יש לי חדשות נוספות..חייבת לשתףף
ביום חמישי בשעה 9:00 בבוקר התקשרה "הבוסית" הרוסיה האהובה של המנהל והודיעה לי שיש ישיבת עובדים דחופה בשעה 14:00 ושאני חייבת לבוא ואולי אפילו אעבוד כי אחד העובדים בכלא צבא י( תיכף משתחרר ). טוב סבבה הגעתי רבע שעה לפני לעבודה ומיד נודע לי מהעובדת אחרת שנגנבו מהכספת כ -4000 שקלים . עכשיו מיד הרגשתי רע כי גם לי נעלמו 500 ש"ח מהכספת שהייתי רק שבוע ומשהו במקום העבודה ,ועד כה חשבתי שהמנהל גנב לי ושהוא ניצל את זה שיש לי אופי חלש ושאני אספוג את הגניבה רק כדי לא לאבד את העבודה . קיצר בישיבה נכחו שלושה אנשים מוסמכים וראיתי בעיניים של המנהל דמעות שעמדו לפרוץ ואני בן אדם רגיש והזהתי עימו מאוד , מסכן. ואזהמנהל של סניף אחר הראה לנו לעובדים 2 מוטות ברזל כאלה שנפלו אל תוך הכספת כאלה שניתן להיאחז במשהו ולהוציא את השקיות ההפקדה . אתם לא מתארים לעצמכם מה קרה לי באותו הרגע שראיתי את המוטות הבזל, נשבעת לכם.. נזכרתי באחד העובדים שעשיתי איתו משמרת צהריים ..אני זוכרת שהוא התנהג ממש מוזר , שלא נתן לי לנקות את המשרדים , אמר לי שאני לחוצה, שנתן לי לעשות 6,000 שח לבד בעוד שהוא עשה רק 2,000 גג בכל המשמרת. כל היום הוא טען שהוא עושה הפקדה שלא דורשת יותר מ 5 דקות של ספירה+רישום . ההתנהגות שלו הייתה מאוד מוזרקה כי הוא הסתגר במשרד מלא זמן וראיתי אותו מתעסק עם הכספת ודחף לשם משהו (די מזכיר את המוטות הללו). גם אמרתי לו שזה נראה מוזר והוא קרה לי משוגת . "נראה לך שאני אקח את הכסף , הרי אני עובד פה , יא משוגעת " וציחקק לי שאני בן אדם קשה .. הציטוט הוא לא מדוייק אבל זה בערך משהו אמר לי. הרגשתי חרא באותו הרגע שבכלל העלתי את האפשרות שהוא מנסה להשחיל כסף ...שאני סתם אוכלת סרטים (מאז ה500 ש"חשנעלמו לי) . אני זוכרת במדוייק איך שהבטתי אל תוך המשרד מהצד וכשניכנסתי למשרג ראיתי שהוא הכניס משהו אל תוך התיק (נראה ממש כמו הכסף של ההפקדה). הוא דרש ממני לצאת מהמשרד , שהוא עסוק וזה די מחשיד בעייני. הוא גם עלה גם למשרד של המנהל וגם שם הוא התיישב מלא זמן. זה נורא אבל נורא מחשיד שבשביל הפדה של 5 ש"ח הוא התעקב כמעט כל המשמרת . כשהיו מלא רכבים, וצעקתי לו שירד לעזר לי הוא פשוט לא ירד.. זה פשוט נורא . יש בי תחושת הבטן וגם מה שראיתי מעיד על כך שהוא הגנב בעצם , ומצד שני אולי אני סתם אוכלת סרטים (אנימנסה לשכנע עצמי לא להיכנס למצב שבוא אאלץ לעבור פוליגרף ומכייון שלא תפסתי אותו על חם , ו לא הייתי בטוחה ב100 אחוז שהוא גונב את הכסף אלא מתנהג מוזר כם הכספת , כנראה שאני חייבת לשכוח מהכל אחרת עוד אשלם לאותו העובד על ההשמצה שווא. במהלך הישיבה שערכה כרגע שעה אמר המנהל שאם יתגלה הגנב שלא יסגיר עצמו תוך 24 שעה , במידה ויגלו מי זה יהיה לו רישום פלילי, שהוא ישב עד 25 שנה בכלא . הוא אמר שזה בשבילו גרוע יותר שהעובד גונב מאשר אם סתם מישהו היה פורץ לכספת , כי מבחינתו הוא סינן עובדים ולקח רק את אלה שנראים לו אחראיים . לפי מה שהבנתי בשיחה מי שגנב את הכסף הוא אחד העובדים ולא הייתה פריצה לכספת של אנשים זרים, ולטענת המנהל הוא יודע מי הוא הגנב אבל הוא מחכה שהוא יסגיר את עצמו. במידה והגנב יחזיר את הכסף, הוא יפוטר אבל המנהל לא יערב משטרה ולא יגיש תלונה. באותו היום הייתי ממש בסרטים , שפכתי את לבי ליתר העובדים, בתקווה שאני אקבל חיזוקים מהסביבה לקחת צעד ובעצם להסגיר אותו , אבל לצערי לא קיבלתי שום תמיגכה מהם . להפך. הם אמרו שאין מצב שזה הוא ושהוא אפילו נשבע שזה לא הוא . מה גם ביום למחרת ב6 בבוקר שנעלמו להם 500 שח מהכסםת נכיח אותו עובד והוא היה בעצם העד שנעלמו אותם הכספים , שהמנל כאילו צוגק שביקש ממני לבדוק את התיק שלי. אני ממש עצובה , בעצם עכשיו נופל לי האסימון שאם הוא לקח את הכסף הזה אז ברור שהוא יגיד שלא נעלם כלום, הרי הוא הגנב. אמא שלי ממש עצבנית עליי , והיא ממש אבל ממש כועסת עליי שאני משתפת עובדים אחרים במידע הזה , שבסוף יאשימו אותי בגניבה. בנתיים אני לא עושה עם המידע הזה שהעובדים יודעים , ובחורת שלא לספר למנהל רק בגלל הקטע של ההשמצה, שלא הא לי כל הקטע הזה של פוליגרףף . לפני שהשתחררתי הייתי במצ"ח ואני יודעת שזה בלאגן כל הקטע הזה ( בגלל מישהי שטענה שהשקנו אותה באלכוהול ללא רצונה ,ף אז היא הגישה תביעה לצהל ואני שבכלל לא שתיתי הייתי צריכה פעמיים לבכות במצ"ח , שהם אפילו רצו שאודה על שקר ולא היה לי במה להודות , נשבעת לכם..