חיפוש עבודה
שלום לכולם,
מתנצל מראש על ה"חפירה".
אני חדש כאן וחדש (יחסית) גם בעסק שנקרא חיפוש עבודה.
אני עובד כבר 4.5 שנים כמפתח .NET באחת החברות הגדולות שמפתחות מערכות ארגוניות
לכל מיני משרדי ממשלה וכו. (מטריקס סטייל אבל לא)
לאחרונה החלטתי שזהו, הגיע הזמן להמשיך הלאה למקום אחר מכמה סיבות עיקריות:
- הראשונה בהן היא ה(אי)התקדמות הטכנולוגית בחברה. המערכות מיושנות ואתה נתקע בתחזוקת פרוייקט,
ולא לומד יותר מדי. נוצר מצב שהנסיון הופך לחסרון ואתה מגיע לראיון עם כביכול 5 שנות נסיון ולמעשה יודע כמו ג'וניור.
- הסיבה השנייה היא רצון לשדרג משמעותית את המשכורת.
- הסיבה השלישית היא חברתית - כל החברים שהיו לי בתקופה הזו עזבו, ונהיה כבר פחות כיף.
בגדול, הגעתי לשובע.
עכשיו הבעיה - אני מאד חסר בטחון, במיוחד מאז רצף הראיונות (הכושל) הקודם שהיה לי לפני כשנה וחצי.
יש לי טראומה רצינית מאז ואני לא מצליח להשתחרר ממנה.
אני מנסה לעודד את עצמי בזה שאני אומר שבכל בעיה ובכל משימה שקיבלתי הצלחתי אבל עדיין אני יודע
שלכל מקום שאבוא להתראיין יהיו טובים ממני ואותם יבחרו.
יש לי תכונות טובות כמפתח: אני מסודר מאד בקוד, יסודי, כותב "נקי" עם תיעוד, ועקשן לא עוזב עד שמצליח. אבל כל זה
לא מספיק כאשר אני נבחן: מגמגם בראיונות טלפוניים, הרבה פעמים עם תשובה של "לא יודע", במבחנים על מחשב
אני לא מספיק בזמן מלחץ ואיטיות (זה אני - לא מהיר), ובמבחנים בכתב אני לא "מפציץ בידע".
אני מוכן להשקיע מעצמי ולשבת וללמוד ככל שידרש, למעשה כבר התחלתי בכל יום לשבת כשעה וחצי על נושא אחר
אבל בתוך תוכי אני חושש שאני בינוני ולא מספיק טוב ושאני אתקע כאן לנצח.
אשמח לטיפים/עידוד מאנשים שעברו חוויות דומות בתהליך המייגע.
תודה ושוב סליחה..
שלום לכולם,
מתנצל מראש על ה"חפירה".
אני חדש כאן וחדש (יחסית) גם בעסק שנקרא חיפוש עבודה.
אני עובד כבר 4.5 שנים כמפתח .NET באחת החברות הגדולות שמפתחות מערכות ארגוניות
לכל מיני משרדי ממשלה וכו. (מטריקס סטייל אבל לא)
לאחרונה החלטתי שזהו, הגיע הזמן להמשיך הלאה למקום אחר מכמה סיבות עיקריות:
- הראשונה בהן היא ה(אי)התקדמות הטכנולוגית בחברה. המערכות מיושנות ואתה נתקע בתחזוקת פרוייקט,
ולא לומד יותר מדי. נוצר מצב שהנסיון הופך לחסרון ואתה מגיע לראיון עם כביכול 5 שנות נסיון ולמעשה יודע כמו ג'וניור.
- הסיבה השנייה היא רצון לשדרג משמעותית את המשכורת.
- הסיבה השלישית היא חברתית - כל החברים שהיו לי בתקופה הזו עזבו, ונהיה כבר פחות כיף.
בגדול, הגעתי לשובע.
עכשיו הבעיה - אני מאד חסר בטחון, במיוחד מאז רצף הראיונות (הכושל) הקודם שהיה לי לפני כשנה וחצי.
יש לי טראומה רצינית מאז ואני לא מצליח להשתחרר ממנה.
אני מנסה לעודד את עצמי בזה שאני אומר שבכל בעיה ובכל משימה שקיבלתי הצלחתי אבל עדיין אני יודע
שלכל מקום שאבוא להתראיין יהיו טובים ממני ואותם יבחרו.
יש לי תכונות טובות כמפתח: אני מסודר מאד בקוד, יסודי, כותב "נקי" עם תיעוד, ועקשן לא עוזב עד שמצליח. אבל כל זה
לא מספיק כאשר אני נבחן: מגמגם בראיונות טלפוניים, הרבה פעמים עם תשובה של "לא יודע", במבחנים על מחשב
אני לא מספיק בזמן מלחץ ואיטיות (זה אני - לא מהיר), ובמבחנים בכתב אני לא "מפציץ בידע".
אני מוכן להשקיע מעצמי ולשבת וללמוד ככל שידרש, למעשה כבר התחלתי בכל יום לשבת כשעה וחצי על נושא אחר
אבל בתוך תוכי אני חושש שאני בינוני ולא מספיק טוב ושאני אתקע כאן לנצח.
אשמח לטיפים/עידוד מאנשים שעברו חוויות דומות בתהליך המייגע.
תודה ושוב סליחה..