חייב לשתף

[חדיד1]

חייב לשתף

אני עובד במוסד לחוסים אוטיזם בו החוסים דרים ושם חייהם .. נכון שאסור לי לדון הורים אם לא מגיעים לבקר את הילדים שלהם וזה לגטימי שהרי כל אחד לוקח את המציאות והקושי אליו .. אבל קשה לי עם הורים שבאים לחמש דקות ותת משהו קטן לבן לאכול לראות ולהראות .. שהרי באותו היחס שההורה רואה את הבן שלו וזה בערך של חמש דקות .. כך היחס של המטפל הוא מזלזל כאילו מדובר בדבר שאין בו חיים או נשמה .. רק דרך להתפרנס ..

הייתי כן מצפה שהורה יכנס יחבק את הבן שלו יראה חום ואהבה אם כבר טרח או טרחה להגיע .. לשאול ולהתעניין בבן או בבת .. וממילא גם יחס המטפל יהיה יותר אנושי יותר קרוב ולא דוחה ..

 

[schlomitsmile]

לא שופטת אף אחד, כל אחד והסיפור שהוא סוחב על הגב,
אבל זה אכן עצוב מאד...
אפשר רק לקוות, שיהיו עובדים/מטפלים במוסד
שתתעורר בהם חמלה דוקא ובמיוחד כלפי אותם דיירים
שלא מקבלים חום ואהבה ממשפחתם.

 

[dina199]

ההורה קשור לילד כל החיים,

אין לו בחירה חופשית

.
גם ההחלטה לשים את הילד במוסד היא החלטה קשה ביותר שמגיעה אחרי שכלו כל הכוחות וכל הקצים.
אז הרוב המוחלט ההרים עושים את המקסימום שהם יכולים בתנאי החיים שלהם (גם הם צריכים לפרנס את עצמם ואת הילדים האחרים אם יש להם) ,ולפעמים המקסימום הזה נראה למישהו מבחוץ כלא מספיק.
למטפל יש בחירה חופשית .גם אם העבודה קשה ומתישה, וגם אם המשכורת נמוכה - זה מה שאדם מבוגר בחר לעצמו והוא חופשי לעזוב בכל עת.

 

[שלומות0]

אף אחד לא יודע מה עובר על הורה שילדו נמצא במעון חוסים, אף הורה לא רוצה שיהיה לו ילד במוסד, לפעמים להורה אין בררה והוא גם לא יכול להגיע לשהות עם החוסה,
אולי החוסה הוכנס למקום רחוק וההורה מטופל בילדים נוספים? אולי ההורה עובד קשה לפרנס את שאר המשפחה?
ובכלל אני מאמינה שכל הורה עושה את המקסימום שילדו לא יגע למוסד חוסים, לפעמים מאלצים את ההורה לזה..

 

[7ofnine]

יש ויש

יש לצערנו גם הורים שהילד האוטיסט לא ממש מעניין אותם והסיבה שהם מבקרים אותו רק 5 דקות היא לא כי הם עמוסים ואין להם ברירה, יש כאלה הורים שלא מוותרים על חיי פנאי עשירים או מקדישים המון זמן לדברים אחרים או אנשים אחרים בחיים שלהם אבל בשביל הבן החוסה יש להם מעט אהבה בלב (אם בכלל) ולכן הם נותנים לו כל כך מעט- רק דקות ספורות כי זה באמת מה שהם מרגישים כלפיו. זה לא כולם אבל יש הורים כאלה ויכול להיות שהוא לא סתם התרשם ככה לרעה וראה לנכון לספר לנו כאן על זה.

 

[חדיד1]

 

[randy1982]

 

[שלומות0]

אלו הורים

שיש הרבה מה לכתוב עליהם ולא רק בהקשר לאוטיזם , אלו הורים שאם לא היה להם ילד אוטיסט גם היו מפקירים אותו כל היום לבד, ואני מאמינה שאלו ממש מעטים..

 

[7ofnine]

לפעמים זה הפוך

אם היה להם ילד לא אוטיסט, כלומר נ"ט, הם היו משקיעים בו יותר.
מדובר באנשים שבשבילם ילד אוטיסט זה בערך כמו ילד מצורע. אי אפשר לדעת אם הם מעטים או לא, כי בדרך כלל לאנשים כאלו לא נולדים ילדים אוטיסטים, כי לידה של אוטיסט זה פחות שכיח מלידה של נ"ט. אבל כשזה כבר קורה וילד אוטיסט או בעל שונות כלשהי נולד להורים כאלה זה עצוב מאוד, בעיקר בשביל הילד כי ההורים שלו ממשיכים את חייהם כרגיל, הם אפילו לא מתאבלים עליו, אבל הוא כנראה נשאר עם הבדידות והחסך הזה רוב חייו.

 

[שלומות0]

נוטה להסכים איתך

וזה מאוד מאוד כואב

 

[schlomitsmile]

יש הורים שמקדשים את הנורמליות יותר מאת האהבה והמחוייבות לילדם.
וזה לא רק בהקשר לילד אוטיסט, כל חריג
http://www.youtube.com/watch?v=tkvK0zP7EY8

בתור הורים אוהבים, קשה לנו לקבל את שבירת המיתוס
של המסירות ההורית.
לדאבון הלב, זה מיתוס, ברוב המשפחות זו גם מציאות,
אבל לא בכולן.