בגלל זה אני מפחדת מכל הבלאגן שעול להיווצר ועוד במיחוד שאני לא בטוחה ב100 אחוז ,ף אולי אני מדמיינת(הלוואי שכן אחרת אני אוכל אותה ובגדול). אהה , עוד משהו ששכחתי לספר שהישבה הזאת , העובדים עושים מסיבות בלילה במקום לעבוד, כך שגם אם החברים של אחד העובדים גנב, מבחינתו הגנב הוא בעצם מי שנכח באותה המשמרת. לא יודעת , מבחינתתי אותו העובד שאני חושדת בו הוא הגנבס, תחושת הבטן מאותת לי , ואני מרגישה רע. שהוע הבא אנחנו שוב עובדים צהריים ואני פוחדת פחד מוות .. עוד חדשה נוספץ, אתמול העובדת אחרת שוב מרימה את האףשלה עליי , שוה היא דרשה ממני לנקות את השירותים, ושרמתי לה שזה לא הוגן שכל פעם שאני מנקה (לא אכפת לי לנקות את השירותים , כשאני רואה לנכון וכשצריך אני עושה אבל כשדורשיןם ממני אני מתמרדת ). שוה היא באה עם הפיזמון שלה "את רוצה שהמנהל יגיד לך , אני לא מבינה?! " . אין בעייה אני הולכת להגיד לו.." זה נורא מכעיס .ביקשתי ממנה שהיא תנקה אבל אז היא רמזה שאני חסרת תועלת , שהמנהל לא נותן לי להיות אחראית משמרת, שאני לא צריכה לספור מוצרים, שאני לא צריכה להתעסק עם כרטיסי ההנחה , אז בשביל מה באתי לעבוד , שגם אני צריכה לתרום בעבודה (היא אמרה את זה שדוטוקרה בשעה הזאת היה לחץ של תנועה ואפילו מישהו אחר שהוא המשווק של הכרטיסים ביקש שאני אדחלה את הניקיון בגלל העומס של הרכבים , אז מה היא מתערבת בכלל . מפריע לה הלכלוך בשירותים אז שתיקח מגב וסמרטוט , ויאללה לעבודה . היא מעמידה אותי במצב נחות , כי היא ידו העליונה של המנהבל ואפילו הוא אמר שכל מילה שלה זה כאילו הוא אמר את זה . " *** הבוסית של התחנה".. כשאני יום אחד באתי למשמרת צהריים והיא הייתה משמרת בוקר , וניסיתי להיות כמוהה ולבוא בטענות , היא בכלל לא שמה עליי והמשיכה לספור את הכסף של ההפקדה והרגשתי שאני מדברת אל עצמי וזה נורא ..היא שמעה מה אמרתי אבל לא הגיבה , עשתה עצמה חרשת. פעם כשרק ביום השני שלה לעבודה , היא אמרה לי שהיא מקטינה את הראש , שרק כשהמנהל ידיג לה לעמוד בשמש , היא תעמוד . אני דווקהבשיחה איתה אז הייתי נגד ומבחינתי צריך להגדיל את הראש שהמהל לא יפטר אותי (זה יוצא לי מכלל השליטה ואני נהפכת לפריירת וזה מה שפריע לי עכשיו). בסוף עניקיתי שוב, וכנראה היא תשתשמש באותו התירוץ כל הזמן . אמא דורשת ממני שכשהיא מאיימת עליי , לתת לזהב לקרוא ואז כשהוא יבוא לספר על במקרה שכשבאתי לעבוד , השירותים היו מטונפים..ו אין לי אומץ .. אני ואמא שלי שונות באופי, היא דומיננטית ואני לא ..הלוואי והייתי כמוהה . היא סיפרה לי מהנסיון שלה בעבודה, שגם בלי שהיא תאיים עליי היא מלכלכת עליי . שלא פלא שהוא לא סומך עליי עם הכרטיסיי ההנחנחות כי היא עשתה עליי רושם רע עם הערס שלה. כמו שאמרתי אני שומרת על דיסטאנס עם המנהל, וקשה לי בכלל לפנות עליו, שלא לדבר בכלל על ללכלך על העובדים בפני המנהל . אתמול שוב הרגשתי מקופחת מפני שלא ניתנת לי האפשרות לעשות רישום של כרטיסי ההנחות , שזאת פעולה שללא דורשת חוכמה גדולה. יוצא המצב שני מתדלקת אנשים בלי כרטיס הנחה ואז אחרי תדלוק הם שואלים על השלט בחוץ ואני צריכה לפנות "לבוסית" ואז היא מנפנפת אותי ." את לא רואה שאני עסוקה . תחכי בסבלנות " ואז מגלגלת עיניים וזוקרת הערות ללקחות שמרזים על טיפשותי.
