חינוך לערכים

1smile

New member
ואני רוצה להוסיף../images/Emo11.gif

שקבצנים לא נמצאים רק ברחובות. אצלנו הם מגיעים עד הדלת. אני תמיד תורמת כשמגיעים אלי הביתה כל מני אנשים שנראים ממש לא טוב ומבקשים תרומות, אני בכלל לא שואלת למה התרומה (לאנשים האלו אין פנקסי קבלות) שיגידו פריירית. אני אומרת שפחות כמה שקלים לא יעשו אותי יותר עניה ואין לי מושג אם עובדים עלי ומתעשרים על חשבוני. הסיכוי שעזרתי למישהו חשוב לי יותר מהסיכוי שעבדו עלי שבכלל לא מעניין אותי. את תגובתי זאת ואת תשובתי הקודמת כתבתי לפני שקראתי את כל השירשור. עכשיו אני נגשת לקרא מה חברותי לפורום כתבו ואני מקווה שאני לא במיעוט.
 

mom&shaked

New member
יש לי סיפור קצת עצוב בנושא קבצנים

חבר שלי נהג עד היום פחות או יותר כמו לאה, דהיינו נתן כסף לקבצנים בשביל לתת דוגמא לילדים. יום אחד כשנסע במכונית עם בנו ניגש למכונית קבצן בצומת, הוא פתח את החלון ונתן לו כמה עשרות אגורות שהיו לו (משהו בסדר גודל של 50 אגורות) הקבצן לקח את הכסף הסתובב - ספר - חזר ודפק לחברי על חלון מכוניתו והחזיר לו את הכסף !!! בנו שאל אותו מה קרה אבא? מה הוא נתן לך? התשובה היחידה שיצאה לו מהפה הייתה "הוא החזיר לי עודף". אני באופן אישי לא חושבת שמתפקידי לדאוג לקבצנים והם בהחלט מטרידים אותי כשהם דופקים על חלון רכבי, הם בדרך כלל מפחידים, מסוממים, שיכורים ומסוכנים.
 
לנעלה-פה תפסת אותי...........

חונכתי שדלהיות קבצן זה לא כבוד גדול,בעיקרון אני לא נותנת כסף לקבצנים מודה. שלך חנה גונן
 
אני התקשרתי למשטרה - סיפור מצחיק ??

בירושלים יש קבצן שאני רואה די הרבה באחת הצמתים. יום אחד הוא נראה היה לי מסומם לגמרי והתנדנד בין המכוניות בצומת גדולה. התקשרתי למשטרה ואמרתי להם שיש שם איש מסומם שמסכן את עצמו ואת התנועה. הטלפנית שאלה: מה את רוצה שנעשה?? אני: תקחו אותו לגמילה. הטלפנית: לאן??? אני: לגמילה, המקום הזה שגומלים מסוממים... הטלפנית כנראה הבינה עם מי יש לה עסק ואמרה שהיא תשלח ניידת. לא ראיתי אותו שם יומיים ואח"כ הוא חזר. בעלי לא הפסיק להתגלגל מצחוק...... ולעניין - לפעמים אני נותנת, אבל אם זה "נכה" מוכר (מאלה שגומרים לצלוע בערב כשהולכים הביתה) אני בד"כ לא נותנת.
 
לנעלה-בשבילי..........

חינוך לערכים מתחיל קודם כל בסביבה האישית שלי,ביחוד בגן אני רואה את המטרה העיקרית של עבודתי כמטפלת בהקנית ערכים של סובלנות ועזרה לילדים דור העתיד.חוץ מזה למרות שאני נכה בעצמי אני מתנדבת בעמותה מסוימת פעם בשבוע אומנם רק פעם אבל אני מרגישה שאני תורמת ומקבלת הרבה סיפוק,אם כל אחד יתן קצת ביחד יהי הרבה. שלך חנה גונן
 
למעלה