חינוך ביתי

AYELET1

New member
חינוך ביתי

ילדים שעזבו את ביה"ס , ולומדים בבית. הם והוריהם טוענים שחברה לא חסרה להם. בביה"ס ממילא רוב הזמן יושבים בשעור ואינם מורשים לשוחח אחד עם השני. חברה יש אחהצ. אחד האבות, הדוגלים בחום בשיטה זו, הצהיר שלא יאפשר לילדיו ללכת לביה"ס עד גיל 12, גם אם ירצו. כפיה בלתי מוצדקת או זכות המוקנית להורה בתוקף היותו דורש טובת ילדו ואף פועל כדי להשיגה? טוען הסוציולוג עוז אלמוג , שכיום ישנן מסגרות הכרות נוספות, כמו למשל ה-ICQ. האם זה במקום המגע האנושי, ההצצה בעיניים , לימוד קריאת שפת הגוף של הזולת? האם ניתן להעמיד הכרות זו כאלטרנטיבה? עוד טוען אותו סוציולוג, שממילא כיום כמעט ולא ניתן לסיים בגרות ללא שעעורים פרטיים, ומה זה אם לא לימוד בבית....
 

גליה12

New member
בוקר טוב- אני הייתי הולכת על זה

בעיקר כשאני לא ממש רואה מסגרת מתאימה לבן שלי בחטיבת ביניים.. מבחינת החומר הלימודי אין כל ספק שחצי מזמן הלימודים מתבזבז על דברים- שבעיני לפחות אינם הכרחיים- הדרך שבה מעבירים את השעורים והתכנים אינם אידאלים- וראה דיון קודם על לימודי אנגלית.. כמה בעיות- הבעיה החברתית -שאותה אולי אפשר לפתור בדרך אחרת בעיה חינוכית ילד שילמד בבית אחד על אחד- לא בטוחה למשל אם ילמד ערכים כמו התחשבות בחלש- סבלנות וסובלנות- ודברים אחרים שנלמדים במגע אינטראקטיבי בחברה. ובסוף כמובן- מעטים ההורים שיכולים ללמד את הילדים- לא מסחינת ידע- אלא מבחינת כפיית סדר יום קבוע- ובלי ויתורים... אני מעריצה מי שיכול לעשות זאת
 

vered4

New member
המערכת החינוכית משמשת גם כשמרטף

ושמרנוער. במקרה של שביתות, שומעים הרבה על הרצון לתת מסגרת, ושהילדים הבוגרים לא יסתובבו ויהיו בסכנה. ולגבי ילדים צעירים זו ממש בעיה, כי הם לא יכולים להשאר לבד בבית. כך שקודם כל קשה לראות מה יכול להחליף את זה כשההורים חייבים לצאת לעבודה (ולא יכולים לעבוד מהבית). אם מחליטים שזהו רוב תפקידה של המערכת, אז גם הדרישות ממנה יהיו שונות. אם פתרנו את הבעיה הזו
, אפשר היה ללמד בבתי ספר כמו באוניברסיטה הפתוחה. שם יש גם מפגש בין תלמידים ומורים ואפשרות חשיפה לחומר מגוון. אבל אין את הלחץ החברתי ויש יותר אפשרות בחירה ואפשרות לימוד מהבית.
 

bimbo.

New member
אז כדי לסבך לכם עוד יותר

את החיים המסובכים בלאו הכי, אספר לכם שישנה אפשרות שלישית, שמיושמת בנתיים רק עם תלמידי דיפלומטים ושליחים ישראלים לחו"ל. הדברים אמורים בלימוד באמצעות מחשב, המתחבר לביה"ס (בנתיים במספר מועט של בתי ספר), והמורים שעובדים עם ילדים אלה עוברים הכשרה מיוחדת. התלמידים שואלים ונענים ע"י המורים, ועוברים בחינות. זה לא אחד על אחד, אלא קבוצת תלמידים המתקשרת בשעות מסויימות, כל אחד מביתו, ונוצר הקשר עם הארץ ועם המורים. בנתיים זה חדש למדי, אבל עובד בהצלחה. חושבים ליישם את זה עם תלמידים שנאלצים לשהות זמן רב בבית מפאת מחלה (ייתכן וכבר מיישמים את זה, איני יודעת בדיוק). נכון שזה לא עונה על השאלה של לימוד ביתי, אבל איך שהוא זה מתקרב....
 

