חיסונים ואוטיזם..

oversensitived

New member
חיסונים ואוטיזם..

סתם בשביל החבר'ה שטענו פה לפני מספר חודשים שזה מוכח מדעית אני רוצה להדגיש ולחדד: בצעד חריג, דרמטי ובעיקר מביך, מחק אתמול כתב העת היוקרתי Lancet מהארכיון שלו מאמר שפרסם לפני 12 שנה, הקושר בין החיסון המשולש שניתן לתינוקות בגיל שנה לבין אוטיזם - מאמר שגרם בזמנו להיסטריה עולמית. המחקר, כך התברר, היה מטעה, החוקר קיבל שוחד ולמעשה לא קיים קשר בין החיסונים לאוטיזם.
 

אחד55

New member
נו אז מה ?

ונניח שהמחקר והכתבה בנושא היו שיקריים, זה עדיין לא פוסל את הטענה. הדיון בנושא ימשיך להתקיים והמסקנות ישתנו לכאן ולכאן עד שיגיעו לחקר האמת והאמת תצא לאור אם לא היום אז עוד 10 או 100 שנים. קצת נאיבי לקרוא מאמר של 300 מילה ב-YNET (שכמובן מסתמך על מאמר אחר) ועל פיו לקבוע קביעות נחרצות. לי אין ספק שחיסונים פוגעים במערכת העצבים - תאי עצב ותאי מוח. לא יודע ספציפית לגבי אוטיזם. אני אישית עם בעיה קשה במערכת העצבים במשך שנים, קיבלתי חיסון אנטי טטנוס לפני 3 חודשים שפשוט גמר אותי ועד היום לא התאוששתי לגמרי. בין השאר יש בחיסונים כספית ואלומיניום ברמות הרסניות. מאז קבלת החיסון בכל פעם שאני אוכל טונה (דג שגם הוא מלא במתכות כבדות) אני מרגיש רע למספר שעות. בעל כורחי הרגישות שפיתחתי למתכות כבדות (בעקבות החיסון) הפכה אותי לחיישן לגילוי מתכות כבדות בדגים. כל אחד ינהג ע"פ הבנתו, אבל אני אישית בפעם הבאה שאזדקק לחיסון מסיבה כלשהי, אני מעדיף למות מזיהום \ מחלה מאשר להתחסן ומי שרוצה להכניס לגוף מינונים הרסניים של כספית, אלומניום ורעלים נוספים שיש בחיסון שיבושם לו.
 

oversensitived

New member
שוב.. תיאורים סובייקטיבים ולא רלוונטים

אין ספק שהמון אנשים - מוטים בעזרת מחקר בודד ושקרי זה - להאמין בסיכון לכאורה של החיסונים ולמעשה תוצאות שקריות אלה גורמים לאפקט הנוסיבו. אני משוכנע שאם יערכו עלייך מחקר בנוגע ליכולתך לזהות מתכות כבדות בדגים, יתברר שאין לך שום יכולת והכל פטפוטים. כמו כן אני משוכנע שאבחנתך שבלת החיסון "גמרה אותך" חסרת כל תימוכין - ואינך חושב על כל מיליארדי האנשים שקיבלו חיסון טטנוס ולא הרגישו דבר אחר קבלתם - מה גם שאינך יודע בוודאות שזהו הדבר שגרם לך לחלות חוץ מההנחה, שמכיוון שהמחלה אירעה אחר החיסון, הוא אשר גרם להיווצרותה.
 

אחד55

New member
לפי האמונה שלי מחלה כרונית לא פורצת מסיבה אחת

אלא משילוב של כמה גורמים וכך גם ריפוי. החיסונים היו במקרה שלי אחד הגורמים. אתה פשוט לא מבין את המושג ריפוי. חיסונים לא עולים בקנה אחד עם ריפוי מאחר והם מכילים חומרים מזיקים ואסורים למי שמנסה כמוני לחולל איזשהו תהליך של ריפוי טבעי. החיסון שקיבלתי החזיר אותי שנה אחורה ויותר וזה היה מאד מתסכל.
 

ינוקא1

New member
סובייקטיבי זה כן רלוונטי.

נכון שהמדע מחפש "אובייקטיביות" אבל זה גם החסרון שלו. זה מה שהופך אותו ל"מנותק" וזה גם מה שיגרום להתמוטטות הרפואה המודרנית בסופו של דבר. מרוב הרצון להיות "אוביקטיביים" ומרוב הבדיקות מאבדים את הדברים הפשוטים. ריפוי וחולי הם סובייקטיביים. אפקט "פלצבו" (או האפקט ההפוך "נוסבו") הם הדוגמה הכי פשוטה. שיטת הריפוי שלי היא דווקא להיות כמה שיותר "סובייקטיבי". כמה שיותר לפתח את מה שאני מרגיש כלפי האדם שמולי וכך לטפל. זו שיטה הפוכה לגמרי מהשיטה המדעית , ומנסיוני האישי היא עובדת לא פחות טוב.
 

