כתבתי כאן. אני לא יודעת איך היא הייתה בעבר.. אני יודעת שלא היה לה אבא (הוא נפטר כשהייתה בת 3) אמא שלה (סבתא ז"ל) הייתה עובדת כל היום, כך שהיא הייתה וב הזמן עם בנות דודות שלה כי הייתה בת יחידה.. כך שאני מניחה שלא היה ממש משיהו מבוגר שיסביר לה
גורם לי לא להביא את עצמי לקשר רציני אף פעם אני חותכת תמיד לפני שזה מגיע לשם רק בגלל הפחד מהמחשבה שעוד מעט אגיע לשלב שבו אני אמורה להביא אותו הבייתה בתור בן הזוג שלי
המבוכה שלי, חוסר היכולת להפגין חיבה למשהו אנושי לידם, לעמוד מול אהובי ולא להיות מסוגלת להסתכל לו בעיניים לידם. ואני אומרת את זה מנסיון של one boyfriend. אחרי שהבאתי אותו הבייתה נפרדתי ממנו. פשוט לא יכולתי.
אני עדיין קצת בהלם לחשוב עלייך כל כך לא מסוגלת להתמודד עם משהו. אני מנסה לחשוב על זה בהיגיון, למה את מאפשרת להם להשפיע עלייך בצורה כל כך הרסנית (אל תגידי לי שזה כי הם ההורים שלך, הייתי בסרט הזה)?
שזה משהו שנכנס לי לראש כשהייתי צעירה, אך בא לידי ביטוי רק עכשיו. את גם שוכחת שרק הרגע בעקבות השרשור הזה קלטתי שאני ככה בגלל זה, חכי, תני לי יום יומיים רק הרגע הבנתי את זה ואני אכן אתמודד עם זה. אל תדאגי. אני לא דואגת.
שבחטיבת הביניים. אני זוכרת איך היועצת ציירה ציור של רחם וזה היה נראה לי כמו הלוגו של בורגר ראנץ'
נדמה לי שהיא גם הסבירה על אמצעי מניעה, אבל אני לא כ"כ סגורה על זה. בבית תמיד דיברתי עם אמא שלי על הכל. אני זוכרת שהתייעצתי איתה לפני שלקחתי גלולות, והיא גם הייתה זו שבאה איתי לרופא נשים.
לא דיברו איתי בחופשיות אבל גם לא הסתירו את זה...נגיד אם היה סצינת סקס בטלויזיה אז לא אמרו לי תלכי מפה....אבל גם לא דיברו איתי על זה ... אמא שלי רצתה לנהל איתי שיחות סקס אבל אמרתי לה שאני יודעת הכל כי אחותי הסבירה לי..(למזלי). לי הסבירו בביצפר על כל העניין של מחלות והריון למרות שיגעתי את זה לפני....(אני מהאנשים שאוהבים לראות ערוץ 8...) וג'סי....תנחומי! אבל לפחות לא היתה לך אמא שלא דיברה איתך על כלום...
אני מגיל קטן לימדתי את הילדים בבית, כדי שלא יביאו את הדברים באופן מעוות מבחוץ. כך שאם ראו איבר מין לא עשו מיזה מי יודע מה, היו שאלות וקבלו תשובות ישירות ללא עיגולי פינות. גם כשהחלו להתעניין בקיום יחסים - הדברים היו גלויים וברורים.