אטיוד5

Active member
רק בקשר למשפט האחרון ...

שלא ניתן לסיים בגרות בלי שיעורים פרטיים ... הילד שלי עשה את זה. נכון, פה ושם עזרתי לו, אבל זה היה ממש שולי.
 

דסי אשר

New member
נושא השיעורים הפרטיים- טרנד

הי, מעבר למה שנכתב כאן בפורום, על ידי יולה, לגבי הצורך בשיעורים פרטיים כי המורה לאנגלית מדברת במבטא רוסי כבד...... כבר חכמים וגדולים ממני טוענים, שחלק גדול מהשימוש במערך הלימודים ה"אפור" - השיעורים הפרטיים, נובע ממגמת התחרותיות בחברה היחשראלית. התחרותיות, ואני כותבת זאת בכל מקום בו אני שוהה, באינטרנט ולא באינטרנט, כאשר עולה "ריח התחרות" המאד אופייני לחברה הישראלית, מתחיל עוד בתהליך הלידה- איזה סוג לידה ילדתי= אני אמא טובה יותר, מתי היה החיוך הראשון, מתי התהפך התינוק פעם ראשונה, מתי התחיל לזחול, מתי התישב, מתי הלך, האם הוא "ילד טוב" שקט כל היום או בוכה כל היום, התחיל ללכת בגיל 8 חודשים, כבר בונה מכגל של קוביות בגיל 9 חודשים, אומר 20 מילים בגיל שנה וחודש.... להמשיך? אווירת התחרותיות לא נפסקת.... אפילו טקסי האבל,תהליך ההלוויה,במקרים מסויימים,הופך ל"הפקה" (למי שיש היכולת לכך). אז מה כל זה, לעומת פרט קטן, בכל המכלול הגדול- שיעורים פרטיים, כדי שתלמיד יקבל ציון בעשירון העליון. בילדותי, ובילדות של ילדי- לא היה המושג כה נפוץ. היו לנו אותם מורים. רק החלשים מאד קיבלו שיעורי עזר. היום החזקים מקבלים שיעורי עזר, כולם, כדי שכולם יהיהיו "הכי". אבי, יקה "פוץ" - היה מורה לאנגלית של תלמידי בית הספר העממי במשק, וגם תקופה מסויימת של תלמידי התיכון האזורי(עזבנו את המשק, לכן המשיך רק תקופה קצרה- נסיעות ארוכות....). המבטא האנגלי המשופר של ילדי לעומתי- לא נבע מחשיפה למורים לאנגלית ממוצא אנגלו-סקסי (זו מתנה טובה בפני עצמה) אלא מחשיפה מסיבית לטלויזיה, שיחרים לועזיים ברדיו. אני הכנתי שיעורים ללא רדיו. הדור של ילדי כבר הכין שיעורי בית עם מוסיקה רועשת ברקע, מוסיקה לועזית לרוב. הדור של היום, הולך לישון עם טלוויזיה דלוקה,ולומד מתוך שינה אנגלית.... אוצר המילים שלי באנגלית, רב יותר משל ביתי, בתחמים רחבים מאד, כולל ההבנתי בדקדוק באנגלית. יכולת הדיבור שלה, ברמה היומ-יומית -רבה משלי. אבל אטיוד ואני התחלנו נושא אחר. כן, גם ילדי , בני 25 ו - 31 כיום, לא נעזרו בשיעורי עזר, כדי לעמוד בבחינות הבגרות,כל אחד בהתאם ליכולת שלו, מידת ההשקעה שלו, ולא מידת הציפיות של הוריו....... כן, לא כל הורה יכול היות מורה לילדיו. ועוד- לא כל הורה יכול לאפשר לעצמו כלכלית- לא לעבוד. חישבו על כך. רמת החיים היום, נרצה או לא נרצה, גבוהה מאד. לא אדבר על גובה המשכנתא, אלא רק על משהו פשוט מאד- מיסי עיריה/חשבונות חשמל/חשבונות הטלפון. משהיא כתבה בפורום חינוך לגיל הרך, על שאלה זו- האם החינוך הביתי הוא חינוך אליטיסטי, להורים שיכולים לאפשר לעצמם לא ללכת לעבוד. וכל המפגשים שילדי החינוך הביתי עושים, עם ילדי 80 מהמשפחתון שמקיימות חינוך בייתי- אינן זהות לחיכוך שחיש לכלל ילדי ישראל, עם ילדים אחרים, בכל מיני גילאים, עם דרישות של מערכות- צודקות או לט= אבל זו הכנה לחיים האמיתיים. גם אנשח החינוך הביתי- לא "מתחמקים" מאווירת התחרותיות, גם הם עסוקים במסר- שלנו הכי טוב, ילדנו באמת ילמדו. מנסיון חיים,והכרות אישית- ילדים רבים היו תלמידים גרועים, בכל שנותיהם בבית הספר, אבלך חיו כילדים.... כאשר הגיעו לבגרות- תראו למה הפכו. במוסף השבת של "ארץ" ישנה כתבה על הפסיכולוג יובל נריה, דמות ידועה בהיסטוריה הצעירה של מלחמות ישראל. בראיון יובל מספר, שהיה תלמיד "ממש מופרע"- נזרק מכל בתי הספר האפשריים בחולון, עיר נעוריו, ורק בשתי שנותיו האחרונות בתיכון, קלט אותו מנהל בית ספר, שהי פתוח אל הנער, ומאז, לאן הגיע? כיום פרופ´ אורח באוניברסיטה בארצות הברית, מומחה בתחום הטיפול הנפשי במצבי טראומה. מענין, כך אומר בני, איזה תוצרים חברתיים יביאו לעולם ילדים שגדלו במסגרת החינוך הביתי, איזה בוגרים יהיו- משתלבים או לא.... דסי
 
