חייבת לשתף אתכם

[kikush4]

 

[kikush4]

נראה לי שזה הכל ביחד

אני רואה שממש קשה לך ואת גם עברת תקופה לא קלה. אני אישית לא בעד השיחות האלה של לשפוך את הכל ואגיד לך למה,היא עושה דברים בדרך שלה שנראת לה נכונה וגם אם היא תבין זה פגעה בך לא נראה לי שזה יכול לשפר את היחסים שלכם. גם אם היא תתנצל על חוסר טקט בעבר , עדיין לא נראה לי שבגילה היא פתאום תשתנה (תהיה רגישה, תפסיק להעיר וכו'). תשמעי, דווקא בעיניין האזכרה לדעתי היא באמת ובתמים חשבה שהיא תעזור יותר עם תהיה עם הקטנה שלך. לא חושבת שהיא רצתה לזלזל או משהו, אבל יש לך בטן מלאה עלהם , אז זה ישר הציף את הכל.

 

[רום קינמון]

אני לא יודעת אם תאהבי את התגובה

שלי אבל אנסה להיות עדינה. אני חושבת שבחיים, כל בכל דבר, צריך לבחור את המלחמות שלנו. כאישה נשואה, כאימא את חייבת להבין שאילו ההורים של בעלך ואני מניחה שהוא לא אוהב שאת לא אוהבת אותם ולא נעים לך איתם. אם היא עושה ארוחת צהרים חלבית מלאה בפחמימות את תמיד יכולה לדאוג שיהיה סלט, הדג שהיא עשתה מאוד נחמד (דג עולה הרבה כסף ואם את לא אוהבת להתעסק איתו אפילו יותר מוערך) ואולי כן להביא איתך משהו. אולי יהיה קל לייעץ לך אם תפרטי את סוג הדיאטה שלך כי אני אלופה בדיאטות ואני מתקשה להבין מה יש בארוחת צהרים ואיך אפשר לפתור לך את הבעיה. לא על זה רבים. אני יכולה לשתף אותך במשהו הרבה יותר חמור: אני אלרגית לגלוטן. ההורים של בעלי קונים אוכל מוכן ואני הייתי בטוחה שהם דאגו לשאול אם יש בקציצות קמח, הם גם אמרו לי שזה תקין. ברור שזה לא היה. ברור שזה לא מרוע לב, ברור שהם יכולים לדאוג לי יותר והם לא עושים את זה (אין פרכיות בבית, אין לחם נ"ג בבית - ואני לא יכולה להביא איתי כי זה קפוא ולא תמיד הספקנו לקנות כשבאנו אליהם) וכדומה. על זה לא שווה לי לעורר מריבה. תעשי את השיקולים שלך. לגבי האזכרה לאימא- אני מבינה כמה זה כואב לאבד אימא. ב"ה לא איבדתי את שלי אבל אני יכולה להזדהות עם הכאב שלך. לחמותך הייתה אמירה אומללה במסיבת היום הולדת של הבת שלך. (או חגיגות הלידה) אני לא מסכימה איתה אבל אני חושבת שהיא התכוונה למשהו אחר ממה שאת הבנת. אבל את במקום של כאב , צער ואבל ולא רואה את הדברים באופן הזה. אני חושבת שהיא הבינה מה היא אמרה ואיך זה נשמע - מאוחר מדי. תנסי לשפוט אותה לכף זכות. היא מנסה לתקן ולכבד - תעזרי לה. שתשמור על הילדה, היא כולה בת חצי שנה. יהיה לך יותר קל. תוכלי להתמסר לאזכרה ולכאב ולזכרון. לכן עושים ביהדות אזכרה. אני לא חושבת שהיא רואה את זה כשעשועים, אני חושבת שאת מלאה מדי לכן לא יכולה לראות מעבר אבל היחידה שתפסיד זאת את. כי לתקן מאוד קשה, להרוס מאוד קל. אולי היא טלפנה שבוע אחרי כי היא לא ידעה? בעלי מספר לאימא שלו דברים ממש לא בזמן אמת. אולי היא רצתה לתת לה שקט ולהירגע. אולי ככה היא הייתה רוצה שינהגו איתה? אני לא הייתי מדברת איתה, הייתי עובדת על עצמי בנושא. אני ארחיב מאוחר יותר (אם אספיק)

 

[tzuri6]

באמת היית עדינה יותר

וכן אני מסכימה איתך שצריך לבחור את המלחמות וכן אני חושבת שהוא לא מת על זה שאני לא מתה עליהם אבל הוא מבין לפעמים למה ונותן לי גיבוי בקירות ביתנו שגם זה משהו חחחחחח ולגבי האזכרה את צודקת אני חושבת באמת שיאללה בשביל שעה וחצי אני לא יעשה עניין ואני זאת שנמצאת איתה כל הזמן וזה לא מונע מהאהבה שלה אליי אז תודה על ההארה וההערה !!! ולגבי הגלוטן בהחלט מבאס אבל כמו שאמרת לא שווה לריב ובאמת כשהיא אמרה לי אני מכינה לך את הדג אמרתי לה וואו באמת תודה אני באמת מעריכה את זה ....בכל מקרה הייתה לי מקודם שיחה אם אחותי והיא אמרה לי ההורים של בעלי לא באים לאזכרה וקצת נדהמתי אבל אני חושבת שכל הדברים האלה זה באמת קשור לחינוך מהבית אני מאמינה וובמקרה שלי ושל בעלי אני באה מבית דתי והוא לא ואני חושבת שהוא בעצמו עוד לא הפנים עד הסוף שהוא דתי אני יעבוד איתו על זה ובעז"ה יהיה בסדר ובאמת תודה על התגובה!

