולם המציאות, והיא שווה כקליפת שום ללא שטיפת המוח המתמדת מצד בעלי עניין.
 

itor

New member
האם

אתה מאמין שהתריס קיים או שהוא הזייה דמיונית?
אתה חייב להאמין שהוא קיים או שהוא אשלייה (או שאולי הוא קיים ואולי הוא אשלייה).
כך או כך זו אמונה שאינך יכול לנמק.
האמונה שלך יכולה להשתנות, וגם אז לא תוכל לנמק אותה באמת, מעבר לכך שזוהי הכרתך הברורה.
 

BravoMan

Active member
לא. אני לא חייב.

יש נתון כלשהו - אני קורא לו "תריס מתכת" כי כך הוא הוצג בפני וכך המוח שלי פירש אותו על סמך מידע שהוא צבר במשך זמן פעילותו.
&nbsp
אני יכול לפקפק בו או אני יכול לקבל אותו בהעדר מידע סותר, שאומר שהוא אינו תריס.
ולא - אין כאן רק שתי אפשרויות - התריס יכול להיות תריס, הוא יכול להיות כל מיני דברים אחרים, הוא יכול להיות שידור מחייזרים.
בין "אמתי" ל-"אשליה" יש עוד כמות אין סופית של אפשרויות אם בוחרים להניח שהקלט החושי אינו נכון או אינו קלט חושי כלל.
&nbsp
אבל אני לא חייב להאמין.
יש לי דעה מבוססת על מידע שקיבלתי, כמו לכל אדם נורמלי (זאת בהנחה שהמידע שלי לגבי קיומם של אנשים אחרים והיותם נורמליים נכון!).
&nbsp
אם וכאשר אשנה את דעתי, כפי ששיניתי את דעתי לגבי קיומו של "אלוהים" ונכונותה של "דת יהודית" בהחלט אדע לנמק כל שינוי כזה.
&nbsp
תבין, הגעת לתחתית של "מחילת הארנב" - אומנה היא פעולה אנושית.
פעולה שאדם נוקט בהעדר מידע.
אינך יכול לדבר על אמונה אם אתה רוצה להניח שהקיום שלנו אינו בהכרח קיום, או שאנו לא באמת מקבלים מידע.
&nbsp
זה אולי יכול להיות דיון פילוסופי עמוק ומעניין עבור אנשים מסוימים, אבל תצטרך לוותר על רעיון ה-"אמונה" כדי לנהל אותו, כי כדי לדבר בכלל על אמונה אתה צריך קודם כל לקבל שאנו אכן קיימים, ושאנו מקבלים מידע חיצוני.
&nbsp
זה לא משנה אם המידע אמין, או אם אנו מפרשים אותו נכון.
אלה בדיוק החורים בהם אנו דוחפים את עניין האמונה - כשהמידע שבידנו לוקה בחסר או אנו מתקשים לפרש אותו.
 

itor

New member
אתה

מתייחס אל התריס כאל אובייקט בעולם, רק משום שאתה מאמין שיש עולם ויש אובייקטים, ושלא הכול רק דמיון פורה.
 

BravoMan

Active member
שוב - לא!

אני מתייחס ל-"תריס" כפיסת מידע שמגיע לתודעה שלי.
מידע אחר, שקיבלתי קודם גורם לי לפענח אותו כ-"חפץ הקיים בעולם הפיזי".
&nbsp
כאשר כל אחת מהמילים בתוך הגרשיים הוגדרה גם היא ע"י מידע שהגיע לתודעה שלי בשלב כלשהו.
&nbsp
אם יגיע מידע סותר, למשל, שמדובר באות טלפתי שמגיע מהעולם הרוחני שלך, אבחן מידע זה ואצטרך להחליט על סמך כל המידע שברשותי במה מדובר בסבירות הגבוהה ביותר.
&nbsp
הדמיון שלי הוא חלק מהתודעה שלי ונשלט על ידה.
כל מידע שאין לי שליטה עליו, כגון המידע על "תריס" (שים לב שאני כל הזמן כותב במירכאות, כדי להדגיש שלא בהכרח מדובר בחפץ פיזי שנקרא תריס), הגיון דורש ממני להניח שהוא חיצוני לתודעה שלי.
&nbsp
שוב - זה לא אומר באמת שהוא בא מעולם פיזי חיצוני לגוף שלי, רק שהוא בא ממשהו שאינו "אני".
 
למעלה