0 אור 0

New member
סווביקטיבי זה מצוין אבל

תלוי לאן הולכים עם זה, כשאתה מדבר על הקשבה לגוף, על זיהוי מה שרע ומה שטוב והתפתחות אישית לכיוון הבריאות, זה מעולה. זה גורם למחלוקת גדולה מאד עם הדורשים מחקרים כדי להוכיח הצלחה ברפואה משלימה, כי בסופו של דבר מבחינתנו אותו מטופל שקודם היה חולה או הרגיש רע ועכשיו הוא בריא, זה אולי לא ניסוי שניתן לחזור עליו אבל זה אמיתי ומבוסס. הבעיה בסוביקטיבי היא כשמנסים לחבר דבר למה שלא שייך לו, כשקופצים למסקנות שאינן מבוססות על הקשבה לגוף אלא על נסיון לחזק דעות ואמונות מושרשות מראש או הכללה לכל העולם ממה שנכון לאדם אחד ספציפי - הנה, הסבתא שלי פעם אכלה גזר ונהיה לה מזה פריחה, אז לא כדאי לך לאכול גזר
 

ינוקא1

New member
לא כל "סובייקטיבי" הוא טוב.

יש אכן צורך לנקות את עצמינו מכל מיני דעות קדומות כשאנחנו לפני המטופל ולבוא "נקיים" כמה שיותר - וזו לא עבודה קלה. כמו כן , זה משהו שדורש תרגול כל הזמן. אבל התרגול משתלם וזה עובד.
 

0 אור 0

New member
והצד השני של העניין

הוא שהחיסונים הם מצילי חיים - מוות מטטנוס או מכלבת, מוות או נכות מפוליו הם משהו שעוד לא כל כך רחוק בהסטוריה מכדי שלא נזכור למה צריך את החיסונים נגדו. המקום שבו אני מתחברת למתנגדי החיסונים הוא במחלות שהכרנו כמחלות ילדות רגילות שרוב הילדים מתגברים עליהם אחרי כמה ימים של פינוק במיטה, וכאן אני חושבת שבאמת יש מקום לבחירה האישית אם להתחסן או לא.
 

אחד55

New member
ברור שהחיסונים הצילו ומצילים מיליוני חיים

וחוסכים סבל נורא אבל החשיבות היא בחיסון העדר כדי להדביר מגפות ולא בחיסון פרט כזה או אחר. האידיאל היה זיהוי אותם פרטים שחיסונים יכולים להיות הרסניים לגביהם (כמוני) ולנהל כלפיהם מדיניות התחסנות שונה כלומר חכמה ומותאמת אישית שמתבססת על הסתברויות תוך נטילת סיכון מחושב ולא כמו עוד מוצר בסרט נע.
 
תראי יש חיסונים יעילים

כמו החיסונים שציינת. מעניין לדעת כי התחלואה בארץ במחלות שאליהן מחסנים ירדה פלאים. אבל ויש כאן אבל גדול- יש חיסונים מיותרים שמהווים פינוק בעולם האינסטנט של המאה ה-21. חיסון לאבועבעות רוח הוא לטעמי חיסון מיותר , אבל חיסון דלקת ריאות לאוכלוסיה מבוגרת הוא חיוני , חיסון שפעת לטעמי יש עליו ויכוח, אבל קבוצות הסיכון מחוייבות להתחסן אליו ועדיין יש חיסון חסר [בשפעת העונתית] לשפעת החזירים אני חלוק בדעתי, כי טרם התרשמתי שהמחלה מסוכנת יותר משפעת העונתית. החיסון בטוח [כן אני מאמין למשרד הבריאות הישראלי ולארגון בריאות העולמי]. אותי מעניין איך בישראל יש גל חוזר של שחפת וגל חוזר של חצבת בזמן שרוב האוכלוסיה מחוסנת אליו בבתי הספר.
 

0 אור 0

New member
כלומר שאנחנו מסכימים

כי מה שאני חושבת שחיסוני החובה צריכים להיות רק נגד מגיפות ומחלות מסכנות חיים, אני כנראה קצת יותר מבוגרת ממך, כי בזמני לא קיבלנו חיסונים לא לחצבת, לא לחזרת ונגד אבעבועות רוח אפילו הילדים הגדולים שלי לא חוסנו (למען האמת אני עוד זוכרת כארוע די טראומטי את הבן שלי שחטף גם אבעבועות רוח וגם כינים בדיוק בשבוע שהוא נכנס לגן ...) מחלות שיש התפרצות שלהן למרות החיסון, פשוט מוכיחות את החשיבות של חיסון מקיף לאוכלוסיה - ההתפרצויות קורות בריכוזי אוכלוסיה שמתנגדת לחיסון או לא חוסנה מסיבות כלשהן. לגבי השחפת, ההסבר מאד פשוט - חיסון שחפת לא ניתן לכל האוכלוסיה. הפסיקו לחסן כבר לפני שנים רבות, כי לאחר שעבר הגל של השחפת שהגיע עם ניצולי השואה, המחלה הלכה ופחתה וממילא גם החיסון שהיה בזמנו לא היה מאד אפקטיבי. לכן למעשה האוכלוסיה בישראל לא מחוסנת נגד שחפת, ואז כשהגיעו לפני כעשור עולים מאתיופיה וממזרח אירופה עם שחפת, הם גרמו להתחדשות של המחלה בארץ. בעיה נוספת עם שחפת, זה שהיא בכלל מחלה חידקית שמטפלים בה בעקרון עם אנטיביוטיקה, וכבר לא מעט שנים קיימים זני חידקי שחפת שעמידים למרבית האנטיביוטיקות הקיימות.
 
