חינוך ביתי?

[אשת חתולים]

חינוך ביתי?

שלום לכולם,
יש לי ילד מבריק בכיתה א ומכל מיני סיבות התחלתי להרהר באפשרות של חינוך ביתי.
רציתי לדעת האם יש כאן הורים בפורום שנוקטים בשיטה זו, יתרונות וחסרונות וכמובן אשמח
להסברים במה זה כרוך. איך יוצרים חיי חברה בחינוך ביתי?

כל טיפ ותובנה יתקבלו בברכה.

 

[mikilk]

אני באופן אישי אינני מכירה

באמת האקט החברתי נראה לי סופר חשוב בגיל הזה, אך מכיוון שאני באופן אישי ושבת שחינוך ביתי הוא נכון, ייתכן ואני שוגה לחשוב שאי אפשר לתת לילדים גם את האינטראקציה החברתית

אשמח לקרוא תגובות של אנשים
בהצלחה!

 

[חייבתלהגיב]

טולקין בפורום כותבי תזה ודוקטורט

נוקט בחינוך ביתי, למיטב ידיעתי - את יכולה לנסות לשאול אותו. המצדדים בחינוך ביתי טוענים שאין בעייה מבחינה חברתית, ושיש קהילות של חינוך ביתי, וכו'. אני לא התנסיתי, וכמו מיקילק מבחינתי החלק החברתי הוא אחד החשובים בבית הספר אם לא ה-חשוב.

 

[אשת חתולים]

וזו בדיוק ההתלבטות שלי.

כי מבחינת השכלה (במקרה שלנו) תרומתו של בית הספר מזערית ביותר.
ובקטע החברתי - הבן שלי לא ילד חברותי במיוחד, יש לו שני חברים טובים וזהו. אוהב את השקט שלו.
האם אני ממשיכה לשלוח אותו יום יום למקום בו הוא משועמם קשות?
משהו במחשבה הזאת מאד מציק לי.

 

[חייבתלהגיב]

התשובה היא כן.

אפשר לנסות למצוא מסגרת כמה שפחות משעממת בהינתן המגבלות (וזו אחת הסיבות שרבים רוצים להכניס את ילדיהם לכיתת המחוננים - שבשאיפה יהיה להם קצת פחות משעמם) - אבל אין תחליף לכך שאתה נמצא במשך היום עם ילדים אחרים, לומד להסתדר גם עם מי שלא החבר הכי טוב שלך, ומתחבר עם אלה שכן מוצאים חן בעיניך (ושוב - עוד יתרון של כיתת המחוננים - ההיצע של הילדים שימצאו חן בעיניו, יהיה להם שפה משותפת איתו, וכו' כנראה יגדל).

 

[אשת חתולים]

אז תפקיד בית הספר כלל לא קשור להשכלה?

כל מטרתו היא ליצור אינטראקציה עם ילדים אחרים?
הרי בסופו של דבר יש גם שיעורים בפנים. שלושת רבעי שעה ועוד אחת ועוד אחת.....
תקני אותי אם אני טועה, אבל הנפח העיקרי של היום הוא בישיבה בכיתה והקשבה למורה ולא באינטראקציה עם ילדים אחרים.

 

[חייבתלהגיב]

מבחינת חינוך ביתי לעומת בית ספר

אין שום ספק שהוראה פרטית (או סתם מתן חומרים מתאימים, אפילו בלי הרבה הוראה) בקצב של הילד עדיפה בהרבה על הוראה כללית לקבוצה גדולה של ילדים. זה כמו שבמסיבה עושים "הפעלות" ולא סתם מקבצים את הילדים יחד, זו ההפעלה שעשו - שהילדים יישבו, ישמעו קצת חומר לימודי, יכתבו קצת, ויאללה להפסקה. היום גם יש יותר דגש על עבודה בקבוצות וכו' גם בתוך הכיתה, כך שגם שם יש אינטראקציה. זה גם מלמד להסתגל למסגרת בעלת דרישות משמעת גבוהות, למקרה שאי פעם הילד יועסק כחותר בספינת עבדים

.
בקיצור, אין ספק שבית הספר הוא לא מקום אידאלי, ובוודאי שאם המטרה היא ללמוד זה בהחלט לא מקום טוב במיוחד, כך שלא נותר לך אלא להבין את המצב ולהחליט אם מה שחשוב לך הוא שהילד ילמד ויתקדם כמה שיותר בשעות של בית הספר או שמה שחשוב לך הוא שהילד יקבל את מה שבית הספר נותן - למידה חברתית, יכולת הסתגלות למסגרת, חוויות משותפות עם יתר הילדים וילדות "רגילה", וכו'. לי חשוב יותר השני - והבת שלי אכן בבית הספר.