 

[רום קינמון]

זה מעולה שהוא מגבה אותך.

ברור שאם היא עם חמותך או כל אחד זה לא פוחת מאהבה שלך אליה. אין כמו אהבה של אימא. אני יכולה להגיד לך שאבא שלי ישב שבעה וההורים של בעלי לא טרחו להגיע לשבעה ורק הרימו טלפון לקראת סוף השבעה. לא אהבתי. זה באמת יפה מצידם שהם באים, זה מראה על המון כבוד ואיכפתיות כלפייך. אני מציעה לך לקרוא זוג או פרד (ספר ורוד) ובית שלם (ספר כתום צהבהב ) - שניהם ספרי זוגיות לאנשים דתיים. (אם אני לא טועה בשם).

 

[tzuri6]

וואלה סבבה אני יקרא ממש תודה על ההמלצה

 

[מיציפיצי1]

את בדרך הנכונה להרוס את היחסים

עם החמים, עם בעלך וגם בין הילדים שלך לסבא וסבתא שלהם. לי בעלי הודיע חד משמעית שלאמא שלו זכויות שוות על הילדים כמו לאמא שלי. גם אני הייתי כמוך אמא צעירה ושתלטנית אבל למזלי לבעלי יש ביצים והוא פשוט פינה אותי מהזירה, למעשה הוא לקח אותי לסרט והזמין את הוריו לעשות בייביסיטר - אני כמובן כעסתי, יללתי והתמרדתי על כך ש"מה הוא חושב לעצמו כשהוא קובע מה נכון לעשות עם הבת שלי "(שכחתי לרגע שזאת גם הבת שלו...), אבל ברגע האמת הלכתי לסרט ואחרי שנרגעתי קצת ושתינו קפה בבית קפה, חזרנו הביתה ומצאנו סבא, סבתא ותינוקת בריאים ושלמים ואפילו מרוצים... מאז עברו כמה שנים, אנחנו ממשיכים להנות משרותי ביביסיטר, הסבא וסבתא נהנים מהנכדים שמצידם משוגעים עליהם. למען הסר ספק, מדובר בשני אנשים מבוגרים ונורא מעצבנים, מתערבים, שתלטנים ופרימיטיביים שאלמלא בעלי לא הייתי נשארת איתם בקשר אפילו דקה... אפילו את בעלי הם מוציאים מדעתו לפחות פעמיים בשבוע - ובכל זאת הם הסבים של הילדים שלי ואני אעשה הכל כדי שהקשר הזה יצליח. אני מאחלת לך שגם לבעלך יהיו מספיק ביצים להעמיד אותך במקום.

 

[tzuri6]

אוקיי

תראי כל מה שאני מספרת כאן זה מה שיש לי על הלב אני בחיים לא פתחתי מולם את הדברים מהסיבה שאת מציינת למעלה אבל לאחרונה התמלאתי ואני לא יודעת איך ממשיכים וברור שאלא הסבא והסבתא שלה ובייבי סיטר לא יקרה אף פעם מהסיבה הפשוטה שהם גרים במרכז ואנחנו בים והם בעצמם אומרים אם הייתם גרים יותר קרוב היינו באים לעשות בייבי סיטר, הם לא אוהבים לנהוג , אז בפעם האחרונה שחמתי התקשרה לדבר איתי לשתף אותי באיך שהיא מרגישה קבענו אנחנו באים פעם בחודש לשבת השאר תלוי בהם נראה איך זה יילך ....בכל מקרה אני מסכימה איתך שאם אני לא אזהר אני יהרוס לילדה המתוקה שלנו וזה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות ....

 

[מיציפיצי1]

אוקיי

אז כאשר אתם אצלם, תני לסבתא קצת חופש עם התינוקת - לכו את ובעלך לנוח ותפקידו אותה בידי הסבתא שתטייל איתה, תאכיל אותה וכו' ואתם תנצלו את הזמן לנוח. נראה שאת מנסה לנקום בסבתא באמצעות מניעת התינוקת - הרי ברור לך שבשעתיים שהיא שומרת עליה היא לא תגרום לנזק (ולראייה - ראי איך בעלך גדל יפה..). שחררי.

 

[tzuri6]

חחחח הצעה יפה

באמת יפה אבל כשאנחנו הולכים לנוח הסבתא הולכת לישון והיא חייבת לנוח צהרים אחרת היא לא מתפקדת שזה אחלה אני לא רוצה שהיא לא תישן צהרים .....והאמת שהתינוקת שלנו כל כך מתוקה כשאנחנו משכיבים אותה ישר אצבע לפה (כן כן אני יודעת לא מומלץ אבל אני לא מצליחה למנוע ממנה) ונרדמת תוך כמה דקות אז מהבחינה הזו אין לנו בעיה ....

 

[לולה 25 היחיד]

לגבי ההזכרה

גם הבת שלי הייתה בת חצי שנה פחות או יותר בהזכרה של סבי ומסיבות אלו ואחרות היה עלי לדאוג יחד עם אבי לכל ההתנהלות פשוט לקחתי אותה איתי לבית הכנסת גם ככה כל המשפחה המורחבת שלך שם ויהיה מי שיחזיק אותה אם את צריכה לעזור לא מבינה בשביל מה את צריכה אותם מקסימום בתפילה את איתה כי ממילא אין מה לעשות ובזמן האוכל בעלך יכול לעזור איתה בכל מקרה היא בעגלה ולא צריכה להיות על הידיים כל הזמן.