חיים תחת שאלה
החיים שלי התחילו ברגל שמאל. נולדתי למשפחה הזויה, אמא עם נכות, סבא עם הלם קרב, סבתא שסבלה כל החיים, ואבא... אין לי מושג מי זה.. כי הוא נשבע לא להסתכל עליי (לאמא שלו, שניסתה גם להרוג אותי כדי שלא ישלם לי דמי מזונות). וככה כל החיים ועד עצם היום הזה, הוא מקיים את ההבטחה הזו. אני כבר בת 26, ועדיין אין לי מושג מי זה באמת האבא הזה. אחרי חיפושים רבים, מצאתי את הבן שלו, והיום אנחנו בקשר, אבל גם לו לא היה הסבר. הוא בעצמו לא ידע על קיומי, כשהוא שאל אותו אם זה באמת נכון שאני אחותו, הוא שיקר לו, אבל אמא שלו סיפרה לו הכל. הוא ניסה להתעמת איתו והוא שינה גירסה למשהו כמו, היא נולדה מסטוץ שהיה לי, ובטח היא לא שלי בכלל... אמא שלה הייתה "ידועה בציבור", למרות שזה לא היה כך.. הם יצאו שנתיים והיו נשואים שנה, התגרשו כשהייתי בת שנה. כל החיים שלי היו תחת סימן שאלה... מי זה הבן אדם הזה שאחראי על קיומי? למה הוא לא רוצה אותי בחיים שלו? נפגשתי עם "אחי", זה היה מרגש. ניסיתי לברר מי זה אבא שלנו, גיליתי שהוא עזב גם אותו, בגיל 10 אמנם (היום הוא בן 22), יש לו משפחה חדשה וילדה בת 8, שגם אותם הוא עזב ונסע לעבוד בחוץ לארץ. ישבנו, תיכננו איך שנינו ניפגש איתו, נוציא את כל הקלפים על השולחן, נתעמת איתו... אבל הוא ברח. אני לא יודעת בשביל מה אני מתאמצת כל כך, למה אני רוצה לדעת. אולי כדאי לי לעזוב את הכל וזהו. אבל קשה לי, אני לא מרוכזת בלימודים, קשה לי לסמוך על אנשים... הייתי רוצה לשנות את עצמי, להיות פחות אדישה... אבל כמו שאמרו לי, אני חוסמת את הרגשות שלי בגלל שכל החיים פגעו בי. הייתי רוצה לסגור את המעגל הזה.. אבל אני פוחדת. פוחדת להיפגע שוב. אשמח לשמוע עצות, הצעות.. או כל דבר אחר.. אם מישהו עבר משהו דומה - מבחינה של להיפגש עם הורה שעזב. קשה להתמודד עם זה לבד...
החיים שלי התחילו ברגל שמאל. נולדתי למשפחה הזויה, אמא עם נכות, סבא עם הלם קרב, סבתא שסבלה כל החיים, ואבא... אין לי מושג מי זה.. כי הוא נשבע לא להסתכל עליי (לאמא שלו, שניסתה גם להרוג אותי כדי שלא ישלם לי דמי מזונות). וככה כל החיים ועד עצם היום הזה, הוא מקיים את ההבטחה הזו. אני כבר בת 26, ועדיין אין לי מושג מי זה באמת האבא הזה. אחרי חיפושים רבים, מצאתי את הבן שלו, והיום אנחנו בקשר, אבל גם לו לא היה הסבר. הוא בעצמו לא ידע על קיומי, כשהוא שאל אותו אם זה באמת נכון שאני אחותו, הוא שיקר לו, אבל אמא שלו סיפרה לו הכל. הוא ניסה להתעמת איתו והוא שינה גירסה למשהו כמו, היא נולדה מסטוץ שהיה לי, ובטח היא לא שלי בכלל... אמא שלה הייתה "ידועה בציבור", למרות שזה לא היה כך.. הם יצאו שנתיים והיו נשואים שנה, התגרשו כשהייתי בת שנה. כל החיים שלי היו תחת סימן שאלה... מי זה הבן אדם הזה שאחראי על קיומי? למה הוא לא רוצה אותי בחיים שלו? נפגשתי עם "אחי", זה היה מרגש. ניסיתי לברר מי זה אבא שלנו, גיליתי שהוא עזב גם אותו, בגיל 10 אמנם (היום הוא בן 22), יש לו משפחה חדשה וילדה בת 8, שגם אותם הוא עזב ונסע לעבוד בחוץ לארץ. ישבנו, תיכננו איך שנינו ניפגש איתו, נוציא את כל הקלפים על השולחן, נתעמת איתו... אבל הוא ברח. אני לא יודעת בשביל מה אני מתאמצת כל כך, למה אני רוצה לדעת. אולי כדאי לי לעזוב את הכל וזהו. אבל קשה לי, אני לא מרוכזת בלימודים, קשה לי לסמוך על אנשים... הייתי רוצה לשנות את עצמי, להיות פחות אדישה... אבל כמו שאמרו לי, אני חוסמת את הרגשות שלי בגלל שכל החיים פגעו בי. הייתי רוצה לסגור את המעגל הזה.. אבל אני פוחדת. פוחדת להיפגע שוב. אשמח לשמוע עצות, הצעות.. או כל דבר אחר.. אם מישהו עבר משהו דומה - מבחינה של להיפגש עם הורה שעזב. קשה להתמודד עם זה לבד...