 

[אשת חתולים]

צודקת. זה מעורר בי תהייה נוספת.

אולי דווקא ללכת לכיוון "ההפוך". בית ספר פתוח או דמוקרטי (כי הרי לקצב הלימוד של בני אינני דואגת. אוטודידקט)
ושם דווקא יצבור יותר חוויות חברתיות לנפש ולא ישתעמם כל כך?

 

[גם משתתפת]

אני בעד חינוך פרטי - אם הוא נבנה נכון

וכמובן בהתחשב באופיו של הילד ושל ההורים.

אם הילד סובל בבית הספר, הייתי מנסה.
אני לא בטוחה שבית הספר הוא המסגרת האידאלית להיבטים החברתיים: לדעתי השילוב בין למידה והצטיינות לבין חיי חברה עשוי להוות מכשלה, בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. בהתחשב בעובדה שהחינוך הערכי בחלק מבתי הספר לקוי, שאין עבודה אמתית על היבטים חברתיים, שיש אלימות, שהמורים בחלקם הגדול בינוניים - יכולה להיות בעיה.

אם הילד נהנה בבית הספר ופורח בו, אז אין קושי. אבל אם לא טוב לו, בהחלט אפשר לחשוב על מסגרות אחרות. האידאלי בעיניי זה שילוב של חצי חצי, אבל המסגרת לא מאפשרת זאת.
תבדקי אם יש פורומים של חינוך ביתי (יש סיכוי שכן), ואם יש קבוצות למידה שיכולות לתת מענה גם לצרכים חברתיים.

מה הילד שלך חושב? שיתפת אותו?

 

[אשת חתולים]

אם לילד היה טוב לא הייתי שוקלת אלטרנטיבה

לא טוב לו לימודית מהסיבות הברורות (שעמום גדול), לא טוב לו חברתית כי הוא מאד רגיש ולמרות שרכש לו שני חברים
די ברור שמשהו בהתנהגות הכללית שלו מאד שונה מהשאר (אין לו אספרגר, אין לו בעיות קשב וריכוז,
את הכל כבר בדקנו. הפסיכולוגית האחרונה שהיינו אצלה אמרה לנו שהוא קולט ברמה מאד גבוהה (כולל ציפורים מצייצות) לכן נמצא הרבה
במצב של עוררות מוגברת. סובל מהרעש. צריך יותר שקט).

אני מרגישה חוסר אונים כואב.

 

[גם משתתפת]

זה מורכב

פיתוח מיומנויות חברתיות זה חשוב, אבל אם הכיתה לא מוצלחת, אם החוויה המרכזית היא של שונות ושל דחייה,
אם יש סבל במישור הזה - אני חושבת שההתעקשות להמשיך ולענות את הילד כדי שיפתח קשרים חברתיים, מה שלא בטוח יקרה,
מיותר.
זה עלול להפוך לטראומה במקום לאתגר בונה.
האם יש אחים ואינטרקציות חברתיות בבית?
אם הוא יוצא מבית הספר, באילו מסגרות לדעתך יוכל לקיים קשר טוב ומפרה עם בני גילו?
עד כמה אתם אקטיביים ויצירתיים ויכולים לבנות לו סביבה חלופית?
הכוונה למשל לקחת אחריות להעמיד סביבה לימודית עם ילדים נוספים בשעות בית ספר או בצהרון.

איך את מדמיינת את החינוך הביתי? מי יהיה אתו ומה יהיה סדר היום?

 

[אשת חתולים]

זה היה רק הרהור.

זה אכן מורכב.
אני צריכה כנראה לבדוק יותר לעומק סוגים שונים של בתי ספר (דמוקרטי, פתוח וכו').
עושה רושם שהחינוך הביתי כל כך נדיר ואני לא בטוחה שאני מספיק אמיצה בשבילו.

 

[גם משתתפת]

תבדקי שם גם מה שיעור המרכיב החברתי במהלך היום

אני יכולה לדמיין שמי שמתקשה בזה, יכול לסבול אפילו יותר.
איך הוא בפרויקטים? ביזמות?
אבל אם מדובר במשהו איכותי ממש, שווה לבחון אותו. לחינוך ביתי גם אפשר להגיע שנה מאוחר יותר.
תזכרי גם שאופציית המחוננים צריכה להיבדק, ותוודאי שמעבר לבית ספר פרטי לא מוריד אותכם מרשימת הנבחנים.

 

[אשת חתולים]

תודה. אני אבדוק.

