N a d a v 1 6
New member
חיי כפי שהם
יושב בחדר הדלת סגורה, טלוויזיה פועלת לוקח שלט סוגר אותה,מפעיל את המוסיקה ושוב נכנס לאתרים הקבועים שלי. והדלת היא סגורה. וההורים תוהים? מדוע?, מדוע הוא שם?,מדוע הוא מכניס עצמו למאסר עולם?. ואני מסתגר עם עצמי מוצא רק את הרע שבי,כמה שאני מרגיש מכוער,כמה שבא לי אהבה כמה שבא לי שהכאב ייעלם. ואני שוב יושב מול המחשב,אחרי שסידרתי את החדר,הוא שוב מבולגן,ואני שוב מביט על התיקרה בעודי מדגדג את עצמי ונוגע בחזה של עצמי. נמרח לאחור מתמתח חושב מה אעשה היום?,למי אפנה?,למי אגיד?, ושוב אחותי נכנסת רק על מנת לדבר איתי,להראות אהבה,לראות מה שלומך?. ואתה בעצם שוב מביט בה בתוך תוכך מרגיש ויודע שהיא אוהבת אותך,אך למרות הכל צועק,"תצאי ומייד". בעצם כל מה שרצתה זה להביא לך את הדובי הקטן אשר קנתה לך,מהכסף שחסכה לעצמה. ואתה יודע שאתה מתנהג מגעיל אך לא עוצר בעצמך,אתה רוצה שכולם ייתרחקו ממך אתה לא רוצה אף אחד סביבך, אתה מרגיש שאתה נטל על העולם. אתה תוהה? מדוע אני כאן?,ומתחיל לבכות ובוכה ובוכה,והמיטה לא מסודרת,פתאום אתה מסתכל על כל מה שיש לך אהבה,חברים,דברים יקרי ערך אשר חסכת על מנת להשיג אותם,אך אתה עדיין אינך מאושר. קנית לעצמך מראה ענקית שאפילו שאתה עובר ליידה אתה עובר מהר על מנת לא להביט. לא להביט לכאב בעיינים. למה אתה לא מסוגל לקבל את עצמך?,למה אתה לא מסוגל לאהוב את עצמך?, אתה בעצמך לא יודע? אתה בוכה לא בגלל שאתה רב עם ההורים,אתה בוכה כי אתה לא רוצה לריב איתם וכי אתה אוהב אותם. אבל אתה בכל זאת פוגע בהם. פוגע בכולם אתה רוצה להיות עם עצמך. עם עצמך בלבד. איתך ורק איתך. אתה מרגיש שאף אחד אינו ראוי לסבול את הכאב שאתה עובר. ואתה שוב מתרחק ושוב מסתגר בחדר הקטן הזה שהפכת אותו לעולם שלך ברגע שהדלת נפתחת אתה רואה עולם אחר בו אתה צריך להתמודד. אז העדפת לבנות לך ארמון קטן משלך בלי שאף אחד ייכנס לשם. מדוע?,ועד מתי תמשיך?.
יושב בחדר הדלת סגורה, טלוויזיה פועלת לוקח שלט סוגר אותה,מפעיל את המוסיקה ושוב נכנס לאתרים הקבועים שלי. והדלת היא סגורה. וההורים תוהים? מדוע?, מדוע הוא שם?,מדוע הוא מכניס עצמו למאסר עולם?. ואני מסתגר עם עצמי מוצא רק את הרע שבי,כמה שאני מרגיש מכוער,כמה שבא לי אהבה כמה שבא לי שהכאב ייעלם. ואני שוב יושב מול המחשב,אחרי שסידרתי את החדר,הוא שוב מבולגן,ואני שוב מביט על התיקרה בעודי מדגדג את עצמי ונוגע בחזה של עצמי. נמרח לאחור מתמתח חושב מה אעשה היום?,למי אפנה?,למי אגיד?, ושוב אחותי נכנסת רק על מנת לדבר איתי,להראות אהבה,לראות מה שלומך?. ואתה בעצם שוב מביט בה בתוך תוכך מרגיש ויודע שהיא אוהבת אותך,אך למרות הכל צועק,"תצאי ומייד". בעצם כל מה שרצתה זה להביא לך את הדובי הקטן אשר קנתה לך,מהכסף שחסכה לעצמה. ואתה יודע שאתה מתנהג מגעיל אך לא עוצר בעצמך,אתה רוצה שכולם ייתרחקו ממך אתה לא רוצה אף אחד סביבך, אתה מרגיש שאתה נטל על העולם. אתה תוהה? מדוע אני כאן?,ומתחיל לבכות ובוכה ובוכה,והמיטה לא מסודרת,פתאום אתה מסתכל על כל מה שיש לך אהבה,חברים,דברים יקרי ערך אשר חסכת על מנת להשיג אותם,אך אתה עדיין אינך מאושר. קנית לעצמך מראה ענקית שאפילו שאתה עובר ליידה אתה עובר מהר על מנת לא להביט. לא להביט לכאב בעיינים. למה אתה לא מסוגל לקבל את עצמך?,למה אתה לא מסוגל לאהוב את עצמך?, אתה בעצמך לא יודע? אתה בוכה לא בגלל שאתה רב עם ההורים,אתה בוכה כי אתה לא רוצה לריב איתם וכי אתה אוהב אותם. אבל אתה בכל זאת פוגע בהם. פוגע בכולם אתה רוצה להיות עם עצמך. עם עצמך בלבד. איתך ורק איתך. אתה מרגיש שאף אחד אינו ראוי לסבול את הכאב שאתה עובר. ואתה שוב מתרחק ושוב מסתגר בחדר הקטן הזה שהפכת אותו לעולם שלך ברגע שהדלת נפתחת אתה רואה עולם אחר בו אתה צריך להתמודד. אז העדפת לבנות לך ארמון קטן משלך בלי שאף אחד ייכנס לשם. מדוע?,ועד מתי תמשיך?.
