חילוץ המשק מן המשבר
בהמשך להודעתי מיום שישי הייתי רוצה לפתח את הרעיונות לחילוץ המשק מן המשבר הכלכלי שהמחיר העיקרי שלו הוא תוספת של רבבות משפחות מקבלות קיצבה. עד עה חיכינו למלחמה במפרץ מתוך תקווה שאחריו תתחיל באזור צמיחה כלכלית. המלחמה מתבוששת ואולי הגיע הזמן להתחיל להזיז דברים, לפחות להתחיל לפתח חשיבה מתאימה. התנאים הפוליטיים ממש מתאימים: סילבן כבר התרגל שהציבור מקטר וזה הפסיק להדאיג אותו. החלפתו ייתכן שטומנת בחובה סיכויים למהלכים מתאימים. הבורסה הקבילה את ביבי בקולות צהלה (עליות שערים וירדת שער הדולר) ונקווה כי לא יתאכזבו בהמשך. אני אישית אינני ממעריציו של ביבי שבכהונתו כראש ממשלה היה נכנע בקלות לסחטנות החרדית והרשים אותנו יותר בנהנתנותו ובשאוו והרבה פחות בביצועים. אבל אינני פוסל אפשרות כי הפעם נראה ביבי הרבה יותר רציני ומצליח. למה? – התבגר, בטח למד מטעויותיו ויש לפניו משימה חשובה (גם הסחטנים לא בסביבה). ביבי הפסיד את המערכה האחרונה מול שרון על ראשות הליכוד אבל נוכח גילו המתקדם של שרון ללא ספק הוא כבר לוטש עין על הירושה העתידית. היום אין ממש מי שמאיים עליו כיורש לשרון בבוא היום. סילבן יקיר המרכז אמנם שודרג למעלה אבל זה היה בסגנון של בעיטה וכולם יודעים כי נכשל וקיבל את הג'וב החדש רק בזכות איומים והתגייסות המרכז להציל את "הספרדי הדפוק". ביבי יודע כי חזרתו למרכז הזירה מחייבת ניצחון בזירה הכלכלית. עוד שנה יפורסמו הנתונים הסטטיסטיים על מצב המשק ואז יגידו אם הצליח או נשאר אותו ביבי נפוח ונהנתן. ביום שישי הצגתי את הנוסחא שלי להוצאת המשק מהמיתון שהוא שרוי בו למעלה משנתיים – מדיניות מרחיבה. היום מתפרסם בעיתונות כי ביבי מתכוון להגיע לעיסקת חבילה שבמרכזה צימצום מאסיבי של הסקטור הציבורי. הסקטור הציבורי אכן גדול ומנופח אבל אתה לא מעורר משק מעולף באמצעות מים רותחים (או בסלנג מקומי – לשפוך את המים עם התינוק). אם נוסיף עוד כמה עשרות מאובטלים זה הפתרון? תקראו מה כותב על כך היום דר' מומי דהן (היה עד לא מזמן יועץ של האוצר) לא אכביד יותר (ואין לי יותר זמן כרגע) והייתי שמח לשמוע תגובות ורעיונות נוספים לחילוץ המשק מן המשבר. במשך היום אמשיך לפתח את הצעותי.
בהמשך להודעתי מיום שישי הייתי רוצה לפתח את הרעיונות לחילוץ המשק מן המשבר הכלכלי שהמחיר העיקרי שלו הוא תוספת של רבבות משפחות מקבלות קיצבה. עד עה חיכינו למלחמה במפרץ מתוך תקווה שאחריו תתחיל באזור צמיחה כלכלית. המלחמה מתבוששת ואולי הגיע הזמן להתחיל להזיז דברים, לפחות להתחיל לפתח חשיבה מתאימה. התנאים הפוליטיים ממש מתאימים: סילבן כבר התרגל שהציבור מקטר וזה הפסיק להדאיג אותו. החלפתו ייתכן שטומנת בחובה סיכויים למהלכים מתאימים. הבורסה הקבילה את ביבי בקולות צהלה (עליות שערים וירדת שער הדולר) ונקווה כי לא יתאכזבו בהמשך. אני אישית אינני ממעריציו של ביבי שבכהונתו כראש ממשלה היה נכנע בקלות לסחטנות החרדית והרשים אותנו יותר בנהנתנותו ובשאוו והרבה פחות בביצועים. אבל אינני פוסל אפשרות כי הפעם נראה ביבי הרבה יותר רציני ומצליח. למה? – התבגר, בטח למד מטעויותיו ויש לפניו משימה חשובה (גם הסחטנים לא בסביבה). ביבי הפסיד את המערכה האחרונה מול שרון על ראשות הליכוד אבל נוכח גילו המתקדם של שרון ללא ספק הוא כבר לוטש עין על הירושה העתידית. היום אין ממש מי שמאיים עליו כיורש לשרון בבוא היום. סילבן יקיר המרכז אמנם שודרג למעלה אבל זה היה בסגנון של בעיטה וכולם יודעים כי נכשל וקיבל את הג'וב החדש רק בזכות איומים והתגייסות המרכז להציל את "הספרדי הדפוק". ביבי יודע כי חזרתו למרכז הזירה מחייבת ניצחון בזירה הכלכלית. עוד שנה יפורסמו הנתונים הסטטיסטיים על מצב המשק ואז יגידו אם הצליח או נשאר אותו ביבי נפוח ונהנתן. ביום שישי הצגתי את הנוסחא שלי להוצאת המשק מהמיתון שהוא שרוי בו למעלה משנתיים – מדיניות מרחיבה. היום מתפרסם בעיתונות כי ביבי מתכוון להגיע לעיסקת חבילה שבמרכזה צימצום מאסיבי של הסקטור הציבורי. הסקטור הציבורי אכן גדול ומנופח אבל אתה לא מעורר משק מעולף באמצעות מים רותחים (או בסלנג מקומי – לשפוך את המים עם התינוק). אם נוסיף עוד כמה עשרות מאובטלים זה הפתרון? תקראו מה כותב על כך היום דר' מומי דהן (היה עד לא מזמן יועץ של האוצר) לא אכביד יותר (ואין לי יותר זמן כרגע) והייתי שמח לשמוע תגובות ורעיונות נוספים לחילוץ המשק מן המשבר. במשך היום אמשיך לפתח את הצעותי.