ברור
אבל עדין ההלם גדול,אני עדיין חושב שהסיפורים שאת מספרת מהקורות בקהילה ההיא באמת מיוחדות לקהילה ההיא. אולי ההגדרה הלם לא כ"כ נכונה,ההגדרה האמיתית היא התיסכול,השוק,הזעזוע,הזעם. אחרי הכל,כאחד שגדל באחד המקומות הכי פאנטיים בציבור החרדי קשה לי כבר להיכנס להלם מכאלה סיפורים,אבל עדיין כל פעם מחדש שאני שומע את הסיפורים האלה,ועוד מכלי ראשון לא סתם משמועות ברחוב,הזעזוע הוא גדול. בכל מקרה זה משמח מאוד לשמוע שאת אזרת אומץ ואמרת סטופ לחיים ההזויים האלה,אך מצד שני מצער מאוד לחשוב על אלה שעדיין שם ולא מצליחות לאזור אומץ,הלוואי והיתה איזושהי יכולת לסייע להם.