לימוד ביתי

כמי שקרובה לנושא, המאמר רצוף טעויות, אי דיוקים והטעיה אולי אפילו מכוונת. יש בישראל מסגרת שנקראת "חנוך ביתי" (אני יודעת על גילאי יסודי לפחות)יש עמותה לחינוך ביתי, יש הרשאות של משרד החינוך לא מאתמול שלשום להוראה בבית . הכוונה היא שאחד ההורים יהיה הורה שיעודו ותפקידו ללמד את הילד. צריך להציג למשרד החנוך רשימת למידה (בדיעבד ,אגב).ועוד כל מיני קריטריונים. אינו מיועד ל"נושרים" מבתי ספר, אלא מיועד להורים(כמו הזוג מראש פינה) שבחרו במודע בתור תפיסת עולם , את שיטת הלימוד הנ"ל. הסוציולוג היקר, מחנטרש (סליחה)- כיום לא ניתן לסיים בגרות ללא שעורים פרטיים? חיי חברה אינם מתרחשים בבית ספר? איסיקיו הינו אמצעי לחיי חברה ?(בלבדי?) זה קורה כאשר "אונסים" תפיסת עולם לתוך פרופסיה לכאורה מדעית. עם כל הבקורת שלי על מוסדות הלמוד בארץ- אישית, לא הייתי מוכנה להפסיק כל עיסוק ועבודה כדי להיות מורה לילדיי. מתוך מניעים הכי אגואיסיטים שיש. (והידע שלי בנושא, כי אכן נשקלה האפשרות). נימוק שני בעיניי חשוב היא האינטרקציה החברתית, שהילד חווה בבית הספר. מה שלא יכול להיות בבית, או אם כן באופן מצומצם ביותר. וכל זאת לגבי ילדים בגילאי יסודי. מאידך בחורצ´יק בן 16 ששבע חוויות בבית הספר ובוחר להשלים את הלמודים לבדו בביתו- מה רע בכך? יש לי בלון מעופף בן 15, שכיום לפני המעבר לחטיבה עליונה, בהחלט האפשרות הזו נשקלת.במילא בבית הספר מאות שעות מבוזבזות לא על למידה. כולל האפשרות בחלק מהמקצועות הנדרשים ללמוד במסגרת קורסי בגרות למבוגרים.ואת היתרה ללמוד לבד. הבחירה תהיה שלו. ההתלבטות היא שלו. נכון להיום, הוא נוטה להעדיף ללמוד בבית ספר. השיקול- חד משמעית חברתי! ומכאן לסוגיה שחוקה מבחינתי. חנוך הוא תמיד ביתי. הלמידה לא תמיד.
 

