תודה יונד. ערכים הם
כלל העמדות שלנו כלפי העולם, כלפי מקומנו בעולם, צורת החיים שלנו בעולם, , דרך ניהול חיינו בעולם. למה הדבר דומה: בחורה שאני מכירה, אם צעירה לשלוש בנות, חכמה מאד( בילדותה הוגדרה כגאון), בחרה להיות אמא מקצועית, ולא לממש את יכולותיה הקוגנטיביות הגבוהות כדי לעשות הרבה כסף. זוהי החלטה ערכית. בהמשך, על מנת להתפרנס, למגינת ליבה של אמה, החליטה לפתוח משפחתון, ולטפל בתינוקות ופעוטת, ולא ללכת ללימודים גבוהים, שהיו עוברים עליה בקלות, מעניינים אותה מאד, ובסופו של דבר היו מביאים לה הרבה כסף. בשנה האחרונה, היא הפכה את המשפחתון לגן, כי בעלה יותר בכיוון העיסקי פרופר(לא חסר להם דבר), והיא חשבה שיהיה נהדר שעוד ילדים/פעוטות יוכלו להנות מיכותלותיה האנושיות /מקצועיות בתחום הטיפול בגיל הרך. בני, סטודנט לא טיפש, בשעות הפנאי שלו(ישיר לדוקטורט מדעי המוח), מעבר לזמן אישי לעצמו, מדריך חוג סיור של נערים ונערות אתיופים. זו החלטה ערכית. הוא יכול היה להחליט החלטה ערכית אחרת, בזמנו נחופשי לעבוד באיזו חברת מחשבים, והוא ב"דקות" היה עושה הרבה מאד כסף. אין שום רע אם היה מחליט בכיוון שהיה מכניס לו הרבה כסף, זוהי החלטה ערכית שלו. הוא גם רומצה להיות מורה. וזה " מקרב" אותו לאותה מטפלת, אשה מחוננת, שבמקום לעשות כסף מיכולתיה הקוגנטיביות הגבוהות, החליטה להתפרנס מטיפול וחינוך . מנהל בית הספר לשעבר של בני, כשהיה בתיכון, סיפר לו(כאשר הגיע אליו להתייעצות לגבי החשיבה ללכת לכיוון הוראה), שהרבה מהילדים המאד חכמים( מה שנקרא בלשונון הציבור " מחוננים") , רוצים לעסוק בחינוך. יש להם כנראה איזו רגישות לנושא, משום שהם רואים היטב את התמונה, ויש להם יכולות גבוהות, והם רוצים "להציל את עולם הילדם". לגבי יזמות עסקית. כפי שכתבתי לך, אין לי שום בעיה עם בחירה ערכית של פיתוח יזמות עסקית. כתבתי- אני מעריכה מאד את היזמות של אותה עסק עסקים( ואני לא יכולה להתייחס לאיכות השירות, משום שאני לא לקוחה שלה, ואני לא יודעת כיצד ובאיזה כלים היא משתמשת כדי לתת את השירות, של הערכת מטפלות אישיות). היזמות שלי, אם תחזרי למאמר, כתוב שפועלת, לצערי רק בערים רמת גן, גבעתיים ותל אביב. זאת משום שאין גוף נותן חסות. כל עוד ההורים לא יתגייסו למעורבות ביזמות =לא אוכל לגשת עם התכנית האסטרטגית לגורם נותן חסו. הפסיביות של ההורים, מול השמחה העצומה שלהם ליזמות החברתית והפתרונות שהצעתי, מדגישה עמדה ערכית שביטויה הוא בהתנגות. כבר כתבתי כאן- בירשליים, שבה המעורבות החברתית של האוכלוסיה, שונה באופן משמעותי מכל האוכלוסיות בארץ(אולי משום העירבוב בין אוכלוסיה דתית רבה ומעמד בינוני משכיל) = יש בקשה להפעיל יזמות כמו שלי, בקשה להפעיל מערך ליווי מקצועי על רשת המשפחתונים הפרטיים. כתבתי על כך בפורום, לפני שפרשתי (מחוסר יכולת לממן האינטרנט). לא הייתה תגובה. אני רואה בחוסר התגובה - חוסר מעורבות חברתית, פסיביות בעשיה חברתית, אפילו