חינוך נוקשה??

מה לגבי שיחות שמתנהלות בוואצאפ ואפשר למחוק?

מודה שזה קצת מטריד אותי כשאני חושבת על השנים הבאות.
 

nochda

New member
אם תתאמצי קצת אולי תראי :)

רק שתדעי שבישוב שלי פינת מתקני הכושר מוגבלת לילדים החל מגיל 14. לא יודעת מה הבת שלך עושה שם בדיוק.

תראי, אני גרה בישוב שנמצא בתוך שמורת טבע. הבן שלי ישן לעיתים בשטח עם כמה חברים (כמובן בליווי מבוגר), מטייל עם חבריו לבד בשמורה ואף יוצא לטיולי אופניים עם חבריו (בני ה 12) מרחק רב מהישוב לבדם.כך שב"לשחרר" אני חושבת שאני לוקחת ובגדול.

הוא מקבל כלים מעשיים והתנהגותיים לדעת איך להתנהג במצבים שונים בהם הוא נמצא.

ואחרי כל זה, אין לו צורך בפייסבוק או בהסתובביות בלתי מתוכננות בפארק. (וזו בעצם הייתה השאלה המקורית)
אני חושבת שאם תחושת הבטן של השואלת לא מבשרת לה טובות, היא צריכה ללכת עם זה ולא לאפשר לילדה בכיתה ה' או ח' פייסבוק או שוטטיות בפארק.
 

nochda

New member
ברור שזה מה שהיא עושה שם

או שלפחות את מניחה שזה מה שהיא עושה שם. מקשקשת עם חברות. אבל, ביננו, אין לך באמת מושג. והרבה הורים כמו שגם אפשר לקרוא כאן מהתגובות, מניחים הנחות על מה שהילדים שלהם עושים ופשוט מעדיפים לא להכנס לעימותים "מיותרים" כי לכולם יש וככה כולם עושים. לכן מאפשרים להם פייסבוק או ללכת למקומות כאלה ואחרים עם החבר'ה. האופציה של לא לדעת לפעמים נוחה יותר מעימות עם המציאות.
 
הערך המוסף שחשוב לי,

זה דבר ראשון לראות את הילד בסוף יום לימודים ארוך. להחליף כמה מילים. . זה חשוב לי.

אני לא מבקרת מי שחושבת אחרת וגם לא חושבת שאני מוזרה

ולגבי תאום, ממה שאני רואה מסביבי לא כל עצירה בפארק מתאמים מראש. לרוב זה נעשה בספונטניות. ובגיל 10 לא יהיה לילדים שלי טלפון נייד.
 
מקווה שיראו אותי כמעט תמיד כשיחזרו

- כיום אני עדיין אוספת אותם כשחוזרת כל יום ב16:00 מהצהרונים...
דברו איתי עוד כמה שנים. אולי אדבר אחרת לגמרי
 

קיפודוד

New member
זה ברור. הוא מקיים יחסי מין הומוסקסואליים

סוערים בחיק הטבע. ומה רע ייצא מזה ?
 

rnavina

New member
אחרי הלימודים הוא תמיד חוזר הביתה? אין מצב

שילך ספונטנית לחבר נניח?
 

rnavina

New member
ולגבי הכותרת של ההודעה

אני לא חושבת שקבוצת חברים שהולכת לפארק אחרי הלימודים בהכרח או בעלת סיכוי גבוה לשרוף חתולים/להציק לאחרים/לעשות סמים או התנהגות קלוקלת אחרת.
 
יש לי דוגמא אחת- לא מייצגת

כי היא אחת.
אבל אני אישית נוהגת לפיה בחינוך ילדיי:

אמא שלי גדלה בבית מאד נוקשה. היו לה הורים מורכבים, ניצולי שואה, ששמרו עליה בצמר גפן. עד גיל 18 היו מחכים לה בחוץ כשיצאה עם חברים, לא הרשו לה באמת כלום.
לא אפרט כאן יותר מדי- אבל בואי נגיד שהיא יצאה כל מה שלא רצו שתצא, ועשתה במהלך חייה כל מה שלא רצו שתעשה. ההקצנה הזו בחינוך שחררה דברים בצורה הפוכה, וקיצונית.

לחילופין: אני גדלתי בבית מאד פתוח. הרשו לי הכל, לא היו הרבה גבולות בחינוך- לא כי אין השגחה הורית אלא כי היה להוריי חשוב לא לגדל אותי כמו שגידלו אותם, וגם כי באמת סמכו עלי במאה אחוזים.
יצאתי הילדה הכי "טובה" עלי אדמות, באמת ברמה קיצונית שלא רואים הרבה. לא הייתה לי אף תקופת מרד הכי קטנה, הייתה בוגרת ברמות אחרות ולא נכנעתי לאף לחץ חברתי. היה לי כ"כ חשוב לשמור על האמון שנתנו בי, שזה הרתיע אותי יותר מהכל.

