יחיאב נדמה לי שאנו חלוקים לגבי
בס"ד המשמעות הציבורית של ההלכה וזה צריך לברר. אני לא מפרש את הצניעות כטעם (אופנתי ?) בבגדים, אני מפרש את הצניעות ככיסוי הגוף. (ולכן אני מסכים למכנסיים). אינני מתמצא בטעם ובמקורות המדויקים של (סעיפים בשולחן ערוך) כמו שאני לא מתמצא במקור המדויק של התפילין, אני חושב שצניעות זה דבר שההלכה מצוה עליו. לצניעות ולשבת יש גם אופי ציבורי כי אחרת אין אוירה בהתאם, אם אני אגור במעונות סטודנטים, ובשבת יפעילו כל הזמן טלויזיה ורדיו וידליקו כל הזמן אורות, אז נכון שלא תהיה אוירה של שבת באותם המעונות, אפילו אם אני אישית אקים את כל האיסורים של שבת... וכנ"ל גם צניעות: גם בציבור חילוני יש גדרים של צניעות: לא שמעתי על אף מקום עבודה שמאפשר לעבוד בבגדי ים או בעירום למשל... קו המחשבה שמנחה אותי זה איך לבנות בסיס של דו קיום בין דתיים וחילוניים ומבחינתי בר אילן זה מיסגרת שנועדה לאפשר לכולם (דתיים וחילוניים) ללמוד ולעבוד בה אבל באוירה ציבורית דתית...
בס"ד המשמעות הציבורית של ההלכה וזה צריך לברר. אני לא מפרש את הצניעות כטעם (אופנתי ?) בבגדים, אני מפרש את הצניעות ככיסוי הגוף. (ולכן אני מסכים למכנסיים). אינני מתמצא בטעם ובמקורות המדויקים של (סעיפים בשולחן ערוך) כמו שאני לא מתמצא במקור המדויק של התפילין, אני חושב שצניעות זה דבר שההלכה מצוה עליו. לצניעות ולשבת יש גם אופי ציבורי כי אחרת אין אוירה בהתאם, אם אני אגור במעונות סטודנטים, ובשבת יפעילו כל הזמן טלויזיה ורדיו וידליקו כל הזמן אורות, אז נכון שלא תהיה אוירה של שבת באותם המעונות, אפילו אם אני אישית אקים את כל האיסורים של שבת... וכנ"ל גם צניעות: גם בציבור חילוני יש גדרים של צניעות: לא שמעתי על אף מקום עבודה שמאפשר לעבוד בבגדי ים או בעירום למשל... קו המחשבה שמנחה אותי זה איך לבנות בסיס של דו קיום בין דתיים וחילוניים ומבחינתי בר אילן זה מיסגרת שנועדה לאפשר לכולם (דתיים וחילוניים) ללמוד ולעבוד בה אבל באוירה ציבורית דתית...