אם זה רק על גבי לוח הגלישה בפורום באינטרנט. גם כתבתי הודעה, על ילדה המאושפזת בבילהנסון, הזקוקה נואשות לשם הצלת חייה, לתרומות דם של טרובוציטם. לא הייתה תגובה להודעה. זו התהגות(אפילו אם הינה "אי עשיה" שמבטאה ערכים. ביום הבחירות האחרות, היה מבצע ארצי לתרומת דם ומח עצם(מתוך תרומת הדם) עבור ילדה קטנה, שכל מנה עולה , כך נדמה לי 60 $. היית צריכה לראות, אם לא תרמת, את המראה המרנין, של הורים מגיעים עם ילדיהם לתרום דם, והילדים רואים מה עושים הוריהם, וההורים מסבירים מה עושים להם(דוקרים אותם ומוציאים דם מגופם), על מנת לעזור לילדה קטנה לחיות. פשוט לחיות. כאן אני עוברת למשהו אחר, הקשור לדיו: מעורבות חברתית, אינ הדווקא עזרה "לעניים" . כתבו כאן הרבה בדיות את המילה "מקומם". הדיון על עזרה לעניים קומם אותי. מעורבות חברתית אינה רק עזרה לעניים. מעורבות חברתית היא כל מעורבות שעיסוקה בקבוצות שונות והטרו גניות בחברה, שנמצאות בשלב זה או אחר במצב של חוסר אונים. היזמות שלי, היא יזמות חברתית. היזמות שלי אינה עוזרת לעניים. היזמות שלי איתרה מצב "זמני" של חוסר אונים של הורים כמוני כמוך, בשלב של מציאת מסגרת טיפולית חינוכית עבור היקרים להם מכל(בדיוק, כמו שאותה אשת העסקים זהתה את הצורך של ההורים בנושא מטפלת אישית). אני לא טובה יותר במעורבות החברתית שלי, מחברה שהקימה עמותה ל"לעובדים זרים במעצר". המשותף לשתינו, שאנחנו מעורבות חברתית. וכאן נחזור לראשית דבריך, מנקודת מבטך האישית= מצב "הקרבת הילדים האישים שלך למען המעורבות ההחברתית) - כן , יש גם היום, ולא רק בתקופת החלוציות של דור המייסדים, אנשים שבוחרים לעסוק בסוגי מעורבות חברתית,עד פעילות פוליטת, על חשבון הילדים. אבל גם אנשים שבוחרים בתחום עסקי, או אפילו שכירים בתפקידים בכירים, גם הם מחליטים לעשות החלטה ערכית, ולעבוד הרבה שעות, להרוויח הרבה כסף, ולהיות פחות זמן הורים. החלטות ערכיות מקורן במבנה אישיות, בחינוך שקיבלת, וכאן שוב חוזרים לחילת הדיון. ואולי אסיים, עם חלדי האישיים. בתי, שונה מבני. בתי לא תלך לכיון שלי או של בני. בתי מכוונת לעשית כסף מכישוריה. אך בין כישוריה השונים, בולטת מאד נכונותה לעזור לאחר - וזאת היא קלטה בבית. תודה דסי
). אבל, אנחנו רוצים לחנך את ילדינו לעוד ערכים: מה עם מודעות חברתית? מה קורה עם להיות מודע ופעיל במיגור העוני (רובינו רק קוראים על כך בעיתונים, מזדעזעים וממשיכים הלאה), מה עם פעילות אקולוגית? שימור כדור הארץ? אנחנו בכלל לא מתעסקים בדברים האלה (בעוד שברוב העולם המערבי אלה הם הנושאים המרכזים שמעסיקים את האזרחים), אבל הם כל כך חשובים! איך מעבירים את המודעות הזו לילדים? איך מחנכים אותם להיות בעלי מודעות חברתית גבוהה? בענין מודעות חברתית, אני חושבת שלחברה הדתית יש יתרון בענין זה (וציפי אני אשמח אם תתקני אותי או תאשרי את דברי), מכיוון שגמילות חסדים, מתן צדקה וכל הדברים האלו כן מובנים בתוך החברה.
