חילוק עצמי

[חרסינה משורינת]

חילוק עצמי

חילוק עצמי


בספרי ילדים שאלות נוקבות
מהו המשקל
ולאן הוא נפל

ד"ר סוס אמר – מינוס חצי קילוגרם שוקל יא
וציור של חתולים נפוחים מחייכים באוויר
גורם לי לתהות אם האדמה לא מתהפכת
כשהקרביים דוחקים
אם הדברים נופלים למעלה
וההגיון דוחק למטה
ולמה כל זה בעל חשיבות

חשבתי על זכוכית לאחרונה-
ונחתה ההבנה – זו לא דווקא השקיפות הצורבת
כי להביט שקוף שקוף בדברים בלי יכולת לגעת
אומללות משגעת
אבל דווקא כשאני מעבירה את האצבע
מחליקה על פניו של דבר מה
בלי זיזים ובלי קצוות קשים
אני יודעת שזה עונה לשאלה
למה המגע משנה בהקשר
והשקיפות היא עוד דבר אחר
נלווה

המחשבות שלי שונות
והמילים כמו עכבישים
צדים פרפרים רק כשמתבוננים
אורגים את הרשת דרך פטמות הטוויה בסבלנות
ומחכים למי יודע-איזה-אל
שיבוא ויחלל
את המרחב הקדוש
לפרפר שיבעט לך בראש
בעדינות של משק כנפיו

כשאני מביטה אני לא רואה עיינים
אני רואה קופסא אדומה עם חלודה בשוליים
ואז נוגעת חזק בזמן שמתקלף
ולא כואב לי יותר כלום בלב

הנשימה מואצת לאלף נשיפות
הדם דוהר לי ברקות
מכל מה שאותך מקדים
לדחוף את האף לכרית -
לנגב את הרוק בזווית הפה
אצלי הוא קשה
וקורע החוצה יפחות

למה כשאני רואה דבר אחד אתה רואה אחר
למה כל תופעה היא משהו אחר
למה אני כל כך מוטרדת בכפל ההיות
מה שהיה –ומה שהוות
כאילו אם אבין את הפער במילים
תוכל סוף סוף ללהג בשפתי
כאילו אם אבין את השקט
תהיה כאן איתי

איך אדם אינו חושב לרגע
ורק מרגיש ומשער מחשבותיו
איך אפשר לקרוא לאדם כזה-
בן אנוש
או מאוהב

ולמה הסדק כל כך טורד את משנתי?
ולמה רק ככה זה מרגיש לי אמיתי?
ולמה לראות מצוק ואדם קטן כל כך כל כך
כמו מיניאטורה בלגו מרגיע לי את החושים
לדעת שכולם שאלה פעורה וכולם עוד רגע נופלים
ולמה מעבר לכל הבזק רוח קלה –
הענף עטור פרחים ורודים מרגיש לי כמו טלטלה נוראה

מתי אבין את עצמי לספר?
מתי אפגוש אדם שמבין בלי לדבר?

 

[שמים1]

חרסינה

קראתי מספר פעמים
חשתי את הכאב , את התהיות , את המודעות לשונות
את הרצון להבין , ולמצוא את האחד שיבין
ומאוד התחברתי לבית הזה ...
למה כשאני רואה דבר אחד אתה רואה אחר
למה כל תופעה היא משהו אחר
למה אני כל כך מוטרדת בכפל ההיות
מה שהיה –ומה שהוות
כאילו אם אבין את הפער במילים
תוכל סוף סוף ללהג בשפתי
כאילו אם אבין את השקט
תהיה כאן איתי....

גמר חתימה טובה .

 

[חרסינה משורינת]

תודה

 

[tagmdd]

יש כאן כל כך הרבה

כל כך הרבה חלוקות, וגבולות
ויחסים ותתי יחסים
וחוץ ופנים
ופנים מול פנים
ונדמה לי כי יש כאן כמיהה שנסתרת על ידי עצמה
וסדקים שמהם הגדול ניבט כקטן
ואולי נחמה פורתא בסדק כללי, שקיים בכולם
שאם לא רק נפילה אחת, אלא נפילה אחר נפילה
אז אפשר להרגע לרגע
ולשאול עוד שאלה.

 

[חרסינה משורינת]

איזו כמיהה נסתרת ע"י עצמה ולמה?

ואיזו שאלה?

 

[tagmdd]

הכמיהה לתשובה והמענה (המרגיע?) שכולם שאלה.

 

[חרסינה משורינת]