barak007

New member
שבת שלום,.....ביתי

אני אפתח דווקא במסקנה (מבחינתי) התשובה :לא לא לא ולא. לימוד/חינוך ביתי מזכירים לי את הויכוח על עבודה מהבית (טוב ?יעיל? נכון?),גם בנושא זה ישנם דעות ואנשים המצדיקים מאוד צעד שכזה,למרות החסרונות הרבים (בפועל כמובן כמעט ואינו מיושם) הנכון הוא שמנסים במהלך השנים לבנות מעין מערכות-בינה אשר אמורות להוות תחליף למורה הפיזי,ולאפשרות ללימוד מרחוק. אין תחליף לדעתי למוסד לימודי הן במישור הפדגוגי,והן במישור האישי חברתי. (דוג קטנה ושולית: ילד (וישנם רבים כמוהו),המתקשה בקימה בבוקר,יוכל להכנס לאיזו מסגרת ומחויבות ?) מי ישגיח ?מי יפקח?מי יתרגל ? מי ילמד את הנ"ל להתחרות?ומי ילמד אותו לעזור לזולת ?ולתפקד בחברה?ולשמוע גם דעות אחרות (אולי כשהמחשב יתפרק). ארוך מדי בשביל שבת בבוקר (צר לי),עכשו בדיוק נגמר לי הקפה
 

AYELET1

New member
כבר כתבו את זה קודם...

ביה"ס מאפשר התמודדות עם קשיים , שאם לא עכשיו הילד יתקל בהם בתור מבוגר (אלא אם יגור באיזה מצפה מבודד , ללא איש איתו
) - תחרותיות, סובלנות, ויתור ועוד הרבה. עם כל הפגישות החברתיות שיחווה ללא ביה"ס, זה עדיין בצורת "דוגמית", זה עדיין לא "הדבר האמיתי". כמו כן, וגם זה הוזכר, הכרת רבדי האוכלוסיה הישראלית, מעבר למשפחה ולעוד כמה ילדים מבית טוב (ואנא, לא להרוג אותי על הביטוי
), כי אין מה לעשות- החינוך הביתי הוא בפירוש חינוך אליטיסטי. זה בבחינת החזקת הילד בבואה. וכמובן מדובר על י-ל-ד-י-ם , ולא על תיכוניסטים שבוחרים ללמוד אחרת (כפי שציינה אשש).
 
בוודאי שהחנוך הביתי הוא אלטיסטי

אבל בניגוד אלייך,אני לא רואה את המילה כמילת גנאי. הורה שרוצה ויכול ומסוגל גם כלכלית וגם אינטלקטואלית וגם רגשית להוות מורה לילדו, במקום החינוך הפורמלי- מה זכותה של המדינה למנוע ממנו זאת? הוא בוחר את דרכו, דרך חייו וחיי ילדיו. הורה שיש לו מספיק כסף ,כי הוא בן דוד רחוק של רוטשילד, ורוצה להעסיק רק את מיטב מרצי האוניברסיטה העברית בהוראה פרטית לילדיו. מי שם את המדינה לקבוע לו כי החנוך הממלכתי ,טוב יותר עבורו. למה בניית וילות פאר, זה לגטימי, קרוז מסביב לעולם ב80 יום ומסע בכדור פורח. ואילו- חינוך פרטי אינו לגטימי, ומייד מקבל סטיגמה של "אלטיסטי". כן. חינוך פרטי, על כל גווניו, הוא לגמרי אלטיסיטי, תחרותי , ועוד. אבל לדעתי ,אין ל"מדינה" זכות למנוע מהורה להוציא את מיטב משאביו על חינוך? למה?
 

