חיים עם המוות.

0Pandemonium0

New member
hara-בטן, kiri-חיתוך.

אתה בטח מכיר את זה יותר בשם הרוסי, שעשה עלייה עם העולים מחבר העמים: חאראקירי. טקס שבו הסמוראי כורע על ברכיו ונועץ את פגיונו באחד מצדי הבטן, אני חושב שהשמאלי. או אז הוא מעביר את הפגיון לרוחב הבטן עד לצד השני, אני חושב שהימני. בדרך-כלל עמד משנה עם חרב מעל צוואר הסמוראי, אותו בחר הסמוראי מראש. אדם זה היה מקיז את ראש הסמוראי כדי למנוע ממנו מלהשמיע אנחות וגניחות כאב לפני המוות, ובכך להשפיל את עצמו. ועד כמה שאני יודע, בניגוד למה שצוין כאן, לא תמיד היה משנה כזה, רק אם הסמוראי חשב שיש סיכוי שייפגע במעמדו בגניחות כאלה. תקנו אותי אם אני טועה. זו התאבדות טקסית שביצע סמוראי שהמיט בושה על עצמו או על אדונו, או כהוראה שהטיל האדון מסיבות שונות. זה קשור לחוקי הכבוד של הסמוראים, שאני לא כל-כך מכיר. לפי וויקיפדיה, seppuku הוא המונח הרשמי יותר ל-harakiri. סמוראים ואלה הבקיאים בבושידו ישתמשו בספוקו, בעוד פשוטי העם יאמרו האראקירי.
 

GnomeBubble

New member
זה מתבקש

切腹 seppuku זה בעצם ביטוי סיני ולא יפני (אני לא מדבר רק על קריאות האון, אלא גם על סדר המילים). וביטויים סיניים תמיד היו יותר אליטיסטיים מאחיהם היפנים.
 

SashTheRed

New member
סופרים מתאבדים? אין לי מושג

אולי אני חלמתי באותו הרגע או משהו...
 

GnomeBubble

New member
הנה השרשור

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=830&msgid=93138476&FlagSybase=1 עדיין אפשר לקרוא את הכתבה ב"הארץ". מומלץ
לחלק מהסופרים האלו היו תסביכים פסיכולוגיים ממש רציניים (לי תמיד קופצת לראש התמונה ההזויה של יוקיו מישימה במרפסת...)
 

GnomeBubble

New member
מעניין אם כל הסמוראים באמת היו ככה...

הרשה לי לפקפק בכך
עם כל האימון זה די עניין של אישיות. היו גם סמוראים פחדנים. אבל חוץ מזה אני לא יכול לעזור לך במיוחד. אני רק יכול לכוון אותך לכך שבפועל האתוס של הסמוראי לא היה משהו סטאטי, אלא התפתח עם הזמן. שיא ההתפתחות של הפילוסופיה הזאת היתה בתקופת אדו, אבל דווקא תקופת אדו היתה תקופה של שלום יחסי, כשרוב הסמוראים לא באמת ידעו להניף חרב. אם תשווה סרטים תקופתיים על אדו לסרטים תקופתיים על זמנים קודמים (במיוחד תקופת ה-戦国時代 רווית המלחמות), תראה שהסמוראים העתיקים יותר (שהיו באמת לוחמים) היו לובשים שריון מלא (רק בקרבות כמובן... אלא מדובר בסרט הגיוני מהסוג של סרטי האבירים שבו הם אף פעם לא מורידים את השריון). בסרטי סמוראים מתקופת אדו, לעומת זאת, הסמוראים נלחמים בלבוש רגיל.
 
למעלה