לחצבת אני לא מחוסן

אני מחוסן טבעית לאבועבעות רוח כי חליתי במחלה לאחר שנדבקתי מאחי הבוגר. חזרת אינני מחוסן גם לא לחצבת. חצבת חוסנו כל הבנות בכיתתי ושמעתי שהיום כן מחסנים כיתות א' לחצבת ולפוליו [אני חוסנתי נגב פוליו]. חצבת היה חלק מהחיסונים של טיפת חלב בזמני יחד עם שעלת ושאר החולירות אבל גם לחיסון הזה יש תפוגה. כך שכיום אינני מחוסן לחצבת. שחפת- אני לתומי חשבתי שבדיקת טנטו היא החיסון לשחפת והוא מבוצע בשגרה לכל ילד שנכנס לחטיבת הביניים ושם חוזרים על החיסון חצבת לבנות , זכור לי שקיבלתי חיסון כלשהו בחטיבה אך לא הגיוני שהיה טטנוס אלא חיסון אחר . יש לי בעיה עם האנטיביוטיקה במתן חולי שחפת, כי שחפת היא היום ה"צרעת " של פעם, ואם את רוצה לחזות במחזה ה"צרעת" את מוזמנת לשמואל הרופא ולחזות בעצמך בבידוד של אחת משתי מחלקות השחפת שקיימות בארץ.
 
אין חיסון לשחפת

החיסון שניתן פעם לשחפת (BCG) התברר כלא יעיל, ורק מפריע לבדיקת PPD שאמורה לגלות אם אדם נחשף לחיידק. לא נותנים חיסון לשחפת בבתי הספר כבר יותר מ 20 שנה.
 

TheGreatNut

New member
אני גם לחלוטין בעד לאפשר לגוף...

לעבור מחלה בצורה טבעית ללא שום חיסון (כל עוד מדובר במחלה "שגרתית"). אני כבר לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שלקחתי כדור כלשהו. אולי אפילו יותר מ-6 שנים עברו מאז. אבל זה לא חכמה גדולה בעיני לצאת נגד כל החיסונים שיש בעולם כשאתה לא נמצא באחוזים הבודדים באוכלוסיה שימותו אם הם לא יקבלו חיסון כזה או אחר. אין ספק שהתעשייה הרפואית בעולם היא כבר לא ממש רפואית והמסחר שנעשה סביב חיסונים לא נחוצים הוא מזעזע. אבל זה לא קשור לעניין שעבור אנשים מסויימים במצבים בריאותיים מסויימים חיסון הוא מציל חיים במקום שבו שום טיפול אלטרנטיבי לא יסייע. לדעתי, קיצוניות מכל סוג שהוא היא תמיד סימן למשהו שגוי (לא בריא) בתפיסה.
 

אחד55

New member
אם מדברים על קיצוניות

אז להפציץ את הגוף בקרוב ל-60 חיסונים עד גיל 10 זאת קיצוניות. 1 ל-150 מקרי אוטיזם כיום לעומת 1- ל-10,000 בשנות ה-80 זאת קיצוניות (ולא חשוב כרגע אם האשם הוא בחיסונים).
 

TheGreatNut

New member
אני לא רואה איך זה קשור, אבל סבבה.

אני בסך הכל אמרתי שיש חיסונים מסויימים שבמצבים בריאותיים מסויימים עבור אנשים מסויימים יצילו את החיים שלהם במצבים שהרפואה המשלימה תהיה חסרת תועלת לחלוטין.
 
אולי המקור בתזונה?

אולי המקור הוא באבחון והמודעות לתופעה? אולי המקור הוא בסביבה הרחמית של האם? האם של שנת 1980 הייתה הרבה יותר אימהית ורגועה מהאמא של שנות האלפיים השטופת קורטיזול והורמונים רבים באוויר במים וביבשה וגם לא מעט הורמונים בתזונה, אך מיעוט ההורמונים מגיע מהתזונה הרוב נמצא כבר באוויר במים וביבשה וחלקו אף מיוצר בגוף עקב סטרס.
 
למעלה