vered4

New member
חוסר סובלנות

אותו רני כשר שהוזכר בכתבה, הינו שותף גם באתר הקהילתי של "באופן טבעי". יצא לי להשתתף בעבר בפורום ופשוט הסתלקתי משם מרוב חוסר הסובלנות של אותם חברה לאנשים שאינם חושבים כמוהם. (הם כמובן בטוחים שהם סמל לפתיחות). רני כשר למשל כתב באחד מהמאמרים "שנשים שלא מניקות את ילדיהן לפחות שנתיים הן פושעות". כשכתבתי שם שמשפט כזה הוא בעייתי, אמרו לי שהוצאתי אותו מהקשרו, כאילו יש הקשר שאפשר לכתוב דבר כזה שיהיה בסדר. בהרבה מקומות אין סובלנות, בדרך כלל זה מצב של אוכלוסית הרוב כלפי השוליים (שזה בהחלט עצוב). כאן מדובר על השוליים שאינם סובלניים כלפי כל מי שלא חושב כמוהם. לדעתי יש בעיה להסיק על תוצאות של חינוך בייתי, כי אין מספיק אנשים בוגרים שאפשר להתייחס אליהם כאל מדגם מייצג.
 

AYELET1

New member
אשש וורד

אשש- כבר היה דיון דומה בעבר, ובו כתבתי אליך שאני מסכימה לחלוטין שאין מקום למנוע מאדם לתת חינוך אליטיסטי , אם יש לו אמצעים לכך וזה רצונו, בדיוק כמו שאין זכות למנוע רפואה פרטית למשל. הדיון הוא לא ביחס לזכות למנוע, אלא ביחס לתועלת ולחיוב שבכך. ואני בהחלט סבורה שזה אינו חיובי, בלשון המעטה. ולורד, יש לא מעט קבוצות שמוגדרות כ"ליברליות" והן חסרות סובלנות וקנאיות לא פחות מקבוצות שמרניות מוצהרות.
 
אני דווקא חושבת שיש אלמנטים חיוביים

בחינוך הביתי. אבל לדאבוני לא נולדתי בת למשפחת ספרא מדמשק ואני לא יכולה אפילו להתחיל לחשוב על זה כאלטרנטיבה לחנוך הממלכתי. וחוץ מזה, אם הייתי רוצה להיות מורה- הייתי לומדת הוראה לא? אני טולרנטית מאידך לאנשים שבוחרים ככה, לחיות את החיים שלהם, אפילו מכירה משפחה אחת או שתיים, מלאה קינאה והערצה גלויה לבחירה שלהם להקדיש את הזמן שלהם להוראה של הילדים שלהם (כן, בחינוך ביתי) לי, זה לא מתאים. ואני גם שוקלת את יתר המשמעויות החברתיות, ולא יודעת איך ניתן להתגבר עליהן. אבל בכנות מלאה, לא רק שעבר בי הרהור בנושא אלא מחשבה מלאה קריאת חומר, השתתפות ב2-3 אספות של עמותה. ופרשתי כי אני לא מתאימה לכך.
 

yalyul

New member
האמת ?

לו היתה בידי האפשרות הייתי בוחרת לילדי את המורים ומאפשרת להם ללמוד בבית. משלמת ומקבלת איכות בהוראה ובחומר הנלמד. לא מתימרת ללמד בעצמי שום דבר חוץ ממקרמה רומני... לשרוכי שלי, יש ליקוי קל במתמטיקה, למד אצל מורה מתקנת והגיע לציון סביר...לפני שנתיים הגיעה לתיכון שלו מורה מצוינת, תוך שנה השרוך פרח העלה השגים נבחן (אמנם יחידה ראשונה )וקיבל ציון 100 בבגרות. בשנה שעברה לא לימדה אותו ,ושרוכי החליט שאת 3 היחידות הנוספות יעשה השנה - למה? זה שהוא כן יכול, הבנו זה שלא קיבל תמיכה ועידוד בשנה שעברה, גם הבנו פחדן, העדיף לדחות...יתמודד עם המבחן השנה. האמת ? מורתו מלפני שנתיים גרה בדרום ואנחנו במרכז יהיה צורך? ניקח אותו עד לשם למה? כי אנחנו רוצים שיצליח... לא הציון משחק עכשיו תפקיד, אלה העיקרון שאם באמצע היום חשוך לך - עדיף שתפתח את התריסים ולא תדליק נר... ובנוגע להתמודדות חברתית? יש בשכונה המון ילדים אחרי הצהריים שולחים לגינה והם עושים את הסטאז´ שם. ההתמודדות שביה"ס מלמד ילד היום? כיצד אמלט מעונש? כי לא הכנתי... כיצד אעתיק בלי שיתפסו? כיצד אעביר פתק (או אולי sms) לזאת שמוצאת חן בעיני? איך לרוץ מהר יותר מזה שרודף אחרי... מתנצלת מראש בפני אנשי החינוך כאן, אבל רוב המורים שלימדו ומלמדים את 3 הפרעושים שלי לא השאירו חותם.
 
