חיים קשים

הניה44

New member
חיים קשים

לפעמים ממש נמאס לי לחיות, אין יום שאני לא חושבת שאולי הגיע הזמן שאפרד מהעולם. מגיל צעיר אני מתמודדת עם בעיות, קשיים והשרדות. לאחרונה אני לא עובדת, לאחר שנים רבות שכן עבדתי, לא עבודה מספקת במיוחד, לא כספית, לא חברתית, ולא סיפוק והערכה. היום אני גרה לבד, משפחתי עברה לאיזור אחר, יש לי שני חתולים שמשגעים לי את השכל, אני מנסה למצוא בית לחתול שלקחתי ממש בטעות מהרחוב, ושעושה לי צרות ומאז שלקחתי אותו, כמעט ואין לי חיים, ממש ככה, משני חתולים, שלא נותנים לי שקט. הוא משתולל הרבה ועושה הרבה רעש לשכנים שגם ככה יש לי צרות מהם. אין לי חברות, היו לי והקשרים נותקו, אני בכלל לא טיפוס שמתחבר בקלות. אני בכלל לא מרגישה שיש לי משפחה, חוץ מאמי, אף אחד לא בקשר, לא טורחים לבדוק אם אני חיה בכלל, אם אני צריכה משהו. אני מתמודדת עם הרבה קשיים ומצבים לבד, כולל תיקונים בבית, ובנוסף יש לי את דאגות הפרנסה עכשו, ואני פוחדת שלא יהיה לי ממה לחיות, ואיך להאכיל את החתולים. יש לי גם קצת קשיים פסיכולוגיים, וקשה לי לפעמים לתקשר טוב עם אנשים, דבר שמקשה עלי את החיים. וכל הבלגן בבית מקשה לי על הריכוז ועל חיפוש עבודה, שגם ככה קשה ומייאש, וקשה לשבת בבית. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני על סף יאוש ומרגישה שאני רק שוקעת ושוקעת. מה עושים?
 
אולי כדאי לדבר עם מישהו?

פסיכולוג/ית, או מאמנ/ת אישי/ת שילוו אותך ויעזרו לך, ותזכרי כך שאת לא לבד. ואולי תתחילי לבנות לעצמך חיים מחדש, עם גישה חדשה... למה לדעתך הגעת למצב הזה?
ענקי ותודה ששיתפת אותנו
 

הניה44

New member
הייתי בטיפול פסיכולוגי

ומאמן אישי עולה הרבה כסף, אני לא עובדת, אז אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי. אפשר בינתיים לדבר בפורום?
 
בוודאי שאפשר../images/Emo70.gif

את מוזמנת לשתף, לשאול ולהתייעץ- פה זה המקום עבור אלו
ואני פה בשבילך, גם במסרים, אז אל תהססי לרגע
 
מתנצלת.כלל לא התכוונתי לתת לך הרגשה

כזאת- את מוזמנת בהחלט לקחת חלק בפורום הזה, להתייעץ, לייעץ, לספר ולשתף.
 
למעלה