אני אמא באמצע: כן מציבה גבולות, כן יש איסורים- אבל בתוך האיסורים הללו יש מרווח תזוזה גדול יחסית, יש מקום להתנסויות, יש מקום לטעות, יש מקום לביטוי עצמי.

אמנם הם עדיין קטנים (הבכורה בת 7.5), אבל יש לי חזון של איך לפעול. להגיד אם מבחן התוצאה בפועל יהיה תואם- קטונתי.

נוקדה- זה לא מכוון אליך,אינני מכירה אותך ואת דרך החינוך שלך.המטרה היא לייצג גישה שונה מהגישה שנדמה לי שאותה את מייצגת.
אינני שופטת- גם את סבתא שלי קשה לי לשפוט.
 

מותק 9

New member
לעניין תושת הבטן

היא מכירה את הסביבה והאנשים ואני מסכימה שתחושת הבטן שלה לא לשלוח והייתי מקשיבה לתחושה זו. למרות שאצל אחרים או במקומות אחרים זה שמרני או "חונק" בהחלט ייתכן וזה מתאים לסביבה בה היא מתגוררת.


(אצלנו למשל, בשכונה מאד מכובדת בעיר בפארק השכונתי היה המון שנים תחנת למכירת סמים. היינו רואות את החבר'ה מניחים כסף בארון החשמל ווצאים את החבילות בין השיחים בלי להתבייש בכלל ותמיד חשבנו מה קורה אם אחד הילדים הגדולים שמסתובבים לבד יימצא איזה שקית כזו... או את הכסף....
 

myloli

New member
חינוך נוקשה??

התיעצות לגבי בת בכיתה ה:

ילדה טובה והכל, איך לאחרונה קרו כמה מקרים שאני לא בטוחה איך להתנהג.
אחרי בית ספר היא וכמה בנות ובנים מהכיתה הלכו לפארק ליד הבית-ספר. כששאלתי מה הם עשו שם - אז אמרה ששיחקו והתנדנדו. ברור שילדים יכולים לשחק ולבלות ביחד, אבל משום מה זה מפריע לי ולא יכולה אפילו להצביע למה. אולי המראה של החבר'ה המבוגרים יותר שמסתובבים בפארקים בשעות מאוחרות לא מעודד במיוחד. אז אמרתי לה שאחרי בית ספר היא צריכה להגיע הביתה ואז לקבוע עם חברות, אבל זה דיי הפריע לה ולא יכולתי להסביר את עצמי למה אני מתנגדת.

מקרה שני הוא הפייסבוק - הטיעון שלכולם יש ורק לה אין, שזה גורם לה להיות פחות מקובלת וכו' - מה עושים עם זה? ובכלל, עד כמה אתם עוקבים אחרי מה שקורה בניידים? היא שמה המון סיסמאות ואני לא בטוחה שזה רעיון טוב. איפה עובר הגבול בין השגחה ושליטה לעומת חופש ופרטיות?

אשמח לתגובות, אך אוכל להגיב כנראה מחר מאוחר יותר.

תודה.
 

nochda

New member
אחת משתיים

או שלאחר ארוחת צהריים בחדר האוכל ממשיך לבית הילדים עד השעה 16:00 ואז חוזר ישר הביתה או שלאחר הארוחה חוזר ישר הביתה. (שיעורי בית).

כל פעילות אחרת, נעשית אחרי הצהריים כשאני כבר בבית ומיודעת עליה.
 
טוב, אז גם לי יש דוגמא לא מייצגת.

אני גדלתי בבית נוקשה. לא הרשו לי הרבה. גם הדברים שהרשו היו יכולים להפוך לאסורים ביום בהיר אחד (בגלל משהו שפתאום שמעו וכד') . הייתי מתוסכלת מזה, אבל יצאתי ילדה טובה שלא עושה שטויות.
בעלי ואחיו גדלו בבית משחרר מאד, ההורים שלו נתנו בילדים אמון כמעט עיוור שהם לא יעשו דברים בעייתיים.
במבחן המציאות, גם הם יצאו ילדים טובים.

דווקא כיום, כל אחד מאיתנו מושך לצורת החינוך שבה גידלו אותו, כך שממילא יוצא משהו באמצע. אני לומדת לשחרר, הוא לומד להבין ולכבד את הצורך שלי במעורבות רבה יותר. נחיה ונראה מה יהיה עוד כמה שנים. אני בניגוד אלייך - אייקס, ממש לא יודעת איך אנהג בכל מיני מקרים.

המסקנה שלי היא, שאין דרך מנצחת. צריכים להיות הורים חכמים, ללכת עם הלב ועם הדברים והדרך שאנחנו מאמינים בה, ועם זאת לא לטמון את הראש בחול.
 
אויש, לא התכוונתי.

את יודעת שגם אני לא רואה אותם כשהם חוזרים *כל* יום.
כתבתי את זה כדי להסביר למה מפריע לי שלפני שחוזרים הביתה מביה"ס כבר הולכים לפארק /גינה או לא משנה, עם הילקוטים זרוקים בצד...
חכי, הן עוד לא בגיל
 
למעלה