לא היית מקבלת אות כבוד בעמותה

התפיסה האידאולוגית שם, אינה על תהליכי למידה מובנים ומורים "קנויים". אלא על למידה זורמת, ההורה זמין 24 שעות ביממה ללמד את הילד , לא על פי תוכנית למודים אלא משהו מעורפל כזה על פי צרכיו של הילד המשתנים. הוא יראה את אבא רועה את הצאן, ומייד יעלו בו כל ההרהורים מאיפה גדיים באים לעולם. ואחרי שיגמרו את האכלת התרנגולות הם ידונו בהבדל בין צורה אובלית של ביצה וצורה עגולה של חריון של כבשה. בצהרי יום הוא יעזור לאימא לגבן גבינה, ואז ילמד על בקטריות וכן הלאה. (תמיד הם גם עוסקים בחקלאות וטווים צמר). אני אולי קצת צינית, אבל הכוונה היא לחלוטין ללימוד חוויתי תוך כדי החיים היומיומיים ומשם לזרום לפי כיווני ההתפתחות של הילד. (בהנחת יסוד שיש חשמל גם, כי באספות שאני השתתפתי באחד המיצפים בגליל, לא היה חשמל כי הגנרטור שבק). חינוך ביתי זו אידאולוגיה שלמה. לא סתם תחליף לחנוך הממלכתי. ואני גם מוכנה לאמץ לעצמי את החתימה שלך. מתנצלת מראש...וגומר.
 

vered4

New member
ולשם הענין

את חושבת שצורת הלימוד, הבנויה על הסקרנות הטבעית של הילד, אכן ישימה? האם באמת כל הילדים סקרנים ורק מערכת החינוך מדכאת אותם? נכון שילד קטן הוא סקרן, וזה מה שמניע אותו בתהליך הגדילה שלו. השאלה האם זה עובר לבד, או בעזרת הסביבה.
 
כן

אני חושבת שילדים הם סקרנים טבעית. רובם. אני חושבת שהמערכת של בתי הספר, גני הילדים וכו מדכאת את הסקרנות שלהם, לחלוטין. אח"כ נלווים עוד כל מיני משתנים, כמו סדרי עדיפויות, קבוצת הPEER AGE , הורמונים ועוד. אבל בבסיס ילדים הם סקרנים. המורים לעומת זה צריכים להספיק ל"העביר חומר" (תמיד נשמע לי קשור איפשהו לעבדים היינו במצרים, מעבירים חומר, בונים פרמידות,...אבל זו אסוציאציה מטורללת שלי).
 

vered4

New member
אז למעשה את אומרת

שתומכי החינוך הבייתי צודקים, שאנחנו שולחים את הילדים למערכת שהורסת אותם.
 

AYELET1

New member
למעשה , מה שעולה מהדיון...

זו מסקנה נדושה למדי: מערכת החינוך הקיימת רחוקה מליהיות אידיאל, אבל זה פחות או יותר הדבר הטוב ביותר, או הפחות רע הקיים. רוב ההורים, כך נדמה לי, אינם מתאימים לחינוך ביתי. לא רק אשש. יש לזכור שקיימות גם מגבלות תקציב. כל זה יוצר את ביה" ס במתכונתו הנוכחית. החינוך הפרטי אולי ק-צ-ת מקהה את החסרונות, אך עדיין הוא רחוק מרחק עצום מהחינוך הביתי, וכמו כן רחוק מאד ממי שאינו מסוגל לכך כלכלית. ((אינני מדברת על מי , שכמוני, בוסף גם סבור שהדבר הרסני).
 
למעלה