חיי חברה

חיי חברה

זה נושא מאד כאוב אצלי. אני אדם שמאוד אוהב חברה וחברים וזקוקה ולא יכולה ליהיות לבד. הבעיות החלו כששיניתי את סגנון החיים שלי, החברים הדתיים לא זנחו לגמרי ולא החרימו כי רובם די "פתוחים" אבל זה כמובן לא מה שהיה פעם, לכן מהצד הזה אני די "בודדה". מהצד השני, את רוב חברי החלונים אני מכירה מהעבודה ועוד כמה דרך חברים אחרים, ואני מרגישה שאנחנו לא מצליחים להתחבר לגמרי בגלל העולמות השונים שהגענו מהם, בסה"כ כל עולמם מאז ומתמיד לא השתנה ואילו אני התחלתי מאפס כביכול. אז זה לא שאין לי חברים, אבל לפחות רובם הם חברים "ליום יום" באופן שטחי מאד ואין לי חברים קרובים שאוכל לשתף אותם באמת בלבטים, בקשיים או סתם לדבר איתם על דברים שמענינים אותי. מקווה שהצלחתם להבין מה אני אומרת בעצם, ואשמח לתגובות.
 

uri80

New member
כאן יש הרבה אנשים טובים. לוקח קצת זמן אבל

שווה להשקיע אותו כדי להכיר.
 
זה נכון

ובגלל זה אני פה, אבל גם קצת מפחיד לפעמים עם כל הטרולים שמסתובבים פה.
 

uri80

New member
בגלל זה צריך להיזהר לא למסור פרטים מיותרים

לאנשים לא מוכרים. אם יש ספק כלשהו לגבי מישהו, ניתן לשאול את המנהלים. הם מכירים חלק גדול מאד מהאנשים.
 

דסדס

New member
מסכימה עם אוריאל (יורי ../images/Emo13.gif)

יש פה אנשים נהדרים... שווה להכיר למרות הזמן שלוקח. אני חושבת שהרבה אנשים פה עברו שלב דומה לשלך... זה שלב מעבר כזה שאתה לא פה ולא שם. אתה בקשר עם שני העולמות אבל קשה לך עם שניהם. כשאני הייתי בשלב הזה החבר'ה פה מאוד עזרו ותמכו (ועדיין עוזרים ותומכים) וכמה מהחברים הכי טובים שלי הכרתי פה (ושותף לדירה לשעבר, ולפחות קשר רומנטי אחד). ועכשיו יש גם את החברים מחוץ לפורום ואני כבר פחות "נזקקת" לאנשים פה, אבל עדיין, זה מקום כ"כ בייתי. שיהיה המון בהצלחה, לאט לאט תכירי, ואם תצרי קשר עם המנהלים אחרי מספיק זמן תגיעי גם למפגשים ותכירי את האנשים יותר טוב.
 

דסדס

New member
הפעם הראשונה היא הכי קשה

ויש יטענו שהיא גם כואבת....
תני לעצמך הזדמנות, פעם ראשונה זה שוק, מלא אנשים שמכירים אחד את השני ואת לא מכירה אותם... מן הסתם מרגישים קצת בחוץ. אבל, מה שיכול מאוד לעזור זה להכיר את האנשים קודם בפורום, בשביל זה גם המציאו את המסרים האישיים להכירות קצת יותר מעמיקה ולפעמים לדיונים מרתקים... ואז אחרי שצברת לעצמך כמה מהנפשות הפועלות שכבר את מכירה באופן וירטואלי לפגוש אותם במציאות יהיה הרבה יותר מעניין כיף והרבה פחות קשה ובצד. ותמיד קיימת האופציה פשוט להגיע שוב למפגשים ושם פנים מול פנים להכיר אנשים... ולפעמים לקחת אנשים לפינה קצת פחות רועשת מחוץ למעגל הגדול.
 

naf86

New member
מזדהה איתך

החברים הדתיים שלי לא יודעים שאני לא דתי. האנשים מהעבודה לא מבינים בן 24 נשוי עם ילדים. בגיל 24 חושבים על דברים אחרים לגמרי. באזור שאני גר, פוגשים אנשים רק אם הולכים לבית הכנסת.
 
אה גם אתה נשוי עם ילדים?

כן, זאת אחת הבעיות עם החברה הצעירים שאני פוגשת, הם אמנם בגילי אך המושגים שלנו כ"כ שונים....
 

naf86

New member
אוף

לא עובד. אני עכשיו בעבודה, וזה לא מחשב שלי.
 
אני מכיר מעט מאד חילונים

ובתור חרידי הייתי מאד חברותי ותוסס
צריך להקריב את הקרבן הזה
 

Epignosis

New member
איך שאני מכיר את מבנה החברה בפורום,

זה הולך קבוצות קבוצות. לאט לאט מתקבצים חברים לקבוצה המבוססת על קירבת מגורים/נושאים משותפים ואז נוצרת להקת חברים מגובשת. יש כאלה שבסוף שוכרים דירות ביחד, ויש כאלה שמתכתבים שעות במסנג'ר.. והשאר אי שם באמצע.
 

R a c h e

New member
קודם כל כאן זה המקום הנכון

כאן כולנו מבינים אותך ואת מבינה אותנו שנית, הכל עניין של זמן, בעוד חמש שנים תרגישי אחרת. שיהיו לך חיים טובים, מאושרים ועם המוווווון חברים.
 
רוצה להיות חברה שלי...../images/Emo35.gif

אני מציעה לך חברות(ממש כמו שבן מציע לבת ביסודי,חחח), אני מבינה אותך למרות שחברות הילדות שלי חלקן גם חזרו בשאלה כך שיש לי קשר טוב איתן, מה גם שאני באה מהחברה הדתית לאומית ושם זה לא כ"כ משנה אם אתה דתי או לא- כך לפחות אני מרגישה עם חבריי. הצעתי אלייך היא לפתח קשר טוב יותר עם מישהו מהעבודה או ממעגל החברים שצברת לך ובכך להשיג חבר/ה טוב/ה, חברות טובה היא לאו דווקא מהילדות, היא יכולה להיווצר גם לאחר מכן, תלוי מי האדם שאיתו התחברת. המון הצלחה
 
למעלה