 

[dina199]

זה מיעוט כל כך זניח

(שאני בכלל לא בטוחה שקיים) שחבל שבגללו מאשימים את הרוב.

 

[7ofnine]

קיים ועוד איך

ואף אחד לא האשים את הרוב.
הורים כאלה כמו שהוא מתאר קיימים ואני מכירה 2 משפחות כאלה. ואלו שאני מכירה הם לא הורים מסכנים או חולים בכלל. הם שוכחים את הילד שלהם משיקולים של נוחות ואגואיזם בלבד. הם טיפוסים שמקדשים את הנורמטיבי ולמרות שבשביל הבן השונה שלהם אין להם זמן אבל לילדים הנ"טים שלהם יש להם מספיק זמן ונותר להם גם זמן עודף גם בשביל בילויים וחברים. ברור שהורים כאלה זה לא כולם.
הוא כתב שכואב לו על הבנים של אלו שהם כן כאלה.
וכמו שכואב לנו על הילדים של הורים שמנרמלים אותם לדעת או מנסים להפסיק אלימות מבלי לטפל בסיבות לאלימות ככה גם כאבם של הבנים הללו ראוי לביטוי כאן בפורום.
הורים יכולים להגן על עצמם ולשתף בכאב שלהם. הבנים הללו שהוא סיפר עליהם לא יכולים. קולם אף פעם לא נשמע. אז טוב שבא עובד של הוסטל עם רגשות וחמלה שמנסה להביע כאן את כאבם של אלו שקולם לא נשמע ושאולי אפילו אין להם היכולת לבטא את עצמם, לשתף בכאבם ולזכות בהבנה או תמיכה כלשהי.

 

[שלומות0]

כן זה מזכיר לי סיפור

שהיו "נשמות מאוד טובות" שראו את התמודדות שלי הקשה עם הבת המרוכבת שלי וטענו שאני צריכה להכניס אותה למוסד,
ויותר מזה הייתה איזו "נשמה טובה" שסיפרה לי שיש לה חברה טובה שמגיל קטן הבת שלה חוסה והיא שחכה שיש לה ילדה כזו לא בסדר
לא אספר לך עד כמה היא הורידה לי את מצב רוחי באותו היום ששמעתי את זה, אבל זה עוד לא כלום
ששמעתי מי זו הייתי ממש בשוק טוטאלי
זו אחת שיושבת כל היום בבתי קפה וחיה את החיים הטובים פשוט נדהמתי.
אז נכון שיש ויש יש הורים שמשקעים את הנשמה,
ויש הורים של מגיעים אפילו לחמש דקות...

 

[7ofnine]

זה משהו שאנחנו כנראה לעולם לא נבין

איך היא יכולה לבלות ולחיות לה את החיים הטובים אבל לשכוח מהילדה שלה...ממש כמו שאת אומרת - יש מי שישקיעו את הנשמה בילד ויש כאלה שמוותרים מהר על ילד ושוכחים ממנו אם הם חושבים שמשהו איתו "לא בסדר"

 

[שלומות0]

אני גם חושבת

שזו שסיפרה לי את זה היא לא נחמדה , היא ניסתה לשכנע אותי שזה מעשה נכון ,
אני משתדלת לא להתקל בה ובמיוחד לא שאני עם הבת שלי היא גרה לא רחוק ממני,
"נשמות טובות" כאלו גם אחריות לדווחי רווחה על הורים שמשקיעים את הנשמה בילדים שלהם רק בגלל שהם חושבים שצריך
ילדים כאלו לסגור במוסדות, מבחינת אנשים כאלו לילדים שלנו אין בכלל קיום!!!!!

 

[שלומות0]

אני חייבת להוציא את זה

מצטטת מה שהיא אמרה לי,
"החברה שלי------ יש לה בת בדיוק כמו הבת שלך.........
תסלחי לי אבל אי אפשר לגדל אותה בבית.......... לחברה שלי יש עכשיו חיים יפים.................
חייבים להכניס ילדים כאלו למוסדות......... להורים מגיע לחיות את החיים שלהם
את לא יכולה עם הבת שלך........................... לחיות את החיים היפים,,,,,"
אני עכשיו מחולחלת שאני כותבת את זה,
זה היה נורא לשמוע את המילים האלו

אז כן גם לי וגם לבת שלי יש חיים מאוד יפים!

 

[7ofnine]

גם לי אמרו דברים כאלה

בעיני זה מזעזע...כאילו הילד הוא חפץ דומם בלי רגשות.
חושבת כמוך - מאנשים כאלה כדאי להתרחק.

 

[שלומות0]

אני הייתי בהלם שהיא אמרה לי את זה

פשוט לא יכולתי אפילו להגיב על דבריה, אבל טוב שלא הגבתי,
לא שווה להתייחס לאנשים כמוה, חוצפה ממדרגה ראשונה!

 

[dina199]

מה'נשמות טובות' שמרכלות

או מאנשים ששמים את הילד שלהם במוסד ? (סליחה על הציניות

)