 

[רוני810]

מסכימה מאוד עם ההצעה שלך,

לבדוק כמה הפעילויות החברתיות דומיננטיות בבית ספר פתוח/דמוקרטי.
בתור ילדה ביישנית, נראה לי שהדבר האחרון שהייתי רוצה הוא להיות במקום עם המון פעילויות חברתיות.
כבר הייתי מעדיפה לשבת ולהשתעמם בשיעורים מאשר להיות בבית ספר שבו זה דומיננטי.
זו נקודה חשובה שכדאי לבדוק לדעתי.

 

[הייתיאביבקיץ]

תרומת בית הספר להשכלה: גיוון.

נכון שיש מקצועות שאפשר ללמוד מהר יותר בבית (עם הורים או מורים שיודעים ללמד). למשל - חשבון

אבל מה שמרוויחים מלימוד בבית הספר - הילד נחשף למורות שונות. האחת מלמדת תוך כדי נאום, האחרת מביאה מצגות, השלישית נותנת עבודה בקבוצות... האחת מדברת בשקט, אחרת מתלהבת וצועקת, אחת מדברת לאט ואחת קופצת מנושא לנושא... וזה לא שאחת מהן טובה והאחרת לא. כל אחת יכולה להיות טובה - בסיגנונה.
לדעתי הילד מרוויח מזה. כי כמה שאני מחשיבה את עצמי למורה מצויינת - אני רק אחת. אני לא יכולה לחשוף בפני הילדים את כל שיטות הלמידה הקיימות. בודאי שלא בצורה מיטבית.


בכיתות יש דיון. בבית - את והילד תדברו על הסיפור בעברית או הפרק בתורה. בכיתה - הילד יישמע ילדים נוספים. הוא גם ייחשף לרעיונות אחרים, גם לצורות התבטאות נוספות. שוב - בעיני זה חשוב. גם אם לי יש יכולת ביטוי מעולה - יש עוד אנשים בעולם. וטוב שהילד יתנסה בשיחות עם כל מיני אנשים, בלהקשיב לכל מיני אנשים. גם אם האנשים האלה הם חבר לכיתה שהוא לא תלמיד כלכך טוב. גם מלהקשיב לו - אפשר ללמוד דבר או שניים.


חוץ מזה בבית הספר היסודי - הרבה מאד זמן הוא לא "לימוד ליב"ה. לפחות פעם בשנה הכיתה מכינה טקס... הולכים ביחד לספריה... עובדים בגינת בית הספר...

בבית הספר היסודי אצלנו - לכל ילד קורה לפחות פעם בשנה שהוא מעביר פעילות לכיתות אחרות. אם זה להכין "הפסקה פעילה", או ילדים שעוברים ונותנים הרצאה בנושא מסויים (על זהירות בדרכים... יום השואה... טו בשבט....). ועושים את זה כבר מכיתה ב.

 

[חייבתלהגיב]

כשהילד יודע לקרוא

הלימוד לרוב מיותר - לא משנה איזו מורה זו, כי אפשר ללמוד כמעט הכל מהספר.
לגבי דיון - זה בעל ערך רק כתלות באנשים שמשתתפים - אם הרמה של הכיתה נמוכה יחסית לזו של הילד, הוא לא יפיק הרבה (או בכלל לא) מהדיון.
אבל זה באספקט הלימודי של התוכן האקדמי שאמור להילמד - באספקט של "ללמוד אנשים אחרים" - איך הם מתנהגים, מה הם אוהבים, איך הם מדברים, מה הם חושבים - ובאספקט החברתי באופן כללי, את צודקת לגמרי. גם מבחינת פעילויות שאי אפשר לעשות באופן פרטי (בין אם כי אין אמצעים לכך - כמו מעבדה משוכללת וכו', ובין אם נדרשים אנשים נוספים לפעולה או כקהל) אכן בית הספר מספק את הנדרש.

 

[מהכא להתם]

הכי חשוב

בית הספר לעיתים משניא על תלמידים מסויימים את הלמידה באופן כללי או במקצוע ספציפי.זה סיכון גדול ביותר , בעיני

 

[חייבתלהגיב]

קשה עד בלתי אפשרי להמאיס על ילדים מחוננים

את הלמידה. קל מאוד להמאיס עליהם את בית הספר, לעומת זאת.

 

[ירוק כחול אפור]

לינק למידע בנושא

את יכולה לקרוא לא מעט שיתופים כאן

ובאתר ההוא ("באופן טבעי") יש המון מידע על חינוך ביתי באופן כללי, כולל הרבה הרבה הרבה דפים ושיתופים בנוגע לסוגיה החברתית.